אם כבר מממנים שני ראשי ממשלה - למה שלא נשלם על 122 חברי כנסת

כשמוקמת ממשלה הכוללת מספר חסר תקדים של שרים וסגני שרים - ואף סעיף למימון שני מעונות רשמיים, אז ההצעה להעניק מימון למפלגתם של האוזר והנדל נראית כמו משהו שולי וזניח

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל
חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדלצילום: אוליבייה פיטוסי

41 מיליון שקל. זה סכום החובות המצטבר לכנסת של שלושת הגופים שהרכיבו בעבר את כחול לבן: חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם. את החוב הזה אמורות המפלגות להחזיר בעיקר באמצעות מימון הבחירות השוטף שהן מקבלות מהכנסת על בסיס מספר המנדטים שלהן.

בהתאם להסכם בין שלושת המפלגות, כ-5 מיליון שקל מהחובות מועמסים על תלם. שני חברי הכנסת שפרשו מהמפלגה - צבי האוזר ויועז הנדל - הותירו את החובות מאחוריהם. עם זאת, חוקי הכנסת קובעים כי בשנתיים הראשונות לאחר פרישתם הם אינם זכאים למימון מפלגות שוטף. מטרת החוק היא לא לעודד פיצולים כאלה מיד לאחר הבחירות. מדובר על סנקציה כספית המבוססת על ההנחה שפיצול כזה מעוות את רצון הבוחר.

אלא שהאוזר והנדל התקשו להתמודד עם הרעיון שהם יהיו שני חברי הכנסת היחידים במשכן שאינם נהנים ממימון המפלגות השוטף. אי לכך, בתיקון הצעת חוק יסוד: הממשלה שהגישו הליכוד וכחול לבן בשבוע שעבר, מופיע סעיף פרסונלי עבורם, שנועד לשנות את המצב הזה באופן רטרואקטיבי. בתלם מתנגדים לכך.

חשוב להבין כי משמעות ההצעה הנוכחית היא להוביל את הציבור למצב בו הוא מממן 122 ח"כים, במקום 120, בשנתיים הקרובות. מדובר בעלות של כ-6 מיליון שקל למשלם המסים. כסף קטן בהתחשב בסיטואציה שבה אנו נמצאים ובמסגרתה הנבחרים לוקחים באופן מובן מאליו שהציבור יממן ממשלה מנופחת המונה 36 שרים ו-16 סגני שרים. עלות הממשלה בתורה מוגדרת בשבועות האחרונים שוב ושוב כ"כסף קטן" בהשוואה לעלות של מערכת בחירות נוספת בגובה של מיליארדי שקלים הנחסכת לציבור עם ממשלת הענק הזו.

זו הנחה ששקר בבסיסה. אם נתניהו יכריז מחר על ממשלה רזה וצנועה - האם יהדות התורה וש"ס ייפרדו מהקואליציה ויגררו את המגזר ששלח אותם לכנסת לאופוזיציה? ספק גדול אם הדבר יקרה. האם במקרה שבו עוד שרים מהליכוד ייאלצו להיפרד מלשכותיהם הם ינטשו את מפלגת השלטון ויצטרפו ליש עתיד? גם זה אינו תסריט סביר.

יש מקור אחד לזלזול הזה בכספי ציבור בממשלה המוקמת בימים אלה. בסיסו טמון בכך שההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן כולל סידורי דיור כפולים לראש הממשלה ולממלא מקומו. בגלל פחדה של משפחת נתניהו לאבד את סמלי השלטון שאליהם התרגלה, הציבור הישראלי ישלם בשנים הקרובות על שתי שיירות בנות שבע מכוניות שילוו את יו"ר הליכוד ויו"ר כחול לבן לכל מקום שיפנה אליו. הוא ישלם על הוצאות הניקיון, המבשל או המבשלת, המלצרות, הגינון, החשמל המים, התחזוקה האיפור ועיצוב השיער של שני מעונות גם כשנתניהו לא יהיה ראש ממשלה. בני גנץ אולי מבהיר כי הוא לא מתכוון להטיל הוצאות נוספות על המדינה שאינן קשורות ישירות לתפקידו - אבל נתניהו צפוי לא לוותר ולו על אטב כביסה אחד.

ברגע שנתניהו מתעקש לחמוס כך את קופת המדינה - אין ביכולתו לדרוש מחברי בלוק הימין לוותר על לשכות השרים המיותרות בהן הם עומדים להחזיק כדי לחסוך לקופת המדינה כסף. כשראש המפלגה נותן לחברי הליכוד דוגמה של התנהגות מופקרת, אף אחד לא רוצה לצאת פראייר. וכשהשרים מתנהגים כך - אין שום סיבה שגם אחרונת מפלגות הכנסת תוותר על מימון המפלגות שלה. מה הם עוד 6 מיליון שקל לצורך מימון מפלגות לעומת מערכת בחירות ב-2 מיליארד שקל שחסכנו?

דרך ארץ מסרה בתגובה: "בעוד ש-118 חברי הכנסת זכאים למימון שוטף של פעילותם הפוליטית, סיעת דרך ארץ שהתפצלה כדין, אינה זכאית לכל מימון מסוג זה. התיקון לחוק בא לתקן עיוות ולאפשר לקיים פעילות שוטפת ללא אפליה ובתנאים שווים לכל סיעות הכנסת, כל זאת בהתאם לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית.

"צר לנו כי במקום להיות שותפה למלאכת האחדות ואיחוי החברה הישראלית, בוחרת סיעת יש עתיד-תל"ם בהכשלת משימה לאומית זו, תוך עיסוק בהטעיה והפצת בדיות. יש עתיד-תל"ם זוכה היום מן ההפקר במימון עודף החורג ממספר חברי הסיעה על חשבון סיעת דרך ארץ".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker