השאלה שמרחפת מעל משבר הקורונה: האם נתניהו מנהל אותו מתוך ניגוד עניינים?

נתניהו מצדד באופן עקבי בפתרונות הקיצוניים ביותר, ונראה כמי שמרוויח מליבוי ההיסטריה ■ מצד שני, בסוף השבוע הוא פסק נגד השבתה מלאה של המשק ■ מי שהשתתפו בדיונים עמו מתקשים להחליט אם שיקוליו נקיים - וזאת הוכחה שנאשם בפלילים לא צריך לנהל מדינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו. יש לו אינטרס מובהק בליבוי המשברצילום: אוהד צויגנברג

"ראש הממשלה יושב 24/7 בדיונים. הוא יורד לפרטים שלא ייאמנו – מה קורה עם פיתוח חיסון והאם ניתן לעבור לבדיקות דיגטליות. זה מרגיע את כל המערכת שהמנהיג שלה לוקח את הפרטים כל כך ברצינות. הוא ממש דוגמה ומופת".

פקיד ממשלתי בכיר, שהשתתף בסבב הדיונים במהלך סוף השבוע בנוגע לאפשרות של השבתת המשק (מעבר למשק לשעת חירום), חיווה דעה נלהבת על תפקודו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך המשבר.

ללא ספק, יש רבים שמתפעלים מהתפקוד של נתניהו, שמופיע מדי ערב על מסך הטלוויזיה, ומקבל החלטות קשות בצורה יוצאת דופן. "זה הרבה יותר מרגיע שנתניהו שם לקבל את ההחלטות, ולא יו"ר כחול לבן, בני גנץ",  אמר פקיד אחר, והביע בכך את דעתם של רבים.

ואולם זאת בהחלט אינה הדעה היחידה, משום ששני הפקידים הללו יודעים שהם נדרשים לחוות דעה על תפקודו של נתניהו במשבר, בגלל חוסר האמון האדיר שאופף את תהליך קבלת ההחלטות שלו.

האם נתניהו מקבל החלטות בניהול משבר הקורונה מתוך ניגוד עניינים? זהו הרי סימן השאלה הענק שמרחף מעל ראשו של ראש הממשלה, ובניגוד לדעתם של שני הפקידים שצוטטו כאן, בכירים אחרים הרבה יותר חשדניים כלפיו.

אשף ניצול אווירת המשבר

העובדות הן שלנתניהו יש אינטרס מובהק בליבוי המשבר. לא רק סגירת מערכת בתי המשפט, ודחיית משפטו הפלילי למועד לא ידוע (מאי, לכל המוקדם) – אף שניתן היה להמשיך ולקיים דיונים משפטיים בנוכחות של פחות מעשרה משתתפים – אלא גם קידום הרעיון של ממשלת חירום.

בני גנץ. כיצד היה מנהל את המשבר?צילום: תומר אפלבאום

נתניהו לא בוחל באמצעים, והוא מסיים את שידוריו היומיים לאומה בנוגע להחלטות על משבר הקורונה עם הקריאה להקמת ממשלת חירום, בראשותו כמובן. בכלל, נתניהו הוא אשף של ניצול אווירת המשבר ושידורי החירום היומיים כדי לדגמן מנהיגות, ולהוכיח לכולם שהוא האחד והיחיד שאין בלתו.

העובדות הן גם שנתניהו הוא בעל העמדה הקיצונית ביותר בנוגע לפתרונות למשבר. ליתר דיוק, הקיצונית ביותר אחרי דעתו הקיצונית של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שאם הדברים היו תלויים בו - המשק כבר היה נכנס למתכונת חירום. כמעט כל משתתפי הדיונים אצל ראש הממשלה מדווחים כי נתניהו תמיד מצדד בפתרונות הקצה של בר סימן טוב.

הדעות לגבי הסיבה לכך חלוקות. יש מי שמאמינים לנתניהו "שבאמת דואג מכך שימותו כאן אלפי אנשים, ומערכת הבריאות תקרוס". מנגד, יש מי שחושדים כי תהליך קבלת ההחלטות שלו הוא ציני להחריד.

בכל מקרה, הבסיס לחשד קיים, ולא רק בגלל ניגוד העניינים של נתניהו, אלא גם בגלל הדרך שבה ההחלטות מתקבלות: בישיבות ליליות, בלשכת ראש הממשלה, כאשר נתניהו הוא הפוסק היחיד. תהליך עבודה מסודר, עם מעורבות של כל מליאת הממשלה, או עם צוותי עבודה שמקבלים החלטות ומייעצים לראש הממשלה, זה לא הסגנון של נתניהו. הוא מעדיף לשמור את כל הסמכות והאחריות בידיו, ולהוכיח שהוא המנהיג העליון שעל פיו יישק דבר. זאת הוכחת מנהיגות, אגב, בעייתית ביותר – מהבחינה הזו אולי היה הרבה יותר מרגיע אם גנץ היה עומד בראש הפירמידה כעת, והיה מפעיל עבודת צוות לניהול משברים, כפי שמקובל לעשות בצה"ל בעיתות חירום.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. מחזיק בעמדות מרחיקות לכת בנוגע לטיפול במשברצילום: אמיל סלמן

כך, פקידים בכירים חוזרים ושואלים מדוע המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) היא זאת שמנהלת את אירוע הקורונה, אף שאין לה כל ניסיון או סמכות בנושא. היה מתבקש שצה"ל, כלומר פיקוד העורף, ינהל את מצב החירום הזה. לפיקוד העורף יש גם יכולות אב"כ – כלומר, אמורות להיות לו גם תורות בנוגע להתגוננות ביולוגית. אלא שפיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל, ואין לו כל אינטרס ללבות בהלה, ואילו המל"ל כפופה ישירות לראש הממשלה - והיא נוחה יותר להתכופף בפני האינטרסים שלו.

האירוע של סוף השבוע הביא לקצה את החשדות, וגם את הבלבול, בנוגע לניהול של ראש הממשלה את המשבר. סוף השבוע כולו עמד בסימן הדרישה הבלתי מתפשרת של משרד הבריאות לסגור את המשק (הכרזה על שעת חירום). המשרד מציג תרחישי אימים, שלפיהם ללא נקיטת מהלך כזה - לא ניתן יהיה לעצור את התפרצות המגפה בישראל ולהשטיח את העקומה וכי הם צופים עשרות אלפי מתים אפשריים.

קשה מאוד לפקידי ממשלה אחרים לעמוד מול תחזיות כאלה, במיוחד כשהם חוששים מהטלת אחריות ציבורית עליהם במקרה של התדרדרות המצב. ובכל זאת, ההשלכות של השבתת המשק הן כבדות מכפי שניתן יהיה לקבל אותן כלאחר יד. 

הדרך למשבר פיננסי קצרה

בפעם הראשונה הופעל הכלי הניהולי של ישראל להתמודד עם מצבי חירום כלל משקיים – הוועדה לאיתנות פיננסית בראשותו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. דיוני הוועדה אמורים להיות חסויים, אבל ל-TheMarker נודע כי הוועדה התנגדה בתוקף להשבתת המשק. הוועדה חששה כי השבתה של המשק תביא לקריסה כלכלית, עד כדי אובדן של 7% תוצר (נזק שעלול להסתכם ב-100 מיליארד שקל), זינוק באבטלה ובקריסה של עסקים, וכתוצאה מכך יצירת פאניקה ציבורית שתוביל להתנפלות על סופרמרקטים, בתי מרקחת, והגרוע מכל – בנקים.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אייל טואג

מצב כזה, של משבר ריאלי בכלכלה, עלול להפוך במהירות שיא למשבר פיננסי, כשגם כל ההגנות שיש לישראל כיום מפני משבר כזה – יתרות מט"ח גדולות, יחס חוב נמוך, תעסוקה מלאה – לא יועילו. קריסה כלכלית כזו היא כמובן גם בעלת השלכות כבדות על חיי אדם, כתוצאה מדכאונות, התאבדויות, וגם אובדן תפקוד של מערכות תמיכה חשובות.

הפסיקה של הוועדה לאיתנות פיננסית עשתה כנראה את ההבדל. למרות ההססנות של האוצר – הדיווחים הם כי פקידי האוצר חוששים להילחם על עמדתם מול אנשי משרד הבריאות, וכי הם מעדיפים "לפרוש את המחירים" בפני מקבלי ההחלטות, כלומר נתניהו, ולתת לו להחליט בעצמו. התחזיות לגבי ההשלכות הכבדות על המשק שיכנעו אותו, והוא פסק נגד העמדה הקיצונית של משרד הבריאות – העמדה שהוא צידד בה מלכתחילה.

השילוב של עמדת האוצר עם עמדה נחרצת של הנגיד ירון, הביא למיתון ההחלטה שהתקבלה. נתניהו פסק בסופו של דבר נגד השבתת המשק, והסתפק בנקיטת צעדי השבתה חלקיים. עם זאת, האפשרות של השבתת המשק נותרת עדיין על השולחן.

אז האם זאת ההוכחה שנתניהו אינו פועל מתוך ניגוד עניינים, וכי טובת המשק עדיין חשובה לו יותר מטובתו האישית? התשובות לשאלה הזו נותרות חלוקות. אבל אין ספק כי העובדה שהשאלה הזו מרחפת מעלינו מזיקה מאוד לתהליך קבלת ההחלטות בניהול המשבר, וגורמת לחוסר אמון בסיסי בו.

כמעט כל פקיד שהשתתף בדיונים אצל נתניהו בסוף השבוע שאל את עצמו את השאלה הזו – האם ניתן להאמין לראש הממשלה שידיו נקיות. זהו כבר נזק בלתי נסבל, והוכחה מוחצת לכך שאסור לתת לאדם שחשוד בפלילים להמשיך ולנהל את המדינה. בוודאי שאסור לתת לאדם כזה לנהל משבר היסטורי, שבו מרחב אפשרויות ההחלטה – וההשלכות של כל החלטה – הוא קריטי כל כך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker