"הערכת ה-OECD לפגיעה של 0.2%-0.4% בצמיחה בגלל הקורונה היא אופטימית"

ביום חמישי האחרון התקיימה פגישה בין נציגי משרדי הממשלה, בנק ישראל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש המל"ל ■ במהלך הפגישה היו חילוקי דעות בין המשתתפים בנוגע להשלכות הכלכליות הצפויות מהמשבר

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתמגן מפני קורונה בסיאול, דרום קוריאה
חגי עמית
חגי עמית

ויכוח התגלע ביום חמישי האחרון בדיון שנערך בלשכת ראש הממשלה בנוגע להשלכות הכלכליות של התפשטות נגיף הקורונה בישראל. משרד הבריאות ייצג את הגישה המחמירה, הדוגלת במיקסום המגבלות המושתות על כניסת אזרחים זרים לישראל ובידוד אזרחים ישראלים הנמצאים בסיכון גבוה להידבקות בקורונה. מולו ניצבו נציגי משרדי הממשלה שהתריעו מפני פגיעה בפעילות משרדיהם.

בדיון השתתפו שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה אלי כהן ומנכ"לי משרדיהם, לצד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופסור אבי שמחון וראש המל"ל מאיר בן שבת.

חלק מהשרים שנכחו במקום חיוו את דעתם כי סגירת הגבולות של ישראל היא תגובה קיצונית, שלא לקחה בחשבון את השיקולים הכלכליים של משרדיהם.

"כפי שבמקרה של הגבלת הגעת אזרחים מסינגפור, משרד החוץ חשב שזה יגרום לנזק ליחסי החוץ ושאל אם נשקלו השיקולים המדיניים. כך גם עכשיו כשהוחלט על סגירת השערים מול אירופה עלו השאלות האלו. להערכתי, הסכנה מההתפרצות המהירה של המחלה, שתביא אותנו למצב דומה לזה בו נמצאות כרגע חלק ממדנות מערב אירופה, מגלמת בתוכה עלות כלכלית גבוהה יותר מאשר עלות סגירת גבולות ישראל לכניסת אזרחים זרים", אמר שמחון ביום שישי בשיחה עם TheMarker.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחוןצילום: תומר אפלבאום

"אנו בינתיים במצב שבו כ-1% מהעובדים במשק נמצאים בבידוד והמשק מתפקד. כרגע, ראש הממשלה הורה למשרד הכלכלה לוודא ששרשרת הייצור של מוצרים חיוניים נשמרת סדירה. הוא הורה למל"ל (המועצה לביטחון לאומי) לסייע לו במידה שיש להביא מוצרים מארצות שיש מגבלות על היבוא מהן בגלל המצב. הצורך הוא בשמירה גם על שרשראות האספקה הפנימיות (בתוך תחומי מדינת ישראל - ח.ע) וגם על שרשראות האספקה שמצריכות אספקה רציפה של חומרי גלם וחומרי ביניים בתהליך היצור שמגיעים מחוץ לישראל. לצורך זה, אנו מגיעים למפעלים שמייצרים מוצרים חיוניים ומקבלים מהם הסבר מהיכן הם מייבאים את חומרי הגלם. לאור זה שלאותו מפעל אין היכולת לוודא שהחומרים יגיעו, אנו מנסים לעזור להם באמצעים של המדינה", אמר שמחון.

"בחנתי איך מדינות שנפגעו יותר מאיתנו מעריכות את הפגיעה בכלכלה שלהן. יש בינתיים מעט מאוד דו"חות בינלאומיים על הנושא. הבנק המרכזי של דרום קוריאה לדוגמא, פירסם בתחילת השבוע דו"ח על הפגיעה הצפויה בכלכלת קוריאה - בה יש 5,000 נדבקים. לתדהמתי, הדו"ח שלו מדבר על פגיעה זניחה. ארגון ה-OECD, צופה פגיעה של 0.2%-0.4% בשיעור הצמיחה - כאחוז מהתוצר. המשמעות היא שברוב המדינות נראה צמיחה אפסית השנה - ובאיטליה שלילית. הערכתי היא שה-OECD אופטימי", אמר שמחון.

לפני כשבועיים, העריכה הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, כי התרחישים מצביעים על פגיעה אפשרית של 0.2% בתוצר (כ-700 מיליון דולר) בתרחיש המתון, ופגיעה של יותר מ-1% בתוצר (כ-3.5 מיליארד דולר) בתרחיש הארוך יותר. "תרחיש הכלכלנית הראשית סביר בהינתן שהנגיף ידעך באביב", העריך שמחון. "אם זה באמת מה שיקרה, בהנחה שהמשק הישראלי צומח בכל שנה ב-3%, האזרחים לא ירגישו פגיעה. אבל אנו עוד לא יודעים אם הנגיף ידעך באביב. אנו עוד לא יודעים האם הוא ימשיך איתנו בשנה הקרובה. אנו עוד לא יודעים אם הוא יחזור בחורף הבא. אלו תרחישים שונים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker