הכלכלנית הראשית: פגיעת הקורונה בתוצר - בין 700 מיליון דולר ל-3.5 מיליארד

באוצר דנו הערב בשני תרחישים אפשריים, מתון וקיצוני, להשפעת משבר הקורונה על הצמיחה ■ להערכת בכירי האוצר "אין סכנה משמעותית ומיידית למשק", אך הוחלט להקים צוות פנימי שיעקוב אחר ההתפתחויות ■ משרד הבריאות הוציא עד כה כ-100 מיליון שקל על היערכות להתמודדות עם הנגיף

חגי עמית
חגי עמית
הכלכלנית הראשית באוצר,
שירה גרינברג
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברגצילום: אייל טואג

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מנהל רשות המסים, ערן יעקב, ובכירי משרד האוצר, ובהם ראשי אגפיו, התכנסו הערב (ב') בתל אביב לדיון מיוחד בהיערכות לנגיף קורונה. 

באגף הכלכלנית הראשית נבחנו שני תרחישים לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק, לאור הפעילות הכלכלית מול סין (ללא התפשטות המחלה בישראל). הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, הסבירה כי התרחישים מצביעים על פגיעה אפשרית של 0.2% תוצר (כ-700 מיליון דולר) בתרחיש המתון, ופגיעה של יותר מ-1.0% תוצר (כ-3.5 מיליארד דולר) בתרחיש הארוך יותר. 

משרד הבריאות הוציא עד כה כ-100 מיליון שקל על היערכות להתמודדות עם הנגיף. כ-5 מיליון שקל עלו הבידוד וההטסה של מאות התיירים הדרום קוריאנים שנחשדו כנשאים של נגיף קורונה. 

אגף הבידוד בבית החולים שיבא תל השומר
אגף הבידוד בבית החולים שיבא תל השומרצילום: תומר אפלבאום

שר האוצר, משה כחלון, ביקש ממנכ"ל משרדו, שי באב"ד, להקים צוות פנים-משרדי שיעקוב אחר ההתפתחויות בנושא. כחלון אמר בדיון כי בשלב זה אין סכנה משמעותית ומיידית למשק הישראלי.

הנגיד ירון אמר כי "הוקם צוות ייעודי בבנק ישראל שמנתח באופן שוטף את ההתפתחויות מכמה זוויות שונות: השווקים הגלובליים והשוק המקומי, ההשפעה הריאלית על המשק, וההשפעה על המערכת הפיננסית, בפרט החשיפה של המוסדות הפיננסיים והמערכת הבנקאית". 

נערכים להגעת קורונה לישראל. שר הבריאות ומנכ"ל המשרד בבית החולים שיבא
נערכים להגעת קורונה לישראל. שר הבריאות ומנכ"ל המשרד בבית החולים שיבאצילום: תומר אפלבאום

התפרצות נגיף קורונה בסין משרה אי-ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בישראל ובעולם, ולהשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. במקרה שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים - בדומה לתרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים - ההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת, וצפוי פיצוי בקצב הצמיחה ברבעונים הבאים. על פי הערכת בנק ישראל, בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל, מעבר להשפעה הפרטנית על חברות שונות, אף על פי שסין היא שותפת סחר משמעותית במגוון ענפים.

במידה שהמשבר יזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם יידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר. הדגש כרגע הוא שמדובר באירוע מתגלגל, כך שצריך להתייחס למסקנות עד כה ביתר זהירות.

גרינברג הוסיפה עוד כי "התפשטות קורונה משמעותית בהשוואה לסארס (2003), אז עמדה הפגיעה בתוצר העולמי על 0.1%. משקלה של סין בתוצר העולמי עלה פי ארבעה מאז 2003 ומשקלה בסחר העולמי עלה פי 2.5. עיקר הפגיעה בשלב זה ממוקד במדינות אסיה (סין, דרום קוריאה). עם זאת, עד כה דווח על למעלה מ-200 נדבקים באיטליה והוטל הסגר על חלקים מהמדינה".

עוד ציינה גרינברג כי "בסטטיסטיקה הרשמית לא ניכרת עד כה פגיעה בפעילות הכלכלית בישראל, אך חלק מהחברות הגדולות הצביעו על ערוצי פגיעה פוטנציאלים - וחלקן אף דיווחו על פגיעה קיימת. השילוב בין היקף ההתפשטות של וירוס קורונה לעומק הקשרים הכלכליים בין מדינות העולם משקף תופעה חדשה".

משה כחלון
משה כחלוןצילום: מוטי מילרוד

הממונה על התקציבים, שאול מרידור, אמר כי "כרגע אנחנו לא רואים השפעה מאקרו כלכלית. עדיין מוקדם להעריך את מלוא ההשפעה של הנגיף על המשק והתקציב, אך אנו עובדים כעת בצמוד למשרד הבריאות כדי לתת מענה תקציבי להתמודדות הלאומית באחריות". החשב הכללי, רוני חזקיהו, הוסיף כי "אנחנו נמצאים בשלב מוקדם של האירוע והשפעתו כרגע שולית. אנו מקווים שהמצב ימשיך ככה".

הממונה על השכר, קובי בר נתן, התייחס בדיון לעובדים שנאלצים לשהות בהסגר, ואמר כי ינחה את משרדי הממשלה ומעסיקי המגזר הציבורי לאפשר לעובדים אלה לשהות בחופשת מחלה של שבועיים בביתם, בהתאם להנחיית משרד הבריאות.

יעקב אמר כי "רשות המסים תפעל ברגישות הנדרשת מול עסקים שייקלעו לקשיים, בדגש על עסקים קטנים, תוך מתן מענה פרטני, במסגרת הנהלים הקיימים, בכל הקשור לדחייה או פריסה של תשלומים ודיווחים".

הממונה על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, אמר כי "עדיין מוקדם מדי לדעת מה יהיו ההשפעות של הנגיף. כרגע מנהלי ההשקעות לא מוטרדים מדי, והם מעריכים שמדובר באירוע לטווח קצר. כמו כן, כרגע אין אינדיקציה של משיכות כספים מהמסלולים השונים. הקמנו חדר מצב שמטרתו לעקוב אחר האירועים ברמה היומית, ולהבין מה המשמעויות, במידה אם יש כאלה, כמו גם לתת תמיכה לשוק ההון".

קלפיות באוהלים

בוועדת הבחירות נערכו השבוע להקמת קלפיות מסוג חדש, כאשר ב-2 במארס לא מעט ישראלים עשוים להצביע באוהלים ולא בבתי ספר. כ-20 אוהלים הוזמנו כבר על ידי הוועדה במסגרת תוכנית להקים בכל קלפי שני אוהלים, אחד שבו יוצבו קלפיות ואחד שבו יישבו חברי ועדת הבחירות.

הוועדה צפויה להיות מאוישת על ידי ידי אחים ורוקחים, מכיוון שקשה לגייס אזרחים מן השורה לקלפיות המדוברות. משימת הגיוס לא תהיה פשוטה מכיוון שגם כך ישנם קשיים בגיוס מזכירים לקלפיות ברחבי ישראל לקראת מערכת הבחירות השלישית בשנה האחרונה.

מזכירים שאיישו את התפקיד פעמיים הודיעו כי הם לא מעוניינים לעשות זאת בפעם השלישית, ולכן נאלצו לשדרג את שכרם. גם המפלגות השונות מתקשות לגייס נציגים שישגיחו מטעמן על הקלפיות, בין השאר מאחר שאזרחים לא מעוניינים להפסיד את היום החופשי שלהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker