רגע אחרי שחיים כץ קיבל חסינות - הח"כים אישרו החלטה שתשפיע הרבה יותר על חיינו

הח"כים הצביעו בעד דחיית חוק שירותי התשלום - לבקשת הבנקים, גופי האשראי והענקית הבינלאומית פייפאל שטענו כי הם עדיין אינם מוכנים אליה

חגי עמית
חגי עמית
אפליקציית גוגל פיי
אפליקציית גוגל פייצילום: Jens Bttne / dpa Picture-Alli

עם סיום ההצבעה על חסינותו של ח"כ חיים כץ, שאושרה בכנסת, התרוקנה המליאה תוך שניות. להצבעה על החוק הבא שעלה לדיון – דחיית מועד כניסת חוק שירותי התשלום בתשעה חודשים - נותרו להצביע רק 24 חברי כנסת. ח"כים רבים התפוגגו למרות שלרפורמה הזו יש משמעות רבה לחיי היום יום של האזרח הישראלי - הרבה יותר מאשר לחסינותו של כץ. זו הרפורמה שאמורה להסדיר את פעילויות פלטפורמות התשלומים הדיגיטליות שמשתלטות על הזירה הפיננסית – ולגונן על כספו של האזרח הישראלי.

אזרחי ישראל משתמשים בפלטפורמות הדיגיטליות האלו (כגון אפליקציות תשלומים) בהמוניהם כבר תקופה ארוכה - אבל כניסת הרפורמה לתוקף נדחתה זו הפעם השנייה. הדחייה נעשתה לבקשת הבנקים, גופי האשראי והענקית הבינלאומית פייפאל שטענו כי הם עדיין אינם מוכנים אליה.

הצעת החוק גובשה במשרד המשפטים, בשיתוף גופים כמו בנק ישראל ורשות ההגבלים העסקיים. היא אמורה להסדיר את השימוש באמצעי התשלום המתקדמים שהתחילו להופיע בישראל ובחו"ל בשנים האחרונות, כמו תשלומים באמצעות אפליקציות בטלפונים ניידים, ובאלה שעוד יופיעו בעתיד. החוק החדש יחליף את חוק כרטיסי חיוב מ-1986, המסדיר את היחסים בין חברות כרטיסי האשראי ללקוחותיהן. החוק הישן מגדיר כרטיס חיוב כ"לוחית או חפץ", והגדרה זאת אינה בהכרח רלוונטית לאמצעי תשלום מודרניים. 

העברת תשלומים בנייד
צילום:

היום, ברוב של 24 תומכים ו-0 מתנגדים, הצביעו הח"כים בעד דחיית הרפורמה. כך, הגורמים הפעילים בתחום ייהנו מארכה ורק באוקטובר 2020 הכסף של הציבור יהיה מוגן באפליקציות הללו.

אלה הח"כים שהצביעו בעד הדחייה: אבי ניסנקורן, אוסאמה סעדי, אורנה ברביבאי, איציק שמולי, איתן גינזבורג, בועז טופורובסקי, בצלאל סמוטריץ', יאיר גולן, יוסף ג'בארין, יעל גרמן, יעקב מרגי, ישראל אייכלר, מאיר כהן, מיכאל ביטון  מיקי חיימוביץ', מרב מיכאלי, משה אבוטבול, משה גפני, מתן כהנא, ניצן הורוביץ  
סעיד אלחרומי, עודד פורר, עומר ינקלביץ' ורפי פרץ.

אחת המטרות של הצעת החוק החדשה היא לאפשר הכנסת תחרות לענף התשלומים. במודל הקלאסי של ענף הפיננסים, משק בית קיבל את כל השירותים הפיננסיים הדרושים לו מספק אחד — הבנק שלו. בשנים האחרונות פועלת הממשלה לשינוי מודל זה. בשוק האשראי, למשל, היא מנסה להכניס תחרות באמצעות רפורמות שיקלו על משקי בית ועסקים לקבל אשראי מחברות כרטיסי האשראי וגופי אשראי חוץ־בנקאיים אחרים. הכוונה היא לשכפל את הרפורמה גם בתחום התשלומים, כך שצרכנים יוכלו לנהל "חשבון תשלום" בגוף כלשהו, שאינו בהכרח הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם — למשל חברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק), ואולי גם רשתות שיווק. החוק החדש מבקש להסדיר את מתן שירותי התשלום ללא תלות בזהות הגוף המספק אותם.

בין השאר, החוק קובע שתי חובות צרכניות חדשות חשובות. האחת, החוק מסיר אחריות מהצרכן להונאה באפליקציית התשלומים שלו — גם במקרה שבו הצרכן התרשל, ושמר את הקוד הסודי ביחד עם הסלולר שנגנב ממנו. רק במקרה שבו יש חשד שהצרכן שיתף פעולה עם ההונאה, תחול עליו אחריות.

אפליקציות התשלומים פיי של לאומי )מימין(, ביט של הפועלים ופיי בוקס של דיסקונט
אפליקציות התשלומים פיי של לאומי (מימין), ביט של הפועלים ופיי בוקס של דיסקונטצילום: צילום מסך מתוך האפליקציות

קביעה חשובה נוספת נוגעת לחלוקת האחריות בין בתי העסק לבין חברות התשלומים בנוגע להונאה. בשנים האחרונות, חברות כרטיסי האשראי גילגלו את האחריות להונאה על בתי העסק בכל מקרה שבו בתי העסק לא וידאו את הבעלות על כרטיס האשראי. שאלת חלוקת האחריות משתנה לחלוטין כשמדובר בתשלומים שנעשים לא באמצעות כרטיס פיזי, אלא דרך ארנק דיגיטלי או אפליקציה. חלוקת האחריות בחוק מגנה על בתי העסק, בכך שלא ניתן לגלגל את האחריות על בית העסק אם לא היתה ברשותו מערכת הזדהות חזקה — כלומר מערכת שמונעת הונאות. במקרה כזה, האחריות נופלת על חברת הסליקה ולא על בית העסק.

מדובר ברפורמה שנולדה בוועדת הרפורמות בראשה עמדה בזמנו חברת הכנסת רחל עזריה מכולנו. אבל על הדחייה הוחלט בוועדת הכספים. יו"ר ועדת הכספים משה גפני וחברי הוועדה לא אהבו את הדחייה, התלוננו על מריחת הזמן – אבל הרגישו כי לאור זאת שמדובר בחוק שלא עבר בוועדה שלהם הם אינם יכולים להאיץ את כניסתו לתוקף. 

תגובות