ועדת הכנסת אישרה מתן חסינות לחיים כץ

הדיון בחסינות יעבור כעת למליאת הכנסת, והערכות הן כי יוגש בג"ץ נגד הענקתה. 16 תמכו בחסינות מהותית, ביניהם שני נציגי ישראל ביתנו (עודד פורר ויוליה מלינובסקי). 10 התנגדו. צבי האוזר, מיכאל ביטון, אחמד טיבי ומנסור עבאס נמנעו

חגי עמית
חגי עמית
חיים כץ בוועדת החסינות, הערב
חיים כץ בוועדת החסינות, הערבצילום: אוהד צויגנברג

ועדת הכנסת אישרה הערב מתן חסינות לח"כ חיים כץ. הדיון בחסינות יעבור למליאת הכנסת, וההערכות הן כי יוגש בג"ץ נגד הענקתה. 16 תמכו בחסינות מהותית, ביניהם שני נציגי ישראל ביתנו (עודד פורר ויוליה מלינובסקי). 10 התנגדו. צבי האוזר, מיכאל ביטון, אחמד טיבי ומנסור עבאס נמנעו. ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) הצביע נגד הענקת החסינות, למרות שבעבר שיתף פעולה רבות עם חיים כץ.

חברי הכנסת שתמכו בהחלטה סברו כי הטענות למרמה והפרת אמונים שהוצגו נגד כץ בכתב האישום מתייחסות למעשים שביצע בתוקף תפקידו כחבר כנסת - ולכן מגיעה לו חסינות מהותית מפני העמדה לדין.

אחרי יום ארוך של דיונים, לפני ההצבעה, קיבל חיים כץ את זכות הדיבור. הוא החל את דבריו בפנייה ישירה למנדלבליט. "יש בינינו מחלוקת מהותית ואני פגוע עד עמקי נשמתי. אני פגוע בענק ויחד עם זאת מכבד את המוסד שאתה מייצג".

אחר כך התייחס כץ לקשריו עם מוטי בן ארי. "אני קורא לו מסי", הוא הסביר. "יש בינינו מחלוקות ואין בינינו שותפות כלכלית". אחר כך המשיך והסביר "אני איש שפיו וליבו שווים. אני ישר ומכבד את מילותי. בגיל 72 אני לא מתחיל לשקר. שילמתי מחיר גדול על המרדף נגדי. לא אמרתי בהליך החקיקה שבן ארי הוא חבר שלי כי ראיתי בו את היכולת לממש את מה שבאתי לעשות בכנסת - לעזור לאזרחי מדינת ישראל. בן ארי, גם אם תביא לו 50 מליון שקל - לא יקח ולא יזיז את העט הזו על השולחן. הוא לא יקח, ולא יגנוב - יתהפך העולם.

מיקי זוהר וראש הממשלה נתניהו בכנסת, בנובמבר
מיקי זוהר ובנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

יוזמת החוק היא שלי. זה הילד שאני יצרתי. לא היתה שום כוונה שהחוק הזה יהיה רטרואקטיבי. הלכתי לחקירה על מידע פנים. לא לקחתי עו"ד. כשחקרו אותי ושאלו אותי על תיקון 44 בהתחלה לא זכרתי מה זה. גם אז לא לקחתי עו"ד".

חברי הכנסת האחרונים שדיברו היטיבו לתאר את הסיטואציה שמולה הם ניצבים. ח"כ יואב סגלוביץ מכחול לבן, אמר כי "השאלה הניצבת כאן לדיון היא האם אנחנו גילדה או שאנחנו דוגמה וסמל. יש כאן גלישה למחוזות שהבית הזה לא צריך להגיע אליו".

אחריו דיברה ח"כ מרב מיכאלי שאמרה כי "מעשיו והישגיו של חיים כץ הולכים לפניו עם עשייה מדהימה. שמעתי אותך חיים וכאב לי הלב נורא - משום שיש פער עצום בין הסיפור שסיפרת לזה שסיפר היועץ המשפטי. אלו שני סיפורים שהם שמים וארץ. אבל אנחנו לא השופטים שצריכים להכריע מהו הסיפור הנכון. אין לי מנדט לעשות זאת. המנדט שלנו קובע שאנו חייבות וחייבים להתייחס לסיכום של היועמ"ש כנכון.

אנו מדברות ומדברים על ליבת העיסוק של חבר כנסת - וליבת העיסוק חייבת להיות נקייה לחלוטין. לציבור חייב להיות אמון שהליבה הזו נעשית ביושר ובניקיון כפיים. כתב האישום אומר שליבת העיסוק הוכתמה. אם ניתן היום חסינות מהותית על הדבר הזה, המשמעות היא שהכנסת אומרת כי מרמה והפרת אמונים היא אינהרנטית לעבודת הכנסת", דברי מיכאלי.

עו"ד נוית נגב
עו"ד נוית נגבצילום: תומר אפלבאום

הדיונים על הענקת החסינות החלו כבר ב-10:00 בבוקר. תחילה נשאה דברים עורכת הדין נוית נגב, המייצגת את כץ, שניסתה לנמק מדוע ראוי שכץ יזכה לחסינות שהוא מבקש. היא סיימה לדבר בערך חמש שעות אחר כך - ב-14:45.

גם אם נפחית הפסקה של 45 דקות קשה להגדיר את החשיפה של הטיעונים בעד ונגד החסינות שהתרחשה בוועדת הכנסת כמאוזנת. זאת, בהתחשב בכך שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט - שנימק מדוע יש להסיר את החסינות של כץ ולהביא לכך שהוא יתמודד בבית המשפט עם האישומים נגדו - דיבר במשך כשעה בלבד ביום חמישי וחזר לסיבוב נוסף בן כשעה היום. לא בכדי תהה באמצע הדיון, יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר, אם כץ משלם לנגב לפי שעה.

כץ זכה לברכות מהנוכחים. רבים מהם היו בין האורחים שהגיעו ביום ראשון למתחם דוריה שבחמי יואב והמתינו 20 דקות בפקק שבכניסה לחניון. הסיבה לכך היתה אלפי המוזמנים שהתייצבו לאירוע שבו חגג ח"כ זוהר בר מצווה ובת מצווה לבנו ולבתו. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקפיד להתייצב. בין ביקור לרוסיה לגיחה לאוגנדה הוא מצא זמן לעשות כבוד לזוהר - מה שהיה עבור זוהר מפגן כוח אולטימטיבי. כשהצטרף למשכן, היו מי שהשוו אותו לקוריוזים חולפים שנכנסו לכנסת יחד עמו במסגרת הליכוד, כמו אורן חזן וירון מזוז. בשנים שחלפו, יו"ר הקואליציה הוכיח כי הוא כאן כדי להישאר.

זוהר היה שחקן מפתח גם בדיון שנערך היום בכנסת. הוא דיבר ארוכות בסוף הדיון, כשהוא מעלה תהיות משפטיות בנוגע לנכונות הסרת החסינות. לא בכדי החליטה עורכת הדין של כץ להשתמש במקרה שבו זוהר ערך שלושה דיונים במשך עשרה חודשים, בעת שכיהן כיו"ר הוועדה לצדק חלוקתי, שעסקו בתשתיות השכונה שבה הוא עתיד להתגורר בקרית גת ושלאשתו יש בה חמישה נכסים. נגב טענה כי כץ מופלה לרעה בכל הנוגע לטענות נגדו לניגוד עניינים.

טיפים ששווים מיליונים

מנדלבליט בכנסת, בשבוע שעבר. השופטים המליצו כי הכנסת תסדיר את הנושא
מנדלבליט בכנסת, בשבוע שעבר. השופטים המליצו כי הכנסת תסדיר את הנושא צילום: אמיל סלמן

כתב האישום שכץ מנסה להתחמק ממנו מאשים אותו בעבירות מרמה והפרת אמונים. בבסיס החשדות נגדו עומדת מערכת היחסים בינו לבין מוטי בן ארי, מי ששימש יועצו הפיננסי של טייקון הגז קובי מימון. על פי החשד, ב-2015-2010 סיפק בן ארי לכץ הנחיות לניהול תיק ההשקעות שלו, שנגעו גם לסחר במניות של חברות שהשליטה בהן מיוחסת למימון. ה"טיפים" האלה הניבו לכץ רווח של מיליוני שקלים, ובתמורה, לכאורה, הוא פעל להעביר הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם.

החקיקה שקידם כץ, שבגינה הוגש נגדו כתב האישום, נוגעת לתיקון 44 לחוק ניירות ערך. התיקון קובע כי במקרה שבו חברה ציבורית הנסחרת בבורסה נקלעת למצוקה המקשה עליה להחזיר חובות - החברה תשלם קודם כל את חובותיה לבעלי האג"ח שלה, ורק אחר כך תשלם לבעל השליטה בחברה.

נגב ידעה לעשות את עבודתה: היא עורכת הדין שהצליחה להוציא את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, זכאי בתיק ראשונטורס. היא חזרה בדיון שוב ושוב על הטיעונים הנוגעים ל'מבחן גודל הקבוצה' – שלפיו הנהנים מהצעת החוק שקידם חיים כץ כללו עשרות או מאות אלפים מתושבי ישראל. היא חזרה על הטענה שפעולותיו של כץ נכנסות ל'מתחם הסיכון' באופן טבעי לעבודת חברי הכנסת. בנוסף, היא הציגה אסמכתאות לכך שמותר היה לכץ לפעול כפי שפעל.

מנדלבליט, שדיבר אחריה, ניסה להסביר כי הוא מתקשה לראות כיצד אפשר להעניק חסינות מהותית על עבירה של טוהר המידות. הוא הזכיר כי האמירה שלפיה החוק שהעביר כץ מיטיב עם כלל האזרחים היא פשטנית, הוא דיבר על ניגוד העניינים החריף שבו היו שרויים כץ ובן ארי, והזכיר את המידע החלקי והכוזב שמסר כץ לוועדת האתיקה.

מנדלבליט הזכיר כי האינטרס של בן ארי בחקיקה שהוביל כץ הוסתר - וכי בעוד שלקבוצת אקוויטל, שבענייניה הכספיים עסק בן ארי, היה אינטרס של מאות מיליוני שקלים בחקיקה שהוביל כץ, בפני ועדת האתיקה הוצג כאילו היה לה אינטרס של 1,550 שקל בלבד. בנוסף, הוא דיבר על כך שמערכת היחסים הכלכלית בין כץ לבן ארי הוסתרה, וכי כץ המשיך לקבל עצות מבן ארי ולהפיק רווחים מיחסיו עמו - תוך כדי הליך החקיקה.

אלא שההליך היום בוועדת הכנסת לא היה משפטי. אילו היו חברי הכנסת באמת שופטים, ספק אם היה ניתן לאפשר לאדם שהם דנו בעניינו – כץ – להיפגש עמם באופן אישי לפני הדיון, ולנסות לשכנע אותם בצדקתו, כפי שעשה. בסופו של יום, כפי שניתן היה לראות בדיון, חברי הכנסת של הליכוד הגיעו מגובשים כקבוצה מאורגנת, כדי לחלץ את חבר מפלגתם מהצרה שאליה הוא הביא את עצמו.

מפעל של התעשייה האווירית
מפעל של התעשייה האוויריתצילום: אייל טואג

הם בחרו להתעלם מנתוני כתב האישום במלואם ולהתייחס לארועים שפורטו בו באופן חלקי. הם מצאו סיוע בנציגת ישראל ביתנו בדיון, ח"כ יוליה מלינובסקי, שהתעקשה לקבל הבהרה חד-משמעית מעורכת הדין של כץ, שלפיה בשורה התחתונה כץ לא הרוויח כסף מהחקיקה שהוביל.

הנפקת התעשייה האווירית מתעכבת - וכולם מתנערים

חבר כנסת לשעבר, שעקב אחרי הדיונים, טען כי החטא הקדמון בנוגע לכץ נבע מכך שהותר לו להמשיך לשרת כחבר כנסת בתחילת דרכו במקביל לכהונתו כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית. מצב זה הביא לטענות כי מאחורי הקלעים הוא נשאר בעל יכולת השפעה בנוגע לחברה, גם בהיותו בכנסת.

התעשייה האווירית פירסמה השבוע כי היא זכתה במכרז לייצור כנפיים למטוס האימון של חיל האוויר האמריקאי T-38 בסך 240 מיליון דולר. זו הזמנה שהיא ההמשך של הסכם שנחתם בין החברה לחיל האוויר האמריקאי עוד ב-2011. אם תוכניות הנהלת החברה היו מקודמות כראוי – הודעה כזו היתה עוד בשורה טובה לחברה, בדרך להנפקת 25% ממניותיה.

אלא שהנפקת התעשייה האווירית תקועה. היא היתה אמורה לעלות לדיון כאשר ועדת השרים לענייני הפרטות התכנסה לפני שבועיים. הדבר לא התרחש, אף שלכאורה היה גיבוי פוליטי נרחב למהלך. ראש הממשלה הביע בעבר תמיכה במהלך. כך גם שר הביטחון, שר האוצר - ומרבית שרי הליכוד.

למרות זאת, מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הודיע על דחיית הוועדה. הסיבה לכך אינה ידועה. אם המערכת הפוליטית תומכת במהלך – מדוע הוא מעוכב? התעלומה התגברה כשפנינו למזכירות הממשלה בניסיון להבין את הנושא. בתגובה נמסר לנו כי "הדיון נדחה בשל קשיים משפטיים שהיועץ המשפטי לממשלה העלה ונמצאים כעת בבחינה. לדחייה אין שום קשר ללשכת ראש הממשלה".

כשפנינו ליועץ המשפטי לממשלה כדי להבין מהם הקשיים שמזכירות הממשלה מתייחסת אליהם, נמסר לנו כי "למיטב ידיעתנו, ההחלטה שלא לקיים דיון בוועדת השרים לענייני הפרטה בנושא בתעשייה האווירית היא של גורמי המדיניות. משכך, סוגיית בשלותה של ההצעה או סוגיות משפטיות אחרות לא עמדו על הפרק, ולכן לא נדרשה עמדה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין".

מפגן הגרסאות הסותרות לא מותיר לנו אלא את האפשרות לתהות אם מי מהמעורבים בתהליך - הפוליטיקאים, משרד ראש הממשלה או משרד המשפטים - מעכב את ההנפקה, אבל אינו מעוניין בכך שמישהו יידע כי הוא זה העומד מאחורי העיכוב. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker