עכשיו, כשחיים כץ קיבל חסינות - מנדלבליט צריך לעתור לבג"ץ

ח"כים רבים ניצלו את דיוני החסינות לחיים כץ כדי להעמיד לדין את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואת היועצים המשפטיים בכלל ■ "אני צריכה לגלות על כל חבר שלי?", שאלה איילת שקד בזעף. התשובה היא חיובית

עידו באום
חיים כץ בוועדת הכנסת, היום
חיים כץ בוועדת הכנסת, היוםצילום: אמיל סלמן

דיוני ועדת הכנסת, שהעניקה היום חסינות לח"כ חיים כץ היו אירוע מביך ועצוב.

מביך, כי שורה לא קטנה של חברי כנסת ניצלו את האירוע בעיקר כדי להעמיד לדין את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואת היועצים המשפטיים בכלל. עצוב, כי אם חברי הכנסת יעניקו חסינות לכץ, הם יעניקו למעשה היתר לחברי כנסת ליזום חקיקה עבור חברים, מקורבים, ואינטרסנטים.

היועץ המשפטי לממשלה מבקש להעמיד לדין את כץ בעבירה של מרמה והפרת אמונים. כץ חשוד כי הסתיר באופן מכוון ניגוד עניינים חריף שהיה מצוי בו בשעה שקידם הצעת חוק לשינוי סדרי הנשייה של איגרות חוב. כץ הסתיר לפי החשד את העובדה שהצעת החוק היתה יוזמה של חברו הקרוב מאוד, היועץ הכלכלי מרדכי בן ארי, שהיה עתיד להרוויח סכומי כסף גדולים משינוי החוק, וכך גם חברה שייעץ לה, אקוויטל, בבעלותו של טייקון הגז קובי מימון שהוא האיש שהכיר בין בן ארי וכץ.

איילת שקד וחיים כץ, 2017
איילת שקד וחיים כץ, 2017צילום: תומר אפלבאום

כץ טען כי מגיעה לו חסינות מהותית, כלומר חסינות החלה על פעולה חוקית של חבר כנסת ש"גלשה" לפלילים. ועדת הכנסת היא הליך מעין-שיפוטי וחברי הכנסת חייבים לדון בו רק בשאלה אם החסינות המהותית חלה בעניינו של כץ.

במקום זה ניצלו חברי הכנסת את הדיונים כדי לתקוף את מנדלבליט על עצם הגשת כתב האישום. הדיונים התנהלו באווירת שוק. יו"ר ועדת הכנסת אבי ניסנקורן לא מנע את הפיכת מנדלבליט למוקד הצליבה כאילו הוא הנאשם בפוטנציה ולא ח"כ כץ.

הגדיל לעשות ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) שברוב הדיון שוחח בטלפון הנייד והפריע לחבריו עד שהוצא לבקשת ניסנקורן. אל דאגה: זוהר חזר לאולם והוא צריך לשלוח חשבונית לחיים כץ אחרי שתיפקד בצורה יוצאת מן הכלל כסניגור שלו ונאם ללא הפסקה נגד עצם כתב האישום.

מיקי זוהר ואבי ניסנקורן בוועדה המסדרת בכנסת, בשבוע שעבר
מיקי זוהר ואבי ניסנקורן בוועדה המסדרת בכנסת, בשבוע שעברצילום: אוהד צויגנברג

כאשר ציטט היועץ המשפטי לממשלה את חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת המבוססת על תקנון הכנסת ואשר קובעת כי ח"כים חייבים לחשוף את ניגודי העניינים שלהם, גם לפני הצבעות במליאת הכנסת, התעוררה המולת מתקפות. היעד - היועצים המשפטיים בכלל, ומנדלבליט בראשם, למרות שלא מדובר בחוות דעת שלו. חברת הכנסת איילת שקד הודיעה שאינה מקבלת את חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת. "אני צריכה לגלות על כל חבר שלי?", שאלה בזעף. התשובה היא חיובית.

מי שהשכילה להבין מה ראוי היא ח"כ אורית פרקש-הכהן שחידדה בסבב השאלות כי חסינות מהותית אינה יכולה להינתן כאשר היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין חבר כנסת על פעולה שמהווה עבירה על טוהר המידות, כמו מרמה והפרת אמונים או שוחד.

האם אנחנו רוצים חברי כנסת שפועלים לקידום חקיקה שתועיל לאינטרסים כלכליים של חברים או קרובי משפחה או זוכים לטובות הנאה, ועושים זאת במודע תוך הסתרת העניין מהציבור? מי שתומך בחסינות מהותית לח"כ כץ נותן היתר להשחתת הכנסת.

כעת, אחרי שוועדת הכנסת הצביעה בעד מתן חסינות לכץ, היועץ המשפטי לממשלה יצטרך לשקול בכובד ראש להגיש לבג"ץ עתירה לביטול החלטת הוועדה. לפחות על פניו, דיוני הוועדה מתמקדים בעניינים החורגים מסכותה של ועדת הכנסת ויש הצדקה טובה לבטל את החלטתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker