מדוע הפסיק משרד הביטחון להכריז על ארגוני טרור חדשים בתשעת החודשים האחרונים?

שר הביטחון, נפתלי בנט, הכריז אתמול על פעיל טרור חדש - השביעי מתחילת השנה - לעומת כ-40 פעילים וארגוני טרור עליהם הכריז משרד הביטחון ב-2018 לצורך המאבק הכלכלי בהם ■ ההסבר לכך עשוי להיות היחלשות דאעש, אבל גם הקיפאון הפוליטי משפיע על פעילות משרד הביטחון

חגי עמית
חגי עמית
מטה משרד הביטחון בבסיס הקריה בתל אביב
מטה משרד הביטחון בבסיס הקריה בתל אביבצילום: מוטי מילרוד
חגי עמית
חגי עמית

שר הביטחון, נפתלי בנט, עידכן אתמול כי חתם על צו תפיסה מנהלי ראשון מסוגו. הצו נועד להגביל שימוש והעברת כספים לאזרח פלסטיני בשם מחמד ג'מיל מחמוד. לפי בנט, זוהי הפעם הראשונה בה ממומש חוק המאבק בטרור על ידי ישראל לצורך הגבלת פעילותו של פעיל טרור בודד ולא של התאגדות.

ישראל צפויה לעדכן רשויות ברחבי העולם אודות הצו החדש ולהגביל בכך את יכולתו של מחמוד לנהל את ענייניו הפיננסיים. הכרזה זו מאירה בזרקור את הקיפאון שבו שרוי משרד הביטחון בשמונת החודשים האחרונים במאבק בטרור.

ביוני 2016 אושר בכנסת ישראל חוק המאבק בטרור. החוק קבע כי שר הביטחון רשאי להכריז בצו מיוחד על ארגון טרור, או על פעיל טרור - בהתאם לבקשת רשויות הביטחון השונות בישראל, או על בסיס הכרזת גורם מוסמך מחוץ לישראל.

מעבר להשלכותיה הביטחוניות, להכרזה הזאת היו משמעויות כלכליות - היא הבסיס למאבק הכלכלי לייבוש ארגוני הטרור. בהתאם לכך, המוסדות הפיננסיים בישראל מעודכנים בהכרזות, כדי שיוכלו לסייע במלחמה הכלכלית, באמצעות הימנעות מעשיית פעולות ברכוש הנמצא בחשבונותיהם והתנהלות מולם בהתאם לחוקים למניעת הלבנת הון.

באמצע 2017 נקבעו התקנות שהקנו לחוק זה שיניים. מיד לאחר מכן חתם שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, על ההכרזה של הארגון הראשון - הקרן הלאומית הפלסטינית - כארגון טרור.

אנשי דאעש בעיר א-רקה, סוריה, ב-2014
אנשי דאעשצילום: אי־פי

במהלך 2018 הכריז משרד הביטחון על עוד ארבעה ארגוני טרור בעקבות המלצות של גורמי ביטחון ישראלים - בעיקר של שירות הביטחון הכללי - ובהם בית הסטודנט הפלסטיני ומוסד אילייה לנוער. בנוסף, הכריז המשרד ב-2018 על תשעה ארגוני טרור בעקבות הכרזה של מועצת הביטחון של האו"ם ועל 26 פעילי טרור - גם בעקבות הכרזה של מועצת הביטחון.

בקרב ארגוני הטרור המופיעים בהכרזת מועצת הביטחון ניתן למצוא ארגונים מפקיסטן, אינדונזיה, אפגניסטן, סוריה ועיראק. בין היתר, דובר על ארגונים הקשורים לג'בהאת אל נוסרה, לאל קאעידה ולדאעש. בקרב האנשים שסומנו כפעילי הטרור ניתן היה למצוא אזרחים ממוצא בריטי, סיני, עירקי, צרפתי, רוסי, ירדני, אלג'יראי, אינדונזי, תימני, צרפתי טוניסאי, וכן יוצאי הפיליפינים, סעודיה, אוזבקיסטן, מאלי, מלזיה ואפילו טרינידד וטובאגו.

שמונה חודשים ללא הכרזה

לאור הפעילות הענפה הזו בשנה שעברה, מפתיע לגלות את הצניחה בהכרזות על ארגונים ופעילי טרור ב-2019. לפני ההכרזה אתמול, מאז תחילת השנה הוכרז בישראל רק על פעיל טרור אחד ועל ארגון טרור אחד בעקבות הכרזה של מועצת הביטחון של האו"ם. בנוסף, משרד הביטחון הכריז על ארבעה ארגוני טרור חדשים על בסיס בקשה של זרועות הביטחון הישראליות.

בתחילת השבוע פנה TheMarker למשרד הביטחון בבקשה להבין את פשר הקיפאון. אתמול כאמור נוסף לרשימת ההכרזות גם שמו של  מחמד ג'מיל מחמוד.

הכרזות אלה פורסמו רק בתחילת השנה, שכן מאז מארס 2019 - במשך שמונה חודשים - לא קיבלו הבנקים בישראל הכרזה על אף ארגון חדש. הדבר היחיד שנעשה בקיץ 2019 הוא העברת ארגונים שהוכרזו כבר כארגוני טרור בהכרזה זמנית למעמד שבו תקפה לגביהם הכרזה קבועה - מעבר הנעשה באופן כמעט אוטומטי.

ניתן היה לשייך צניחה מסוימת בהכרזות הישראליות הנובעות מהכרזותיה של מועצת הביטחון של האו"ם לגורמים חיצוניים. לדוגמה, היחלשות דאעש, שהורידה את המוטיבציה של האו"ם ללוחמה הכלכלית בארגונים אלה.

אפשר להסביר חלק מהצניחה בכך שהתקנות הנוגעות ללוחמה בארגוני טרור נכנסו לתוקף רק ב-2017, ובמהלך 2018 היו ארגונים רבים שהיה צריך להכריז עליהם לראשונה לאחר שנים רבות של מעקב אחר ארגונים אלה.בעוד שב-2019 מצאו מועצת הביטחון של האו"ם ושירות הביטחון הכללי שהם הכריזו על רוב הארגונים כארגוני טרור.

ניתן לשייך את הבלימה הזו בהכרזה על ארגוני טרור למצב הפוליטי בישראל. שר הביטחון, בנימין נתניהו, שהוחלף לפני שלושה שבועות בידי נפתלי בנט - היה שקוע מאז תחילת 2018 בשתי מערכות בחירות שטילטלו את מדינת ישראל.

עו"ד יגאל בורוכובסקי, המייצג כמה מוסדות פיננסיים בישראל ומרכז עבורם את ההכרזות של משרד הביטחון, אמר השבוע כי "ישראל מנהלת, עם מדינות אחרות בעולם, מלחמה כלכלית בארגוני הטרור ויחידיהם. שמו של כל מי שמזוהה כטרוריסט או כארגון טרור, מוכנס לרשימה ובנקים בישראל ובעולם מחויבים לחסום את יכולתו לבצע פעולות בחשבון. זוהי חזית קריטית המונעת פעולות טרור, ומהווה כלי אפקטיבי להגנה על ישראל".

הוא מוסיף כי "למרבה ההפתעה, מיולי 2019 לא הוכרז אף אדם או תאגיד חדש כחשוד בפעילות טרור ברשימות החשודים בטרור. אם מביאים בחשבון כי ב-2019 הוכרזו רק שישה אנשים וארגונים חדשים, לעומת 2018, שבה הוכרזו כ-41 אנשים וארגונים חדשים כפעילי טרור, מקבלים תוצאה לא סבירה. אני מקווה בכל לבי כי יש לכך הסבר, וכי לא מדובר בתוצאה של ממשלת מעבר ושלושה שרי ביטחון בתקופה של שנה. מכיוון שמדובר בחיי אדם - חשוב לבדוק עניין זה לעומקו ולוודא כי המלחמה בטרור נמשכת כסדרה ללא קשר לקשיים הפוליטיים שחווה ישראל".

עו"ד אלירן גומל, העובד לצד בורוכובסקי, אמר כי "במקרה של הכרזות משרד הביטחון הנובעות מהכרזות האו"ם לא סביר כי ב-2019 היו כה מעט ארגונים ופעילים שהוכרזו על ידי משרד הביטחון כפעילי טרור".

ממשרד הביטחון נמסר כי "שר הביטחון מכריז על ארגוני טרור לבקשת אחת מרשויות הביטחון שנקבעו בחוק המאבק בטרור (שב"כ, מוסד, צה"ל, משטרה). זאת, לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה והמלצת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. הכרזה על ארגון טרור היא פעולה מינהלית-מבצעית רבת משמעות, שמבוססת על טעמים ביטחוניים-מקצועיים ואינה קשורה לנסיבות פוליטיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ