ההימור של גנץ, ההיסטריה של נתניהו - והאם לראשונה בישראל יכהן ראש ממשלה תחת כתב אישום

שביעות הרצון של נפתלי בנט שיצא מהנישה, התחזקות המפלגות הערביות, הפגישה המפתיעה בין נתניהו לגדעון סער - וסף הגירוי העולה של הישראלים: השינויים שעשויים להכריע את הבחירות הבאות, אם יתקיימו

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יעלון, לפיד, גנץ ואשכנזי
יעלון, לפיד, גנץ ואשכנזיצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

יום שני בצהריים, אולם נגב שבכנסת. בדרך כלל נערכת בשעה הזו הישיבה השבועית של הליכוד, אלא שהפעם יש כאן אירוע מיוחד — כינוס של בלוק הימין והסיעות החרדיות. כתוצאה מכך צפוף באולם וצריך להוסיף כיסאות בשורה השנייה. כל השרים מתייצבים — אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ', רפי פרץ, איילת שקד, משה גפני ויעקב ליצמן.

נפתלי בנט זורח, ישיבות הפורום הליכודי מתאימות לו. קשה לראות אותו חוזר לכינוסים המצומצמים של מפלגות הנישה שאליהן השתייך עד היום. שר האוצר משה כחלון מגיע וצוחק עם דרעי, והאווירה עליזה. באותה מידה, זו היתה יכולה להיות ישיבת ממשלה.

בנימין נתניהו מגיע אחרון, כרגיל באיחור. אחריו רץ, כמעט מועד כשהוא מפלס את דרכו בקהל, מאבטח עם מזוודה שחורה — אותה מזוודה חסויה שצריכה להיות צמודה לראש הממשלה. כבר עשר שנים שהדמויות היושבות באולם הזה מנהלות את המדינה. הם, וחלקים נרחבים מאזרחי ישראל, מתקשים לדמיין מציאות אחרת.

בזה אחר זה מקבלים ראשי המפלגות את זכות הדיבור ומצהירים על נאמנותם לנתניהו. אפילו שקד, הח"כית המוקצית עד לא מזמן, מקבלת את הזכות להצהיר על מחוייבותה — לפני אחרונה. מאחורי הזחיחות מסתתר מאזן אימה. מי שלא יצהיר על נאמנות עשוי לחוות את נקמתו של נתניהו אם וכאשר יגיע היום שבו הוא יחלק שוב תפקידים בממשלה.

במקביל, כפי שאמר השבוע מקור בליכוד, נתניהו עצמו בהיסטריה מכך שבשנייה שבה מישהו בבלוק ירגיש לא בטוח במקומו בממשלה ובנאמנות של נתניהו אליו — הוא ירוץ לזרועותיו של בני גנץ. גם בליכוד מודעים ליכולות האנושיות של יו"ר כחול לבן. כפי שאמר בכיר במפלגה, "גנץ עושה טעות. הוא היה צריך לייצר ממשלת אחדות ולהתחיל לנוע משם. ברגע שהיתה ממשלה הוא כבר היה קונה אותם, הוא יודע לעשות את זה. אני רואה איך הוא עובד בכנסת, איך הוא מדבר איתם".

זרמים תת־קרקעיים

כחודשיים חלפו מאז הבחירות ב–17 לספטמבר. אזרחי ישראל — שצפו ביום רביעי בערב באביגדור ליברמן מכריז כי הוא לא יישב בממשלה צרה עם המפלגות החרדיות, או בכזו הנתמכת על ידי הרשימה המשותפת, ובנתניהו נואם כשהוא מפחיד את הציבור מפני ממשלה שצריכה אישור של איימן עודה ואחמד טיבי כדי לתקוף בעזה — יכלו לחשוב שדבר לא השתנה.

ליברמן מדקלם את הטקסטים שלו מאז אפריל ונתניהו מנהל את קמפיין ההסתה נגד ערביי ישראל מאז 2015. החידוש היחיד היה אולי נאומו של גנץ, שבו הוא דיווח כי נכשל במאמציו להקים ממשלה ומחזיר את המנדט לנשיא. אין לזלזל בכך שלראשונה מאז 2006, קיבל מישהו שאינו נתניהו את המנדט להקמת ממשלה. אלא שמתחת לכל זה מתרחשים שינויים מהותיים, מתחת לפני השטח, שעשויים להשפיע על הבחירות הבאות — אם הן אכן יתקיימו.

כרזות בחירות, ספטמבר 2019. זכות הצבעה תחזק את הקשר של השוהים בחו"ל לישראל
כרזות בחירות, ספטמבר 2019צילום: תומר אפלבאום

המשא ומתן

צוותי המשא ומתן של כחול לבן והליכוד עבדו קשה בחודשיים האחרונים, תוך שהם נפגשים יותר מעשר פעמים. בפועל, הצדדים לא הגיעו לסיכום באף סוגיה. בצוות של כחול לבן הסבירו לאורך כל הדרך שהם לא מוסמכים לסגור עסקה והסבירו כי לאחר שהם יבנו חבילה של סעיפים שמקובלת עליהם, הם יעבירו אותה לגנץ — וזה ינסה להעביר אותה בקוקפיט של כחול לבן.

בליכוד היה ברור כי נתניהו יצטרך לתת אישור סופי. לפי צוות המו"מ של הליכוד, היתה בין הצדדים התקדמות משמעותית, עד כדי כך שביום שלישי אחר הצהריים הצדדים הגיעו למצב שבו הפערים ביניהם קטנים מאוד והם קרובים לסיכום על ממשלת אחדות. בכחול לבן מטילים ספק עד לרגע זה בכך שנתניהו היה מסכים לכל דבר שנאמר בין הצדדים בחדר, ומספק לגנץ את רגע הנחת שבו הוא מתייצב לפני האומה ומכריז כי הצליח להקים ממשלה.

השאלה שלה שני צוותי המו"מ הקדישו את מיטב האנרגיה שלהם נגעה למועד שבו נתניהו יפנה את כיסאו בהתאם להתקדמות ההליכים המשפטיים נגדו. עצם הדיון הזה הוא ניצחון גדול של הליכוד.

בנט בספטמבר, בהרצליה. רצה לשרוד בפוליטיקה והבין שסיכוייו לצלוח בשלום מערכת בחירות שלישית נמוך
בנט בספטמבר, בהרצליה

חלק גדול מהישראלים כבר מוכן לקבל את העובדה שבישראל יכהן ראש ממשלה אחרי שהוגש נגדו כתב אישום; ובכנסת לא קיימים כיום 61 חכ"ים שמוכנים להתנגד לסיטואציה הזו. ליברמן אולי נהפך לנציג הימין החילוני — אבל הוא לא האיש שיילחם על כך שמשכן הכנסת יהיה נקי מנאשמים בפלילים.

בצוות המו"מ של הליכוד טוענים כי עצם נכונותם לקבל את המתווה של נשיא המדינה ראובן ריבלין, שלפיו נתניהו ייצא לנבצרות מתפקידו בשלב כלשהו של ההליכים, היא צעד משמעותי. עיקר המו"מ ביום האחרון למנדט של גנץ, יום שלישי אחר הצהריים, נגע למספר החודשים שהדבר ייארך — ולשאלה אם נתניהו יפנה את כיסאו אחרי חצי שנה או שנה.

אלא שסוגיית נבצרותו של נתניהו היא גם המוקש הגדול. הקוקפיט של כחול לבן לא מסוגל לקבל שום מתווה מלבד זה שבו נתניהו יוצא לנבצרות ברגע שבו מוכרז על כתב אישום נגדו. זהו היסוד שעליו הוקמה כחול לבן. זוהי הנקודה שבה בכירי המפלגה חוששים כי כל תסריט שבו נתניהו נשאר על הכיסא יביא לכך שברגע האמת הוא ימצא דרך משפטית לא לפנות אותו.

לאור החשש הזה, צוותי המו"מ ניסו לדון על חקיקה שתרגיע את ראשי כחול לבן. חקיקה אחת היתה אמורה לקבע את יציאתו של נתניהו לנבצרות. משמעות חקיקה כזו היתה אמורה להיות שגם אם נתניהו מחליט לסגת מההסכם בנוגע לנבצרות הזו ולפרק את הממשלה בשנייה שבה הוא אמור לפנות את כיסאו — הליכוד ימצא את עצמו במצב שבו הוא אמור להתמודד בבחירות עם מועמד נבצר שאינו יכול לכהן כראש ממשלה.

שלט בחירות של ישראל ביתנו, בספטמבר
שלט בחירות של ישראל ביתנו, בספטמברצילום: Tsafrir Abayov/אי־פי

חקיקה שנייה אמורה לקבע את הרוטציה, ולהביא לכך שבמועד שבו נתניהו אמור לפנות את כיסאו לגנץ, לא יהיה צורך בהצבעה חוזרת של הממשלה שתעניק לגנץ את האמון, וההחלפה תתבצע באופן אוטומטי.

בכחול לבן ביקשו לדון בשבועות האחרונים גם בסוגיית יכולתו של נתניהו לבקש מהכנסת חסינות מהעמדה לדין. בליכוד לא היו מוכנים לדון בכך. מבחינתם, נתניהו זכאי לבקש זאת כמו כל חבר כנסת אחר. מנגד, בליכוד היו מוכנים לדון בהסכם שימנע תרגילים משפטיים של נתניהו, שבמסגרתם הוא ינצל את הגשת הבקשה לחסינות לדחיית תחילת ההליך המשפטי נגדו — ובהתאם ידחה את מועד יציאתו לנבצרות.

הצדדים כמעט לא דנו בהגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. כשהסוגיה הועלתה על ידי כחול לבן, בליכוד הגדירו אותה כחקיקה שיש בה טעם רק במקרה שבו ישראל תעבור לשיטת בחירה ישירה, אבל סימנו אותה כסוגיה שהם מוכנים לוותר בנוגע אליה עבור תסריט של הקמת ממשלת אחדות.

גם על פירוק בלוק הימין הצדדים כמעט לא דנו בפגישות האחרונות. בליכוד טוענים כי מרגע שבו כחול לבן גיששו עם שותפות הבלוק בנוגע להיתכנות של הקמת קואליציה ללא הליכוד, לא נותר טעם לפרק אותו.

גנץ ולפיד בתל אביב, יום לאחר בחירות ספטמבר
גנץ ולפיד בתל אביב, יום לאחר בחירות ספטמברצילום: תומר אפלבאום

מצד שני, לא היה כמעט יום שבו העיתונאים לא קיבלו מסרים מהליכוד שלפיהם יש חילוקי דעות בכחול לבן, שיאיר לפיד וגנץ ביחסים גרועים ושהפרידה ביניהם היא רק עניין של זמן. הטענות האלה הן בעיקרן משאלת לב של הליכוד, שלא ויתר על השאיפה לפרק את הגוף שהצליח להדיח אותו ממעמד המפלגה הגדולה ביותר.

גלגלי הצדק ממשיכים לטחון

בימים הקרובים (אולי אפילו היום) יפרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את החלטתו בנוגע לתיקי נתניהו. תמלילי החקירות של העדים בתיקי נתניהו מתפרסמים על בסיס יומיומי כמעט בכלי התקשורת, אבל הם כבר אינם מעניינים את הציבור יותר מדי.

סף הגירוי שלו עלה מאוד. אף התפרצות של שרה נתניהו לא תצליח להתעלות על ההקלטות שלה מאבדת עשתונות וצורחת על יועץ תקשורת בגלל טייטל שהיא לא מרוצה ממנו בכתבה שפורסמה אודותיה.

נתניהו בקלפי
נתניהו בקלפיצילום: Heidi Levine, Sipa, Pool via AP

שום סחר־מכר שייחשף בין נתניהו לאנשי עסקים לא יעלה על תמלילי השיחות שלו עם ארנון (נוני) מוזס. כבר עכשיו ניתן לומר כי ביום שאחרי פרסום ההחלטה של מנדלבליט, יזעקו מימין שלא היה כלום.

למרות זאת, ההחלטה של היועמ"ש תציג מסמך רשמי המייצג את מעמדו המשפטי של ראש הממשלה. אם לא יהיו הפתעות — התוצאה של הכרזתו תהיה שלראשונה, יכהן בישראל ראש ממשלה שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום.

הזירה הפנימית

ביום שני נפגש נתניהו עם דמות מפתיעה בליכוד, גדעון סער — מי שסומן כיריבו והיחיד שהכריז כי יתמודד מולו על הנהגת הליכוד. אם אכן יתקיים סבב בחירות נוסף, נתניהו ינסה לבטל את הפריימריז לתפקיד יו"ר הליכוד. לצורך זה הוא מפעיל לחץ על סער, ועל יו"ר מרכז המפלגה חיים כץ, שמאחוריו מחנה של כמה מאות חברי מרכז.

נתניהו, דרעי וגנץ באירוע לזכר הרב עובדיה יוסף בכנסת, החודש
נתניהו, דרעי וגנץ באירוע לזכר הרב עובדיה יוסף בכנסת, החודשצילום: אמיל סלמן

יש בליכוד ח"כים, ובהם יואב קיש, שכבר הכריזו על כך שהם מתעקשים כי יתקיימו בחירות לראשות המפלגה. קשה לראות את נתניהו מפסיד בחירות כאלה, אבל לסער הן חשובות לאור רצונו לבנות לעצמו מחנה ליום שאחרי. אם בחירות פנימיות כאלה ייערכו, יתחיל קמפיין פנים־ליכודי שבו יועלו לראשונה האשמות מבית כלפי נתניהו בנוגע לקיפאון הפוליטי אליו הוא גרר את הליכוד.

הערבים ממשיכים להתעורר

מיד אחרי ישיבת הבלוק, התקיימה ביום שני ישיבה של סיעת כחול לבן. בכירי הקוקפיט נאמו בזה אחר זה נגד ההסתה של נתניהו. אחרון עלה גבי אשכנזי, ובאמצע נאומו התפרץ במחאה אחד הנוכחים, שהגיע כדי לזעוק את כאבו.

"למה אתם לא יוצאים בבירור נגד ההסתה של נתניהו נגד המגזר הערבי?" הוא שאל, "למה שלא תודיעו שאתם מוכנים לשבת איתם. אנחנו נתמוך בכם, ניתן לכם גיבוי". הנכונות של מרבית הרשימה המשותפת להמליץ על גנץ והכרזתו של עודה שלפיה הוא יהיה מוכן לשבת בממשלתו הם דבר נוסף שהשתנה בחודשיים האחרונים.

אם יהיו בחירות נוספות, הרשימה המשותפת עשויה להתחזק. שיעורם של ערביי ישראל באוכלוסיית המדינה מגלם פוטנציאל של 19 מנדטים. אם הם יתקרבו לכך, הם עשויים לשנות את המפה הפוליטית. במקביל, אחד התרגילים היחידים שנתניהו משתמש בהם בקמפיין הבחירות שלו, הסתה נגד החברה הערבית, לא הוכיח את עצמו בשנה האחרונה.

הבדיחה על חשבוננו

כדאי אולי לסיים דווקא בציטוט נוסף של ראש ממשלת המעבר, שהושמע בישיבה נוספת של הבלוק. "תראו את מדינת ישראל. אנחנו הופכים לבדיחה, אני שומע איך מנהיגים זרים, הטובים שבחברים, מדברים אתי. הם שואלים אותי 'מה קורה אצלכם?'. וזה אולי הדבר האחרון שהשתנה בחודשיים האחרונים. בין אם מתייחסים לכך כטרגדיה או כקומדיה — הסיטואציה הפוליטית בישראל רק מקצינה והופכת לבדיחה עצובה.

קלפי בשפרעם. כל אזרח ערבי מצביע בהכרח למפלגות האופוזיציה
קלפי בשפרעםצילום: מורן מעיין/ג'יני

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker