ההסתברות למערכת בחירות נוספת מזנקת: נתניהו מינה את בנט לתפקיד שר הביטחון - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסתברות למערכת בחירות נוספת מזנקת: נתניהו מינה את בנט לתפקיד שר הביטחון

נתניהו ובנט גם סיכמו שמפלגות הליכוד והימין החדש יקימו באופן מיידי סיעה משותפת בכנסת ה-22 - אך הברית החדשה אינה כוללת הבטחה לבנט כי הוא או מי מחבריו למפלגה יוכלו לרוץ עם הליכוד בבחירות הקרובות

22תגובות
נפתלי בנט ובנימין נתניהו בישיבת ממשלה
אמיל סלמן

ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו לא הצליח לקבל את אמון אזרחי המדינה כדי להרכיב ממשלה בשתי מערכות בחירות בשבעת החודשים האחרונים – אבל ממשיך לבצע מינויים. אחר הצהריים הודיע הליכוד כי נתניהו ויו"ר הימין החדש נפתלי בנט נפגשו וסיכמו על כך שבנט ימונה לתפקיד שר הביטחון וכי המינוי יובא לאישור הממשלה בישיבת הממשלה הקרובה.

עבור בנט מדובר בהגשמת משאת נפש אליה הוא שואף שנים ארוכות. לפני שנה הוא אף איים על נתניהו והודיע לו כי יתפטר מהממשלה בה כיהן אז כשר חינוך – במידה ונתניהו לא ימנה אותו לתפקיד שר הביטחון. האיום שלו החזיק מעמד יממה אחת בטרם חזר בו אחרי שהבין שנתניהו אינו עומד לוותר לו.

גם הפעם מדובר רק במינוי זמני. שכן בנט הסכים שבמידה ותוקם ממשלה חדשה כגון ממשלת אחדות רחבה או ממשלה צרה, ימונה אדם אחר לתפקיד שר הביטחון.

נתניהו ובנט גם סיכמו שמפלגות הליכוד והימין החדש יקימו באופן מיידי סיעה משותפת בכנסת ה-22. גם כאן מדובר על הסכם זמני שכן הם מתחייבים לפעול ביחד כסיעה משותפת רק לאורך כהונת הכנסת הנוכחית - כך שאין בברית החדשה מן ההבטחה לבנט כי הוא או מי מחבריו למפלגה יוכלו לרוץ עם הליכוד בבחירות הקרובות.

מדובר במהלך שאינו משנה את תמונת הקיפאון הבין-גושי בין כחול לבן לבין הליכוד. המהלך של נתניהו מקפיץ את הסבירות למערכת בחירות נוספת, שלישית ברציפות. זאת שכן בהודעה זו נתניהו קושר את עצמו בקשר נוסף לבלוק הימין שאותו מייצג בנט – בלוק שהן כחול לבן והן ישראל ביתנו מסרבות לקבל אותו.

"אין לזה הצדקה"

בנט יעשה במינוי המדובר היסטוריה. לראשונה יכהן בתפקיד שר הביטחון של מדינת ישראל נציג חובש כיפה יוצא הציונות הדתית. רק השבוע הוא העלה פודקאסט בו הוא העריך כי מערכת בחירות שלישית ברציפות היא בלתי נמנעת. בתסריט כזה הוא יכול לקוות כי הוספת תפקיד שר הביטחון לרזומה שלו – גם אם לכהונה בת שבועות ספורים בלבד – תסייע לו לשרוד ולא להיפלט שוב החוצה כפי שקרה לו לאחר הבחירות של חודש אפריל.

מינויו של בנט לתפקיד הוא החלטה אישית של נתניהו. רק השבוע הצהירה הדמות הבטחונית הבכירה בליכוד אחרי נתניהו – האלוף במילואים יואב גלנט - בהתייחס לאפשרות שבנט ימונה לתפקיד כי "הדבר הזה אינו עומד על הפרק. נתניהו מוביל את הדברים בצורה טובה, ואין לעניין הזה הצדקה. בסיטואציה המורכבת שאנחנו נמצאים בה, ראוי שמי שיהיה עסוק בדברים יהיה לו גם את הניסיון, גם את העומק של הידע וגם את הסמכות הציבורית לענייו".

יואב גלנט
אמיל סלמן

נתניהו ניסה בתחילה לצרף את בנט לממשלה בתפקיד שר התפוצות. אך בנט סירב להצעה שהועברה לו בתחילת השבוע. כפי שהוא הגדיר זאת בדבריו בפודקאסט שהעלה השבוע: "ראש הממשלה הציע לי להצטרף כשר בממשלה וחבר בקבינט. אמרתי לו שאין צורך כי אני לא רואה אפשרות בחודש-חודשיים להותיר חותם בתיקים הסטנדרטיים בממשלה".

תיק הביטחון הוא כנראה אינו מה שבנט מגדיר כתיק סטנדרטי בהיבט זה. מדובר בסופו של דבר בתיק שהשר המחזיק בו מקבל החלטות יומיומיות, בכל החזיתות. ואף שמדובר בממשלת מעבר בלבד – בנט מגיע אליו מתוך שאיפה להותיר חותם. גם אם יכהן חודשים ספורים עד למערכת בחירות נוספת שתיערך במרץ 2020 – הוא ישאף להציג מהלך כלשהו שהוא ביצע. השילוב של רצון זה עם ראש ממשלה הנלחם על הישרדותו לא בהכרח מבטיח החלטות שקולות.

דיבר ולא מימש

בנט אגב תקף לא מעט פעמים את תפקוד נתניהו כשר ביטחון בשנה שחלפה מאז התפטר אביגדור ליברמן מהתפקיד. במרץ 2019, אחרי ירי נוסף מעזה אל ישובי העוטף, הוא אמר "אני תומך עכשיו בלעשות פעולה מפתיעה עם תחבולה, לא להגיד להם מראש מה. לעשות את זה בעיתוי ובצורה מאוד מאוד נכונה. ראש הממשלה מכיר היטב את מה שאני מציע והם פוחדים, כל הצמרת. כמו בצוק איתן, שאם היו מקשיבים היינו יכולים בשלושה ימים לגמור את זה, במקום זה דישדשנו 51 יום".

באותה תקופה, אחרי מספר שיגורים של רקטות שהוגדרו כטעות של החמאס, הוא הכריז: "אין שיגור בטעות. מי שאומר שזאת טעות היה צריך להניח את משגר הרקטות, להטעין את המשגר, לכוון אותו - ואני מבטיח לך שאם זה היה מול רוסיה של פוטין, זה לא היה קורה. נתניהו מדינאי גדול, אבל נכשל מול חמאס בעזה.

יו"ר כול לבן, בני גנץ, נושא דברים בוועידה, היום
מוטי מילרוד

"אני מדבר על מכה מאוד מפתיעה ושונה. הנחתי את התוכנית בקבינט כבר לפני 10 חודשים. יש פתרון. לא חייבים לכבוש את הרצועה, אפשר גם לבוא בגישה מסוימת. אני לא מתכוון לפרוש פה את הכל. צריך החלטה מה המדיניות שלנו מול עזה. נתניהו הרים ידיים בנוגע לעזה, הגיע הזמן שייתן לי את המפתחות".

בספטמבר, לאחר ירי רקטות לעבר אשדוד ואשקלון, כתב בנט בטוויטר: "חמאס הפסיק לפחד מישראל. ביטחון ישראל יוחזר על ידי ראשי חמאס מחוסלים, ולא מסיבות עיתונאים".

בתחילת החודש הנוכחי לעומת זאת, הוא שינה את הטון – אולי מתוך הבנה שדווקא התבטאות אחראית יכולה לסלול את דרכו אל המשרד בו הוא חושק. אחרי הירי האחרון מעזה לישראל הוא התבטא במתינות ואמר: "אני לא בעד תגובה יותר חזקה או פחות חזקה. אין טעם לעשות תגובה קצת יותר חזקה כמו שחלק מחבריי בימין מציעים, כי זה יוביל ל'סביבון' מיותר, בעזה צריך לעשות טיפול שורש, וטיפול שורש עושים כשקובעים תור מראש, עבודה מאוד רצינית. לא ככה בחטף".

במקביל לכך, בליכוד מקדמים בשבוע האחרון יוזמה חדשה לקיום בחירות ישירות לתפקיד ראש הממשלה. רעיון שהועלה הן על ידי בכירי המפלגה והן בישיבה של ראשי בלוק הימין. הנחת הבסיס מאחורי הרעיון היא שבבחירות מסוג זה לנתניהו סיכוי טוב לגבור על בני גנץ – שלא יזכה לתמיכת קולותיהם של ערביי ישראל. הרעיון הוא להעביר חקיקה שתקבע כי לאור הפלונטר הפוליטי ייערכו בישראל באופן חד פעמי בחירות ישירות לתפקיד ראש הממשלה. עם זאת, אף שנתניהו בוחן את הרעיון בחיוב – העובדה שאין לליכוד רוב בכנסת שיאפשר לו להעביר גם את החקיקה הזו צפויה להכשיל את היוזמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#