הדו"ח החמור שמטלטל את משרד האוצר והבכירים בו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדו"ח החמור שמטלטל את משרד האוצר והבכירים בו

"מתנת הפרידה" של יוסף שפירא: טיוטת דו"ח מבקר המדינה בנוגע לדרך הטיפול בגירעון, שהופצה בקרב פקידי האוצר – מעוררת סערה ■ לדו"ח עשויות להיות השלכות פוליטיות מיידיות

105תגובות
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ושר האוצר, משה כחלון
מיכל פתאל

טיוטת דו"ח מבקר המדינה בנוגע לדרך הטיפול בגירעון, שהופצה בשבוע האחרון בקרב פקידי האוצר להערות – מעוררת סערה. הדו"ח – מתנת הפרידה של מבקר המדינה היוצא יוסף שפירא - חמור. אגף החשב הכללי, רשות המסים והנהלת משרד האוצר סופגים את האש המרכזית. הדו"ח עוקב אחרי דרך קבלת ההחלטות שהביאה את ממשלת ישראל למצב הנוכחי שבו היא ניצבת עם חריגה של 1% מיעד הגירעון – שעשויה להגיע ל-1.5%.

מדובר בדו"ח שמתאר את מערכת היחסים המקצועית במשרד וההשפעה הגדולה בשנים האחרונות של המערכת הפוליטית על קבלת ההחלטות במשרד, שאמורה להתבסס על רקע מקצועי. הוא דן בדרך שבה התקבלו ההחלטות על הורדת מסים במסגרת תוכניות נטו למיניהן, ההחלטות על מבצעי גביית המסים שהגדילו את הכנסות המדינה וההחלטות על הגדלת הוצאות הממשלה.

עשויות להיות לו השלכות פוליטיות מיידיות כמו גם השלכות ארוכות טווח על היחסים בין השר לדרג המקצועי של המשרד שלו. שר האוצר הנוכחי משה כחלון – שמייעד עצמו לתפקיד שר האוצר הבא – לא יוכל להתעלם ממנו. כך גם מנכ"ל משרד האוצר הנוכחי, שי באב"ד, שמתעכב בהכרזה על פרישתו. השאלה האמיתית היא כיצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יגיב אליו.

בעיה שרק הממשלה החדשה תוכל לטפל בה

העלייה בגירעון בתקציב המדינה ביוני 2019, שעליה דיווח משרד האוצר ביום חמישי, כבר אינה מפתיעה במיוחד. היא הרי ממשיכה מגמה הניכרת בבירור מאז הקיץ שעבר: ביוני 2018 הגירעון המצטבר ב–12 החודשים האחרונים עוד נמצא ברמה מעוררת נוסטלגיה, 1.8% מהתמ"ג, פחות ממחצית מרמתו כיום; ביולי הוא כבר טיפס ל–2%; ומשם הוא עלה במהירות ל–3.3% בספטמבר, והמשיך לטפס, עם כמה הפוגות, עד שהגיע ל–3.8% בסוף אפריל 2019 וגם בסוף מאי — ולבסוף ל–3.9% בסוף יוני.

את הגירעון נהוג להביע במונחי אחוזים (מהתמ"ג), אבל כסכום כספי הוא נשמע מבהיל אף יותר: הגירעון ב–12 החודשים האחרונים (מאז יולי 2018) מצטבר עתה לכ–53 מיליארד שקל. סכום זה גבוה בכשליש (כ–13 מיליארד שקל) מיעד הגירעון בתקציב המדינה ל–2019, שהוא 2.9% בלבד, או 40.2 מיליארד שקל. הגירעון עדיין יכול לרדת עד סוף השנה — למעשה, במסמכים הרשמיים של משרד האוצר, הוא מעריך כי כך יקרה. עם זאת, הבעיה הפיסקלית העיקרית של ישראל בעינה עומדת: גירעון מבני גבוה, שהוא תוצאה של אי־התאמה בין רמת ההוצאות שהממשלה לקחה על עצמה, לרמת ההכנסות שלה. זוהי בעיה שרק ממשלה חדשה תוכל לטפל בה, אם תרצה בכך.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#