נתניהו לחץ - וברקת נכנע ללא קרב: כך בוטל הקיצוץ בפנסיה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו לחץ - וברקת נכנע ללא קרב: כך בוטל הקיצוץ בפנסיה

על סמך הבטחה "על הקרח" לפרסום תזכיר חוק, מצדה של ממשלת מעבר שכלל אין לה סמכות להבטיח כזה, ראש רשות שוק ההון, משה ברקת, ככל הנראה עובר על החוק - שמחייב את קרנות הפנסיה הוותיקות לשמור על איזון אקטוארי

42תגובות
בנימין נתניהו ומשה ברקת
הדס פרוש / פלאש90, לע"מ

משה ברקת, ראש רשות שוק ההון, נכנע ללא קרב. בכנות, קשה להאשים אותו. המדינה נטשה אותו לבד במערכה — ההסתדרות מאיימת בהשבת המשק, אין ממשלה וכנסת שיכולות לקבל החלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים, והיחיד שיכול להציל את המשק מכאוס זה רק ראש רשות שוק ההון. אז ראש הממשלה לחץ, וברקת נעתר ללחץ — ההנחיה לקרנות הפנסיה הוותיקות להתחיל לקצץ את הקצבאות לגמלאים, בגלל הגירעון שנצבר בקרנות לאחר שגיל הפרישה לנשים לא עלה ל–64, נדחתה או שמא בוטלה. זאת, ככל הנראה, ללא סמכות חוקית שמאפשרת לכך לקרות.

הכניעה של ברקת התרחשה לאחר שהובטח לו כי יוגש תזכיר חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. שימו לב: ממשלת מעבר מתחייבת לתזכיר חוק שבו היא תעלה את גיל הפרישה לנשים. זאת אחרי שב–2003 נחקק חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים, רק שמאז 2011 ישומו של החוק נדחה והוא בוטל סופית ב–2018. אז מה המשמעות של הבטחה לתזכיר חוק, שעוד לא נכתב ולא פורסם, כשחוק קודם בנושא לא כובד?

בקיצור, על סמך הבטחה "על הקרח" לפרסום תזכיר חוק, מצדה של ממשלת מעבר שכלל אין לה סמכות להבטיח כזה, ראש רשות שוק ההון ככל הנראה עובר על החוק. זאת מאחר שהחוק כיום מחייב את קרנות הפנסיה הוותיקות לשמור על איזון אקטוארי, ועכשיו מגיע המפקח ומורה להן להיכנס לגירעון. באיזו זכות?

כל הפארסה הזאת, נזכיר, נמשכת מאז 2011 — כשהכנסת סרבה לממש את החוק 2003 להעלאת גיל הפרישה לנשים מ–62 ל–64. הסירוב הזההכניס את קרנות הפנסיה הוותיקות לבעיה — האיזון האקטוארי שהן מחויבות לו התבסס על ההנחה שגיל הפרישה של נשים עולה ל–64. בלי ההנחה הזאת קרנות הפנסיה הוותיקות נקלעו לגירעון עצום של כ–5 מיליארד שקלים. מאחר שהחוק אוסר עליהן להכנס לגירעון — ובואו נקווה שלפחות החוק הזה, שנועד למנוע מקרנות הפנסיה לקרוס, יכובד — הקרנות הודיעו על כוונתן לקצץ בקצבת הפנסיה של גמלאיהן. קיצוץ של 1.2%, או כ–60 שקל בממוצע לחודש לכל גמלאי.

הקיצוץ אמור היה להתחיל ביולי 2019, רק שעכשיו הוא בוטל. הסמכות החוקית לכך לוטה בערפל, כי הרי אין לראש רשות שוק ההון סמכות להורות לקרנות הפנסיה להיכנס לגירעון, וגם ההגיון לכך לוט בערפל. גם אם ממשלת המעבר תהפוך לממשלה הבאה, תעמוד בדברתה, ותעלה את גיל הפרישה לנשים אפילו ל–65, גם אז יש גירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות, מפני שאנחנו בפיגור של שמונה שנים מהמועד שבו גיל הפרישה אמור היה לעלות. בקיצור, גירעון יש בכל מקרה — וקיצוץ זכויות יהיה בכל מקרה.

זאת ועוד, הקיצוץ הזה קורה בפועל כל העת. רק לא בקרנות הפנסיה הוותיקות, אלא בקרנות החדשות — בהן אי העלאת גיל הפרישה שוחקת את זכויות הפנסיה של נשים. רק ששם אף אחד לא שואל את הנשים, וגם לא את הממשלה, אלא פשוט מקצצים.

אז מה קורה עכשיו? איש לא מבין ואיש לא יודע. ראש רשות ההון קיבל ללא סמכות החלטה, על סמך הבטחה ממשלתית שגם היא בלא סמכות, והוא עומד לגרום בכך לקרנות הפנסיה הוותיקות לעבור על החוק. לא בטוח שהקרנות יסכימו לעבור על החוק, ולא בטוח שיש בכלל סיבה לעבור על החוק. בסוף המציאות היא פשוטה: יש גירעון, אין מספיק כסף, אז מקצצים. ואם זה לא נוח לפוליטיקאים, אז שלהבא ידאגו שלא יווצר גירעון בגלל פחדנות טהורה שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#