המסר של כחלון לנתניהו: תן לראות את החשבון לפני שאתחייב לשלם אותו

נציגי הליכוד נפגשו היום שוב עם נציגי יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין, אך עם ישראל ביתנו וכולנו - המגעים מוקפאים ■ ליברמן וכחלון כרתו את "ברית החילונים", שבה שני שחקנים שאין להם מה להפסיד ■ ואולם, אפילו הם לא מעזים להתנגד לחוק החסינות

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר כולנו, משה כחלון
יו"ר כולנו, משה כחלוןצילום: תומר אפלבאום

"חוק החסינות לא ייכנס להסכמים הקואליציוניים. ברור שתהיה רפורמה במערכת המשפטית ושימונה שר משפטים שיעבוד בכיוון הזה. אבל הרפורמה הזו לא תיכנס להסכמים. בינתיים העיסוק של כולם בנושא הזה טוב לליכוד. כך התקשורת לא עוסקת בדברים החשובים באמת" - כך אמר השבוע גורם בליכוד, אך מסוכן להניח שזו טענה נכונה.

הבליץ התקשורתי של נציגי מפלגת השלטון בניסיון להכשיר בתודעת הציבור את חוק החסינות - הגיע לשיא השבוע. ניסיונותינו לפנות לחברי ליכוד ליברליים ולחברי כנסת המשתייכים לקואליציה שצפויה לחבור לליכוד, כדי להבין אם מישהו מהם רואה פסול בחקיקה פרסונלית, שכל מטרתה למלט את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהעמדה לדין – הכזיבו. איש מהם לא הסכים להצהיר כי הוא מתנגד לחקיקה הזו.

במשא ומתן הקואליציוני הדבר היחיד שחשוב לכולם הוא ההישגים המפלגתיים והאישיים. התנגדות ישירה לחוק של נתניהו תהיה כרוכה בתשלום מחיר קואליציוני שאיש אינו רוצה לשלם. בינתיים, אפשר רק לעקוב אחרי המתקפה התקשורתית של יו"ר הקואליציה הבא, ח"כ מיקי זוהר, שמסביר כי ראש הממשלה אולי הצהיר בעבר שאינו מתכונן לפעול למען חוק חסינות אישי – אבל השתכנע לאט-לאט כי הוא לא יכול לאפשר מצב שבו רצון העם משובש בגלל המרדף האישי שמנהלת נגדו מערכת המשפט הישראלית.

כחלון כבר לא "ראש הממשלה הכלכלי"

נציגי הליכוד נפגשו היום (ד') שוב עם נציגי יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין, זו הפעם החמישית. זאת בזמן שעם ישראל ביתנו וכולנו המגעים מוקפאים. למעשה, למעט פגישה ראשונית של נתניהו עם שר האוצר, משה כחלון, ניתן לומר כי המגעים בין המפלגות טרם התחילו.

בין כחלון לאביגדור ליברמן נרקמת בימים אלה ברית לא כתובה שניתן להגדירה כ"ברית החילונים" של הקואליציה, שבה חברים שני שחקנים שאין להם מה להפסיד. ליברמן מוביל את המאבק בסוגיית אי-שינוי הסטטוס קוו של יחסי דת ומדינה. כחלון, שעדיין שואף להיות שר האוצר הבא, העביר מסר לנתניהו שלפיו לפני שהוא מתחייב לשלם את החשבון - הוא מעוניין לדעת מהו.

אביגדור ליברמן ומשה כחלון
אביגדור ליברמן ומשה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי

אם לפני ארבע שנים היה זה יו"ר כולנו שסגר ראשון את כניסתו לקואליציה - מעמדת הכוח של מפלגת 10 המנדטים שבה שלט - הפעם, בעקבות חולשתו האלקטורלית, האסטרטגיה שלו הפוכה. הוא יודע שקופת המדינה ריקה, והוא אינו מעוניין להיות שר האוצר שנאלץ לשלם את כל הוצאות המשא ומתן הקואליציוני. בנוסף, הוא מסרב לחתום על כניסה לממשלה לפני ליברמן.

דרישותיהן של המפלגות החרדיות ושל איחוד מפלגות הימין אינן צנועות. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דורש תוספת של 5 מיליארד שקל למערכת הבריאות בבסיס התקציב. ביהדות התורה דורשים גם תוספת של כ-200 מיליון שקל בשנה לתקציבי המוסדות התורניים. בצלאל סמוטריץ' דורש להכפיף למפלגתו את החטיבה להתיישבות, כבעבר, אבל גם את רשות מקרקעי ישראל. שר הפנים, אריה דרעי, דורש את מינהל התכנון.

אם לא די בכל אלה, כחלון מודע לכך שנתניהו שואף להיות מעורב באופן משמעותי בניהול כלכלת ישראל בקדנציה הבאה. אם כל התרחישים האלה יצאו לפועל, כחלון יהיה רחוק מאד מתפקיד "ראש הממשלה הכלכלי של ישראל" שאליו התרגל בארבע השנים החולפות.

לאור כל אלה, לנתניהו היה נוח מאוד אילו שר האוצר היוצא היה מוותר על דרישתו ומוכן לקבל את תפקיד שר החוץ בממשלה הבאה. זהו מקורו של בלון הניסוי שהופרח בסביבת ראש הממשלה באחרונה בנוגע להוצאת אגף התקציבים מסמכות משרד האוצר והעברתו לסמכות משרד ראש הממשלה. הרעיון הזה הוא חלום ישן של נתניהו. הוא מחקה את הדרך שבה מנוהלת כלכלת ארה"ב - שם אגף התקציבים האמריקאי מסונף לבית הלבן. מהלך כזה יכול לשדר לכחלון את המסר שלפיו אין לו סיבה לחשוק במשרד האוצר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker