בדרך למשרד המשפטים - סמוטריץ' מבטיח לנתניהו לתמוך בחסינותו

צוות המו"מ של נתניהו טוען כי אינו מציב למפלגות המעוניינות להיכנס לקואליציה דרישות סף בנוגע לחוק החסינות ■ הכנסת החוק כדרישה של סמוטריץ' תאפשר לליכוד להציג אותו כתביעה של צד שלישי, ולא ככזו המגיעה מטעם ראש הממשלה

חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בצלאל סמוטריץ׳
בצלאל סמוטריץ׳צילום: אוליבייה פיטוסי
חגי עמית

בעוד המפלגות החרדיות הודיעו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הן דוחות את המשא ומתן הקואליציוני עד לאחר חג הפסח, ושר האוצר, משה כחלון, ייפגש עמו רק ביום חמישי הקרוב - איחוד מפלגות הימין כבר החל לגבש את רשימת הדרישות שלו בטרם ייכנס לקואליציה החדשה.

בטיוטה הלא סופית נכללת דרישה לתפקיד ליו"ר המפלגה רפי פרץ, תפקיד שר המשפטים , וגם חקיקת פסקת ההתגברות, שלפיה הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל, שינוי שיטת בחירת השופטים (כך שהממשלה תמנה אותם והכנסת תאשר את מינויים לאחר שימוע), ושינוי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, כך שאם הוא אינו מוכן להגן על עמדת הממשלה בבג"ץ, תוכל הממשלה לבחור בעורך דין פרטי שיגן עליה – בלי לקבל את אישורו.

בנוסף, הרשימה צפויה לדרוש החלת ריבונות על השטחים הכבושים ביהודה ושומרון והקמת רשות הסדרה להתיישבות בהם בראשות שר מהמפלגה (במקום הצוות המצומצם הפועל בתחום ההסדרה הזו כיום), הצבת שר מהמפלגה כיו"ר ועדת שרים להתיישבות, ואחריות על החטיבה להתיישבות, על רשות השירות הלאומי והגרעינים התורניים.

ירושה של בנט ושקד

הדרישות האלה אינן חדשות. חלקן מולאו בכנסת הקודמת וחלקן הן מהלכים שניסתה מפלגת הבית היהודי להוביל במהלך הכנסת היוצאת, בהובלת השרים נפתלי בנט ואיילת שקד. כך, שקד הגישה בזמנו תזכיר חוק בנוגע לפסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת להתגבר על חוק יסוד ברוב של 61 חברי כנסת. מי שחסם אותה היה כחלון, שדרש רוב גדול יותר. גם את המהלך של הקמת רשות להסדרת התיישבות ניסתה הבית היהודי לקדם בכנסת היוצאת.

במסמך יש שתי דרישות חדשות שלא היו חלק מהאג'נדה של שקד ובנט בכנסת הקודמת ומגיעות ישירות מסמוטריץ': הראשונה היא תיקון להצעת חוק חסינות, שמחזירה אותו לנוסח מ-2005, במסגרתו חסינותו של חבר כנסת תהיה ברירת המחדל, וכאשר היועץ המשפטי לממשלה מאשר להגיש נגדו כתב אישום, נדרש רוב בהצבעה בוועדת הכנסת כדי להסיר את חסינותו.

איילת שקד
איילת שקדצילום: ניר קידר

השנייה נוגעת , כך שלא יוכל להוציא הנחיות לגופים המבוקרים בזמן אמת. העימות של סמוטריץ' עם מוסד מבקר המדינה נמשך כמעט לאורך כל הכנסת היוצאת. בסוף 2017 המבקר פירסם דוחות המצביעים על ליקויים בעמותות הקשורות לסמוטריץ', בעוד שחבר הכנסת קידם במקביל את הצעת החוק המחלישה את כוחו.

לדרישת החסינות לעומת זאת יש מטרה מרכזית אחת: להבהיר לנתניהו כי הוא יכול לסמוך על איחוד מפלגות הימין כי תדאג לכך שהממשלה תשרוד 4 שנים – גם תחת איום כתבי האישום נגדו.

כנסת ישראל יכולה להחליט להעניק חסינות משפטית מפני העמדה לדין לראש ממשלה גם לפי החוק הקיים. ראש הממשלה צריך להגיש בקשה בנושא לוועדת הכנסת, וזו יכולה לאשר אותה. עם זאת בג"ץ עשוי לבטל את החלטת הוועדה. גם בתסריט בו יועבר חוק החסינות ותיחקק – הענקת החסינות עדיין תהיה החלטה מנהלית של ועדת הכנסת אותה בג"ץ יוכל לבטל. מדובר אם כך, ככל הנראה, במהלך הצהרתי של סמוטריץ'.

ללא תנאים הקשורים לחוק החסינות

בצוות המו"מ של נתניהו הסבירו השבוע כי הם אינם מציבים למפלגות המעוניינות להיכנס לקואליציה דרישות סף בנוגע לפסקת ההתגברות או חוק החסינות. הכנסת החוק כדרישה של מפלגה חיצונית לליכוד מפשטת אם כך את החיים לאנשי הליכוד – ומאפשרת להם להציג את החוקים הללו כדרישה של צד שלישי ולא ככזו המגיעה מטעם ראש הממשלה.

רפי פרץ
רפי פרץצילום: אילן אסייג

מסמך הדרישות הזה, שניסח סמוטריץ', היה גם הרקע לעימות שפרץ אמש בינו לבין פרץ.

איחוד מפלגות הימין הינו רשימה המורכבת משתי מפלגות: האיחוד הלאומי בהובלת סמוטריץ' והבית היהודי בהובלת פרץ, שהיא גם החלק הגדול של הרשימה, המביאה עימה יותר קולות וזוכה ליותר חברי כנסת. למרות שסמוטריץ' עומד בראשות האחות הקטנה ברשימה המאוחדת – תפקיד שר המשפטים אותו הוא דורש אינו פחות מתפקיד שר החינוך שפרץ מועמד אליו. עם זאת, קבלתו הוא גם המשימה הקשה יותר הניצבת בפני המפלגה במשא ומתן הקואליציוני. שר התיירות, יריב לוין מהליכוד, שהינו אחד השרים המקורבים ביותר לנתניהו – מעוניין בתפקיד גם הוא. חוק החסינות בעיקר - הוא הנדוניה שסמוטריץ' מביא עימו. לפרץ יש אינטרס קטן יותר במלחמה הזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker