איך אפשר לנצח קנוניות בוטים במערכת הבחירות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך אפשר לנצח קנוניות בוטים במערכת הבחירות

בעולם דיגיטלי לא באמת צריך לחתום על הסכם או לשבת יחד בחדר סביב שולחן משותף כדי להשפיע על דעת הקהל

2תגובות
בנימין נתניהו, אמיר אוחנה ו"קפטן ג'ורג'", שנחשף כמשתמש גיורא עזרא
אוליבייה פיטוסי

ביום חמישי שעבר התפרסם בארה"ב הדו"ח של התובע המיוחד, רוברט מולר, שעסק בשאלה אם הנשיא דונלד טראמפ יצר שיתוף פעולה פלילי עם הממשל הרוסי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות ב–2016.

העובדות אינן נתונות במחלוקת. סוכנויות המודיעין הרוסיות ניהלו מערכת השפעה של פריצה לשרתים והשגת מידע, פרסומו באמצעות אתרי הדלפות ואמצעי תקשורת "מטעם", והדהודו ברשתות החברתיות. קשרים כאלה התנהלו בין אנשים הקרובים לטראמפ לבין נציגים כאלה ואחרים של הממשלה הרוסית או מי שפעלו מטעמה.

ובכל זאת, קובע התובע מולר, לא התקיים כאן שיתוף פעולה פלילי. זאת, מפני שהוא דבק בדרישות המחמירות שנמצאות בחוק הקיים שעוסק בקשירת קשר להשפעה על הבחירות. לפי החוק, נדרש להוכיח שהיה הסכם מפורש או משתמע, בין טראמפ לבין נציגים של הממשל הרוסי, כדי להשפיע במכוון על הבחירות. אלה, קובע מולר, לא היו כאן.

העניין הוא שבעולם דיגיטלי לא באמת צריך לחתום על הסכם או להיכנס לחדר סגור ולשבת סביב שולחן משותף כדי להשפיע על דעת הקהל. די בכך שכל שחקן יודע על קיומו של האחר, מכיר את האינטרסים המשותפים, ומהדהד את המסרים שמגיעים ממנו. זה הדבר שהפלטפורמות של המדיה החברתית מאפשרות לעשות כל כך בקלות, בין אם בקמפיין זר עם מקומי, או בקמפיין של מפלגה עם גופים סובבים.

בארה"ב, המסרים של טראמפ ושל הרוסים היו דומים מאוד: הילרי קלינטון מושחתת; עם בעיות פיזיות ומנטליות; ובעלת קשרים לאסלם הקיצוני. כל מידע שהושג באמצעות פריצה לשרתים או הדלפה אחרת ומצא ביטוי בערוצים הרוסיים, קיבל עוד תהודה בערוצים המקומיים של טראמפ. במקביל, גם הוא וגם הרוסים הפעילו טכניקות של "טירגוט" שעודדו קהלים ספציפיים לא להצביע. דו"ח מולר מצביע גם על תחלופת מסרים פרטיים ומיילים עם אנשים שיכלו לסייע עוד ביצירת ההדהוד. אם הדו"ח קובע שלא היתה כאן השפעה פלילית על הבחירות, אין זה מפני שהשפעה כזאת לא התרחשה, אלא מפני שהחקיקה הקיימת פשוט לא מעודכנת.

במובנים רבים, התובע מולר צודק בגישתו. הוא פירש את תפקידו כמתייחס לשאלה אם התקיימו תנאי החוק הפלילי. כשמדובר במערכת בחירות, בליבה הרותחת ביותר של הביטוי הפוליטי, בנשיא עצמו ובדמויות הקרובות לו — זה לא הזמן לאקטיביזם ולפרשנות מרחיבה של החוק. אבל מצד אחר, אנחנו נשארים כאן עם חלל משמעותי בגלל חוסר ההתאמה של החקיקה הקיימת לעולם של השפעה דיגיטלית על בחירות. באופן מעניין, אפילו מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג עצמו, הבין זאת, וכתב בטור שפרסם ב"וושינגטון פוסט" לפני שבועיים כי יש צורך לקבוע כללי משחק חדשים בעניין השפעה על בחירות דרך הרשתות החברתיות.

הצורך לעדכן את התפישות ואת ההסדרים הנוגעים להשפעה על הבחירות תקפים גם אצלנו, כפי שהוכח במערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה. למשל, כאשר התפרסם תחקיר "ידיעות אחרונות" בעניין הפרופילים המזויפים שפעלו לטובת הליכוד, החליט יו"ר ועדת הבחירות כי אין הוא מוסמך להתערב. אבל החלטתו לא היתה שאין מדובר בקנונייה או בפעילות משותפת של מטה הבחירות של הליכוד יחד עם גורמים אחרים, שהפעילו רשת מתוזמנת במטרה לייצר תהודה של מסרים בטוויטר. ההפך, הוא השתמש בציטוט מפורסם של הנביא עמוס — "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו", והדגיש שפשוט אין לו כלים לברר את העניין, והסיפור יטופל על ידי המשטרה ומבקר המדינה בהמשך.

אנחנו לא רוצים צנזורה שלטונית על היכולת להביע עמדה פוליטית, אבל התמודדות עם קנוניות כאלה שיוצרות השפעה על הבחירות דורשת, אצלנו ובארה"ב, יצירת מסגרת תפישתית חדשה. אי אפשר להסתפק בספירת מספר הבוטים שהוסרו או בחשיפת אדם אמיתי מאחורי חשבון מזויף. אי אפשר להסתפק בחקיקה הפלילית הקיימת. חייבים להבהיר מה חדש ומה שונה ביכולת ההשפעה היום ביחס לעבר, לאפיין סוגים שונים של שחקנים, מקומיים וחיצוניים, לשאול מהי האסטרטגיה והמוטיווציה של כל אחד מהם ומי מהדהד את מי. בהתאם, נדרשים תיקונים שיאפשרו לשיח הדמוקרטי להתנהל באופן הוגן ושוויוני, שאלמלא כן ההליך הדמוקרטי כולו יהפוך לפארסה, כפי שמתרחש עכשיו בארה"ב.

ד"ר שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; תא"ל במיל' ברון הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#