מקבלים יום חופש בתשלום – האם הישראלים מחזירים את הטובה למדינה? - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקבלים יום חופש בתשלום – האם הישראלים מחזירים את הטובה למדינה?

באופן מפתיע, ישראל מדורגת במקום השביעי ברשימה של מדינות מפותחות בשיעור ההצבעה – בין היתר בזכות זינוק בהשתתפות ב-2015

9תגובות
קלפי בבאקה אל גרבייה, היום
רמי שלוש

נכון לצהרי היום (שלישי) - כך מבשרים הסוקרים, הסופרים והפוקדים - שיעור ההשתתפות בהצבעה בבחירות הכלליות בישראל עד השעה 14:00 הוא 35.8% - מעט פחות מבחירות 2015.

על פי כתבה של "אקונומיסט" שהתפרסמה בתחילת 2017, הצעירים בישראל הם הכי אדישים בעולם המפותח בכל מה שקשור להשתתפות בבחירות ארציות. הפער בין שיעור המצביעים מעל גיל 55 בישראל לבין שיעורם מתחת לגיל 25 הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות המפותחות בעולם. אם בישראל היחס הוא 2.15, הרי במדינות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת הוא נמוך מ-1.5, והיחס הממוצע בכלל המדינות החברות ב-OECD הוא 1.3.

עד כמה משפיע יום החופש שניתן על דפוסי ההצבעה?

נוותר לרגע על הצעירים – כי הם אדישים יחסית ברוב חלקי העולם. לרובנו יש תפישה עצמית שלילית של עם שלא יוצא למחות גם כשעושים לו עוול. האפודים הצהובים שמורים בבגז', אוהלי מחאת הדיור מעלים עובש בבוידעם, והנכונות לקבל זרנוקי מים ואלות משטרה בראש מוגבלת בעיקר לעדה החרדית. האם אנחנו אדישים יותר מרוב העמים גם ביום הבחירות?

שיעור ההצבעה בבחירות הכלליות בישראל

בישראל, בניגוד לרוב המדינות בעולם, מתקיימות הבחירות ביום חול, שבו מקבלים העובדים במשק שבתון מיוחד. בארה"ב הבחירות מתקיימות גם הן ביום חול, אולם ברוב המדינות בה אין הוא יום שבתון, ורוב העובדים לא מקבלים שכר בשעות שבהן הם נעדרים לצורך הצבעה. ברוב המדינות בעולם מתקיימות הבחירות בסוף השבוע – באירופה ובדרום אמריקה ביום ראשון, באסיה ואוקיאניה בשבת. בדרום קוריאה, כמו בישראל, הבחירות נערכות ביום חול (רביעי), וזהו יום שבתון.

ההיסטוריה של בחירות בישראל, כפי שמשתקפת בפרויקט שערי "הארץ", מראה שבעשורים הראשונים למדינה היה שיעור ההשתתפות גבוה מאוד: 87%-81% מקום המדינה ועד 1969, למעט שנת 1951. משנות ה-70 עד 1999 נתקע השיעור סביב 78%, ואז קרס. 62% השתתפו בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, ועד 2013 נותר שיעור ההצבעה בין 63% ל-69%. בחירות 2015 כנראה עוררו לחיים את המצפון הפוליטי של רבים, שכן שיעור ההצבעה זינק ל-72.3% מ-68% שנתיים קודם לכן.

איך אנחנו נראים ביחס לעולם?

בחירות 2015 הפכו את ישראל למצטיינת יחסית. נתוני מכון המחקר האמריקאי פיו (Pew) מדרגים אותנו במקום השביעי בעולם. מתחתינו נמצאות פינלנד וניו זילנד, הונגריה וגרמניה. 63% מבעלי זכות הבחירה בבריטניה השתתפו בבחירות הבזק ב-2017. ביוון שיעור דומה הצביע ב-2015. בביקור במדינה בבחירות 2012 אמר לנו משקיף בקלפי – "כולם הלכו לים במקום להצביע".

שיעור ההשתתפות בבחירות במדינות נבחרות

ביחס לאירופה איננו מצטיינים במיוחד: בצפון אירופה מגיעים שיעורי השתתפות ל-80% ויותר. בלגיה מובילה בראש עם 87%, אחריה שוודיה עם 82%, ודנמרק עם 80.3%

הבאה בתור, לפי נתוני פיו, היא אוסטרליה, עם שיעור של 80%. אבל אוסטרליה היא מקרה מיוחד – יש בה חובת הצבעה (שנראה שחלק ניכר מהאוכלוסייה לא עומד בה).

הדמוקרטיה השנייה בגודלה בעולם, ארה"ב, נמצאת במקום מהנמוכים בעולם המפותח, עם 56% שהשתתפו בבחירות לנשיאות ב-2016. בבחירות האמצע ,שבהן בוחרים מושלים וחברי קונגרס – המקבילה של פרלמנטים במדינות אחרות, השיעור היה נמוך מ-50%.

את הרשימה סוגרת באופן מביש דווקא שווייץ, שלה שיטת שלטון חריגה יחסית לשאר המערב, עם הצבעה ישירה במשאלי עם ברמה הלאומית בנושאים רבים. 36% מהשוויצרים מימשו את זכותם להצביע בבחירות ב-2015.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#