דירוג השחיתות הבינלאומי: ישראל גרועה מקטאר ואיחוד האמירויות; טראמפ דירדר את ארה"ב

חקירות ראש הממשלה ובכירים בממשלה ובכנסת מדרדרות את ישראל זו השנה השנייה ברציפות במדד השחיתות הבינלאומי ■ לפי המדד של ארגון TI (שקיפות בינלאומית), ישראל הידרדרה בשני מקומות, למקום ה-34, לאחר שקיבלה את הציון 61

נתניהו בשבוע שעבר
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: AFP

חקירות ראש הממשלה ובכירים בממשלה ובכנסת מדרדרות את ישראל זו השנה השנייה ברציפות במדד השחיתות הבינלאומי. לפי המדד של ארגון TI (שקיפות בינלאומית), ישראל הידרדה ב-2018 בשני מקומות למקום ה-34 מבין 180 מדינות לאחר שקיבלה את הציון 61. זאת, לאחר שבשנה שעברה, ישראל הידרדרה ארבעה מקומות במדד השחיתות למקום ה-32.

לפי הארגון, ישראל אינה נחשבת למדינה הכי נקייה משחיתות באזור המזרח התיכון, לאחר שקטאר (מקום 33), ואיחוד האמירויות (23) עקפו אותה במדד. המדד בוחן את רמת השחיתות הנתפשת לגבי המדינות השונות בחו"ל כאשר איסוף המידע ותפישות דעת הקהל העולמיות לגבי ישראל בוצעו על ידי שבעה מכוני מחקר .

המדינה שהגיעה לראש מדד תפישת השחיתות העולמי 2018 – כלומר הכי פחות מושחתת – היא דנמרק, שלמעשה נשארה עם הציון שקיבלה בשנה שעברה, 88, אז הגיעה למקום שני. ניו זילנד ירדה מהמקום הראשון לשני, לאחר שהציון שלה ירד בשתי נקודות ל-87.

מבחינת תדמיתה העולמית, לפי המדד, ישראל נחשבת כיום למושחתת יותר גם לעומת  מדינות כמו אורגוואי (23), ברבדוס (25), בוהוטן (25), צ'ילה (27), ברוניי (31), והיא חולקת את מקומה עם רפובליקת בוטסואנה האפריקאית (34) שדורגה כבעלת רמת שחיתות דומה לזו שבישראל.

הציון של ישראל (61) דומה לזה שקיבלה בשנת 2013. מאז עלה הציון בהדרגה עד שהגיע ל-64 ב-2015 – והחל לרדת בעקביות. הציון הנמוך ביותר שקיבלה ישראל במדד השחיתות היה ב-2006, לאחר כהונת הממשלה בראשות אריאל שרון ועם תחילת כהונת ממשלת אולמרט. הציון שהתקבל אז במדד היה 59 ואחריו הציון עלה במעט, עד שהגיע לשפל נוסף ב–2011, אז הציון היה 58.

בקרב 36 מדינות ה-OECD ישראל דורגה במקום ה-23, לאחר שמדינות כמו צ'ילה החברות בארגון הגיעו לדירוג טוב יותר במדדים. רוב מדינות הארגון תופשות את המקומות הראשונים בדירוג, כאשר דנמרק נחשבת לנקייה ביותר משחיתות ואחריה ניו זילנד ופינלנד, ואולם 13 מדינות החברות ב-OECD מדורגות אחרי ישראל ובהן סלובניה, סלובקיה ופולין שדורגו סמוך לישראל (מקום 36).

אריה דרעי (מימין), פאינה קירשנבאום, בנימין נתניהו ודוד ביטן
אריה דרעי (מימין), פאינה קירשנבאום, בנימין נתניהו ודוד ביטןצילום: גיל אליהו, עופר וקנין, MARCOS BRINDICCI/רויטרס וליאור מזרחי

מבין החברות ב-OECD המדינות המדורגות אחרי ישראל הן צ'כיה (מקום 59), ליטא (38), לטביה וספרד (41), דרום קוריאה (45), הונגריה (64), יוון (67), טורקיה (78), ומקסיקו (138).

מדד השחיתות של TI מדרג את תפישת השחיתות במגזר הציבורי של 180 מדינות בכל העולם לפי 13 מקורות מידע מ–12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי־תלויים בקביעת המתודולוגיה ונושאי המחקר שבהם בחרו. המחקרים מבוססים בין היתר על סקרים וחוות דעת של מומחים בתחומי משילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים, לצד סקר נוסף שנערך בקרב אנשי עסקים. בישראל מתפרסם המדד באמצעות עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" שהיא עמותה בת של ארגון TI העולמי.

יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד ומנכ"לית העמותה חלי עולמי אמרו בתגובה לפרסום כי "על כולנו כאחד לעמוד על משמר עצמאות שומרי הסף ותקשורת חופשית שהם מתשתיות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו חובתנו האזרחית והמוסרית לנהוג בהקפדה מתמדת על הערכים והנורמות של שקיפות, יושרה ואחריות אישית בהגנה על רשויות אכיפת החוק, על עצמאות מערכת המשפט ועל תקשורת חופשית".

"שחיקה של הנורמות האתיות": גם ארה"ב מידרדרת

במקום השלישי במדד השחיתות מדורגת פינלנד, ואחריה סינגפור, שוודיה ושווייץ, כולן עם ציון 85. במקום שביעי נמצאת נורווגיה, עם 84 נקודות. במקום האחרון בדירוג, 180, ממוקמת סומליה, עם 10 נקודות. מעט מעליה נמצאות סוריה ודרום סודאן, ומעליהן תימן וצפון קוריאה. במקום 172 נמצאת סודאן.

ארה"ב איבדה ארבע נקודות בדירוג לעומת השנה שעברה והיא מדורגת במקום 22 בלבד. מחברי הדו"ח לא חסכו ביקורת על השינויים בהנהגת ארה"ב, ורמזו שהסיבה לפגיעה במעמדה היא מדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ. "ארה"ב קיבלה את הציון הנמוך ביותר שלה במדד זה שבע שנים. הירידה נרשמת בתקופה שבה ארה"ב חווה איומים של שיטת האיזונים והבלמים שלה וגם שחיקת של הנורמות האתיות בדרגים הגבוהים ביותר".

הנשיא טראמפ
הנשיא טראמפ צילום: KEVIN LAMARQUE/רויטרס

בין המדינות שרשמו עלייה ניכרת בדירוג נמצאות איטליה (עם עלייה של שמונה מקומות מ-2015), בלרוס (עלייה של 12 מקומות מ-2015), בריטניה (עלייה של שישה מקומות מ-2012), ויוון (עלייה של תשעה מקומות מ-2012).

בין המדינות שהדירוג שלהן הידרדר משמעותית נמצאות מקסיקו (ירידה של שבעה מקומות מ-2014); הונגריה (ירידה של שמונה מקומות מ-2014); טורקיה (ירידה של תשעה מקומות מ-2013) וסוריה (ירידה של 13 מקומות מ-2012). מחברי הדו"ח הדגישו את ההידרדרות של טורקיה והונגריה בדירוג בהתאם להידרדרות הדמוקרטיה בארצות אלה.

מחברי הדו"ח מצאו גם מתאם בין רמת הדמוקרטיה והפתיחות של המדינה לבין רמת תפישת השחיתות בה. לפני כשבוע פורסם מדד הדמוקרטיה של "אקונומיסט" שהעניק ל-20 מדינות את התואר "דמוקרטיה מלאה", ציון השחיתות של המדינות האלה היה 75 – גבוה בהרבה מהמדינות האחרות במדד. הציון של מדינות שנחשבות לפי "אקונומיסט" דמוקרטיות פגומות, ובהן ישראל, היה 49. מדינות בעלות משטר היברידי או מדינות דיקטטוריות קיבלו ציון ממוצע של 34 נקודות ו-30 נקודות בהתאמה.

בשונה מתופעות שחיתות נסתרת מעין, תפישת השחיתות מהווה מדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי המומחים מטעם מכוני המחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי ובהם: יכולת הממשלה להתמודדות עם שחיתות, באיזו מידה המדינה ממגרת שחיתות; מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; האם נתקלו במקרים שבהם אנשי ציבור עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; האם נבחרי הציבור עושים שימוש נכון בקופה הציבורית, בהעברת כספי ציבור ושימוש בהם שלא כדין; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, האם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות, הגנה על חופש העיתונות במדינה, שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker