מנוצ'ין וכחלון ימנו כוח משימה משותף לעדכון אמנת המס ישראל-ארה"ב - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנוצ'ין וכחלון ימנו כוח משימה משותף לעדכון אמנת המס ישראל-ארה"ב

כיום אמנה מ-1995 מחייבת חברות בתשלומי מס על דיווידנדים, ריבית ותמלוגים לפי שיעורים מהגבוהים בעולם ■ מטרת צוות המשימה היא לבחון מהם הנושאים המרכזיים לגביהם נדרש לבצע שינוי באמנת המס בין שתי המדינות

2תגובות
שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין (מימין), ועמיתו הישראלי, משה כחלון
דוברות משרד האוצר

שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין ושר האוצר משה כחלון יודיעו מחר כי ימנו כוח משימה משותף לסקירת האמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לישראל, ומיפוי הסעיפים באמנה שיש צורך לעדכן. בשלב זה מדובר בצעדים הצהרתיים, ועל כך ששתי המדינות רואות לנכון לתקן את האמנה. עם זאת, התהליך צפוי לקחת כמה שנים עד להשלמתו.

אמנות למניעת כפל מס הן הסכמים בין שתי מדינות, שבמסגרתם קובעות המדינות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים שיש להם זיקה לשתי המדינות. במקרה של ישראל וארה"ב מדובר באמנה מיושנת אשר מחייבת חברות בתשלומי מס על דיווידנדים, ריבית ותמלוגים לפי שיעורים שנקבעו לפני עשרות שנים, והם מהגבוהים בעולם. שיעורי הניכוי במקור אינם תחרותיים והם גבוהים מאלו שנקבעו באמנות אחרות עליהן חתומות שתי המדינות. גם רפורמת המס האמריקאית צפויה לחדד בעיות בתיאום המס בין שתי המדינות שהיו קיימות עוד קודם לכן. 

הבעיות העיקריות באמנה הנוכחית, מצויות בסעיפי הניכוי במקור שמהווים חסם להשקעות של ישראלים בארה"ב, ושל חברות אמריקאיות בישראל. שיעורי ניכוי המס במקור הקבועים באמנה הם 12.5%–25% על דיווידנדים, 10%–17.5% על ריבית ו–10%–15% על תמלוגים. כאשר חברה ישראלית משלמת תמלוגים, ריבית או דיבידנד לחברה אמריקאית, ולהפך,  מנוכה מס במקור במדינה שבה מופקת ההכנסה (מדינת המקור). החברה האם מדווחת על ההכנסה במדינות התושבות שלה ומקבלת בהתאם זיכוי עד לגובה המס שהיא הייתה צריכה לשלם במדינת התושבות. לעתים שיעורי הניכוי במקור כל כך גבוהים עד שיוצא שהמס המנוכה יותר גבוה מהמס המקורי שהיה על החברה לשלם.  חסמי המס הם שני הצדדים וזה מונע פעילות כלכלית נכונה. 

הנוסח הראשי של אמנת המס ישראל-ארה"ב הוא מ-1974 כאשר שני פרוטוקולים מתקנים נוספו ב-1980 וב-1993. הנוסח המשולב נחתם ב-1994, והאמנה נכנסה לתוקף בתחילת 1995.

מאז אירעו שינויים רבים בסביבה הכלכלית והחוקית של שתי המדינות. שיעורי המס פחתו באופן משמעותי, והמודלים המקובלים של אמנות המס הוחלפו מספר פעמים. מטרת כוח המשימה היא לסקור את האמנה לאור הניסיון המצטבר בהיבטי מיסוי בינלאומי של הצדדים, ולמפות את הנושאים המרכזיים לגביהם נדרש לבצע שינוי. אם ימצא זאת לנכון, כוח המשימה ימליץ לפתוח במו"מ בין נציגי המדינות לשם עדכון אמנת המס.

כבר בתחילת השנה נציגים של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הישראלי ושל רשות המסים ניהלו מגעים עם נציגי משרד האוצר האמריקאי, בנוגע לדרך בה תעודכן אמנת המס בין שתי המדינות – כתוצאה מרפורמת המס בארה"ב.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#