נתניהו הפתיע: תקציב הביטחון יגדל ב-4-2 מיליארד שקל בשנה; הסכם כחלון יעלון ירוסק - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו הפתיע: תקציב הביטחון יגדל ב-4-2 מיליארד שקל בשנה; הסכם כחלון יעלון ירוסק

ראש הממשלה נתניהו הופך את הכיוון שאליו צועד המשק הישראלי מאז שנות ה-70: הצהיר לפני הקבינט היום כי מטרתו היא "הגדלה של תקציב הביטחון ב-0.3%-0.2% מהתל"ג בשנה - עד שהתל"ג יגיע לחצי טריליון דולר"

43תגובות
שר הביטחון אביגדור ליברמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון
אוליביה פיטוסי ,AP הדס פרוש / פלאש 90

דרמה בישיבת הקבינט: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (ד') על הגדלת תקציב הביטחון בעשור הקרוב, במסגרת מה שהוא מכנה "תפישת הביטחון 2030" - תפישה שמשמעותה התקציבית היא הגדלה של תקציב הביטחון ב-2-4 מיליארד שקל בשנה לאורך העשורים הקרובים. ואולם המשמעות הרחבה יותר של ההכרזה המפתיעה של ראש הממשלה היא מהפך במסלול שבו צועד המשק הישראלי ב-40 השנים האחרונות.

זאת שכן לדברי נתניהו הוא מתכוון להגדיל את התקציב הביטחוני ב-0.2% עד 0.3% של התל"ג במקביל להמשך ההתייעלות של צה"ל. התל"ג הישראלי עומד כיום על כ-320 מיליארד דולר. לפי נתניהו - כשהתל"ג יגיע לחצי טריליון דולר - ייבחן מחדש השיעור הנדרש להוצאה הכוללת על הביטחון".

לתוכניות שהציג נתניהו אין עדיין מקורות תקציביים. בין הצדדים סוכם שבדיון הבא בנושא - משרד האוצר יציג את המשמעויות וההשלכות של המהלך והפגיעה הצפויה שלו בתקציבים החברתיים והכלכליים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, בביקור באוגדת עזה
חיים הורנשטיין

בנוסף קבע נתניהו כי הגדלת התקציב מיועדת להוצאה על כלל גופי הביטחון (צה"ל, שב"כ, מוסד ואחרים) ששיעורה כיום הוא פחות מ-6% מהתל"ג. "היעד הוא צמיחה שנתית ממוצעת במשק הישראלי של 4%-3% והוצאה ממוצעת של כ-6% מהתל"ג לכלל צרכי הביטחון", קבע נתניהו.

משמעות נוספת של הכרזת נתניהו היא ביטולו של הסכם כחלון יעלון משנת 2015 שמטרתו היתה הגבלה של תקציב הביטחון ועצירת הצמיחה שלו, וביטול מדיניות ישראלית בת יותר מארבעה עשורים שנועדה להפחית את השיעור שמהווה תקציב הביטחון מההוצאה של ממשלת ישראל.

בהכרזה היום עובר נתניהו למעשה למדיניות הפוכה – של הגדלת שיעור ההוצאות הבטחוניות כשיעור מהתוצר. הגדלה כזו מבהירה כי ישראל אינה רואה בתקציב הביטחון השקעה שנועדה להגיב לאיומי הסביבה – בהתאם לשינויים הגיאופוליטיים באזור, אלא מאמינה בכך שבכל מצב גיאופוליטי עליה להגדיל את הוצאותיה הבטחוניות.

המדיניות הזו של נתניהו עלולה גם לפגוע בדירוג האשראי של ישראל: העלאות הדירוג הרציפות שלהן זכתה ישראל בשנים האחרונות נשענו בין היתר על כך  שישראל הציגה ירידה בשיעור ההוצאה הבטחונית שלה כשיעור מהתוצר.

"בשל שטחנו הקטן, ריכוז האוכלוסיה וריבוי האיומים סביבנו יהיו צורכי הביטחון של ישראל תמיד גדולים בהרבה מאלה של כל מדינה בסדר גודל דומה", אמר היום נתניהו.

ראש הממשלה הוסיף: "המשק הישראלי היום חזק דיו בכדי לאפשר תוספת זו, ובכל מקרה ההגדלה תיעשה תוך שמירה על מסגרת תקציבית אחראית. בשני העשורים האחרונים טיפחנו כלכלה חופשית כדי לשרת את צרכי המדינה, ובראשם הביטחון. מול צבר האיומים אנו בנקודת היפוך. היום אנו נדרשים להשקיע יותר בביטחון כדי להגן על ההישגים ולהבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית. השילוב של עוצמתנו הביטחונית ועוצמתנו הכלכלית יגדיל את נכסיותה של ישראל בעיני מדינות אחרות ובכך גם יגדיל את עוצמתנו המדינית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#