מי שיפר זכויות יוצרים ברשת צפוי ל-3 שנות מאסר - וחשיפת זהותו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי שיפר זכויות יוצרים ברשת צפוי ל-3 שנות מאסר - וחשיפת זהותו

במסגרת הנושאים שנידונו בתיקון לחוק זכויות היוצרים היו, בין היתר, השימוש שיכולים אנשים לעשות בתמונה שלהם שצולמה על ידי צלם מקצועי, תמונות שצולמו לא על ידי מי שהעלה את התמונה והסדרת סוגיות סביב סרטונים שצולמו והועלו לפלטפורמות שיתוף שונות

8תגובות
צג מחשב של יוטיוב
Richard Vogel/אי־פי

למרות היציאה לפגרה בשבוע שעבר, התכנסו היום (ד') חברי ועדת הכלכלה של הכנסת להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק זכויות היוצרים, סביב הפרת זכויות יוצרים ברשת. בוועדה אושרו במהלך הקראת החוק כמה סעיפים, בהם סעיף שיאפשר לבית המשפט המחוזי להוציא צו להגבלת גישה לתוכן שיש בו הפרת זכויות יוצרים וגם סעיף שיאפשר לבית המשפט לחשוף את זהותו של מי שביצע הפרה כזו. בנוסף, אושרה העלאת רף הענישה הפלילית על הפרה כזו משנת מאסר לשלוש שנות מאסר.

לקראת סוף הדיון, הסדירה הוועדה את עניין זכויות היוצרים של צלמים שהציע לתקן ח"כ יואב קיש. הכוונה היא לשימוש שעושים אנשים בתמונה שלהם שצולמה על ידי צלם מקצועי או סוכנות צילום. הוועדה קבעה כי הצלמים והסוכנויות יוכלו לקבל תשלום עבור הצילום אך לא יוכלו לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק. לטענת קיש, התופעה שבה אדם משתמש בתום לב בתמונה שלו שצולמה על ידי צלם מקצועי היא פתח לאותם צלמים לסחיטת כספים, והצעתו קובעת כי אם אדם ישתמש בתמונה שלו שצולמה - הצלם לא יוכל להגיש נגדו תביעה בלי שהוכיח מה הנזק שנגרם.

הצלם ישראל ברדוגו ציין בדיון כי לעומת אמנים סופרים וזמרים - לצלמים אין מנגנוני אכיפה וגביית תמלוגים וכי החוק אינו מרתיע אלא ההפך - יתן פתח להמשך שימוש בתמונות ללא אישור. למרות זאת, אמר כבל כי ההצעה לתיקון היא מאוזנת ומידתית.

איתן כבל
אוליבייה פיטוסי

יתר התיקונים לחוק מבקשים להתמודד עם בעיה גדולה שנוצרה עם גדילתו של המרחב הוירטואלי, והקמתן של פלטפורמות שיתוף תוכן רבות, שלעתים קרובות מביאות להפרת זכויות יוצרים. הדבר כולל שיתוף טקסטים מאתרי חדשות ובלוגים, תמונות שצולמו לא על ידי מי שהעלה את התמונה, סרטונים שצולמו והועלו לפלטפורמות שיתוף שונות בהן פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב, מנועי חיפוש ועוד פלטפורמות רבות. החוק מבקש לבצע איזון בין הזכות לחופש הביטוי ובכך לשתף מידע בצורה חופשית - כמו למשל לינקים ותמונות לבין גניבת תכנים והפצתם ללא אישור בעל התוכן וללא תמלוגים. החוק בא להתמודד מול תופעות של הפצת תוכן פירטי, כמו שנעשה באתרי צפייה אונליין או הורדות סרטים, סדרות ומוזיקה.

יו"ר הוועדה, ח"כ כבל, חזר ואמר במהלך הדיון כי מטרת החוק אינה לרדוף אחרי כל אזרח שישתף תוכן ללא זכויות יוצרים כמו שיכול לקרות מכל תפוצת סרטון וואטסאפ או העלאת תמונה לפייסבוק. החוק, כפי שהוגדר, רוצה לתת כלי אכיפה מול מפרים ברמה המסחרית ולא מול כל משתמש קצה.

בדיון השתתפו נציגי אתרי תוכן, בהם מנכ"לית סלונה, אימי עירון, ומנכ"לית ויקמדיה ישראל, מיכל לסטר, שטענו כי יש צורך במנגון שמודיע על תוכן שמפר לפני שיבצעו חסימה ואם התוכן לא הוסר אז ניתן לחסום.

בדיון השתתפה גם נועה אלפנט לפלר, מנהלת קשרי ממשל בגוגל, כנציגת החברה. היא ביקשה לדבר במהלך הדיון ולהציג את עמדתה של ענקית האינטרנט בנושא, אולם כבל התעמת עמה בסוגיה אחרת הקשורה באי-הופעתם של מנכ"לי גוגל ו פייסבוק בכנסת. בעבר ניסה כבל כיו"ר הוועדה להביא לדיון מיוחד את מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, ומנכ"ל גוגל ישראל, ברק רגב, על התנהלותן העסקית של החברות. בשנים האחרונות גוגל ופייסבוק צברו כוח פוליטי וכלכלי, וכיום הן שולטות על תעבורת מידע, על מידע פרטי של משתמשים ועל שוק הפרסום באינטרנט — תחום שבו נהפכו השתיים לדואופול.

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל
עופר וקנין

כבל פנה לאלפנט לפלר: "כמו שאת מבקשת ממני שלא לחשוף מידע בפני מבקש אלא בפני בית המשפט, אנחנו מבקשים שיגיעו אלינו נציגי החברה בישראל. אין מצב ואני לא אוותר, לא כי אני מזלזל בך או בקולגה המקבילה אליך בפייסבוק. אמנם אנחנו מדינה קטנה, אבל כמו שנציגים בכירים הגיעו למדינות אחרות להציג בפניהם את דבריהם (הכוונה למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג שהופיע בפני הקונגרס האמריקאי, הפרלמנט הבריטי והפרלמנט האירופאי), אין שום סיבה שלא יגיע הנציג הבכיר בפני ועדת הכלכלה. דרך אגב, זה נכון לגבי בנקים וכל גורם במערכות הציבוריות והפרטיות בישראל שמביאים את נציגיהם הבכירים. אנחנו קובעים את מי אנחנו רוצים לראות".

"אני מאפשר לכם להיות חלק מהדיון, כי אתם בכל זאת שחקן מרכזי בנושא. יש לנו המון שאלות שנוגעות לכלכלה הישראלית - ושמשפיעות על חלק מהאנשים שיושבים פה סביב השולחן", הוסיף כבל.

הדיון בחוק לא הסתיים, ונותרו עוד כמה סעיפים לאישור לקראת קריאה שנייה ושלישית. כבל הודיע כי הדיון הבא יערך רק כשהכנסת תשוב לכנס החורף, שיחל ב-14 באוקטובר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#