"אי שילוב החרדים יגרום לתקציב להתכווץ ב-50-20 מיליארד שקל בתוך 30 שנה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אי שילוב החרדים יגרום לתקציב להתכווץ ב-50-20 מיליארד שקל בתוך 30 שנה"

נציג משרד המשפטים בישיבת הוועדה להסדרת מעמד תלמידי הישיבות הציג שורה של בעיות משפטיות שעולות מחוק הגיוס ■ "היעדים לא מביאים אותנו לשוויון מלא. זו בעיה"

7תגובות
חרדים נכנסים ללשכת הגיוס
תומר אפלבאום

נציג היועץ המשפטי לממשלה, דרור גרניט, הציג הבוקר (ד') סדרה של הערות לחוק הגיוס המוצע בישיבה של הוועדה להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. את ההערות ניסח אגף היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיתאפשר להגן על החוק אם תוגש נגדו עתירה לבג"ץ.

"לגישת היועץ המשפטי לממשלה, ההצעה המוצגת כאן היא חוקתית וניתן להגן עליה בעתירה שצפויה להיות מוגשת נגדה", אמר גרניט. "עם זאת, ברצוננו להצביע על על נקודות בהצעה המעוררות קשיים משפטיים, ולהציע רעיונות שיסייעו להקל עליהם".

הסוגיה הראשונה שאליה התייחס נוגעת לכך שחוק הגיוס אינו מתעסק בכך שגיוס החרדים חיוני לטובת שילובם בשוק העבודה. "בפסיקה של בג"ץ נגד החוק הקודם הופיעה סוגיית התכלית התעסוקתית שמשרת גיוס החרדים - ותכלית זו לא זכתה להתייחסות בנוסח החוק הנוכחי. חשוב שנושא זה יוזכר בחוק".

אחר כך התייחס גרניט ליעדי הגיוס, שמוצגים בחקיקה הנוכחית במספרים נומינליים בלבד, שאמורים להביא את מספר המתגייסים החרדים ל-5,700 בתוך עשור ול-6,800, אם כוללים בהם את משרתי השירות הלאומי. בהצעה לא מוגדר שיעור סופי של חרדים שיתגייסו מכל שנתון - אבל מספרים אלה מגלמים שיעור מתגייסים נמוך משמעותית מזה שקיים בכלל האוכלוסייה.

"לעניין יעדי הגיוס בהצעה. עולה השאלה אם ביעדים הנקבעים בחקיקה יש תרומה משמעותית ליכולת ההגנה חוקתית על ההצעה. להערכתנו, בסוף היום נותר קושי חוקתי בכך שהיעדים אינם מביאים אותנו לשוויון מלא", אמר גרניט. 

על כך הגיב יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד). "איפה יש שוויון מלא בישראל? תגיד לי מקום ואגיע לשם".

"אנו חושבים שבשלב זה הצעת החוק צריכה לשאוף לצמצום האי-שוויון", השיב גרניט. "לא להגיע לשוויון מלא, אבל לומר עתה שהיעד הסופי הוא כ-60% ממחזור של בנים בלבד, ושחלקם משרתים במסלול הנוח של שירות אזרחי בזמן שבשאר הציבור - אם מפחיתים ערבים ובני מיעוטים שאינם חייבים בשירות - מדובר ב-72%. זו בעיה. מוצע להוסיף סעיף שידבר על ועדה שתקום בעתיד, כדי לבחון בעוד כ-20 שנה מה הלאה".

גרניט העיר לממשלה כי יש קושי בהגדרת חרדי בהצעה. "בג"ץ התייחס להגדרה המוצגת כאן כהגדרה רחבה מדי. נכון לבדוק זאת ולהיות ערים לקושי בדבר", אמר.

בהצעה חסרים כלים ותמריצים להתגייס שנוגעים בפרט, הוסיף הנציג. לדבריו, מנגנון הסנקציות הכלכליות המוצע הוא בעייתי מבחינת יכולת הפעלתו והשלכותיו הרוחביות. "אנו חושבים שיש לעבוד בשני המישורים - הקולקטיבי והפרטי, ולא רק ברמה הקולקטיבית".

שאלות נוספות שעלו היו לגבי התנאים האישיים שיאפשרו הסדר דחיית שירות. על פי ההצעה, התנאים כרגע הם שחרדי ילמד סך שעות מסוים, יהיה מובטל ויציג אישור מראש הישיבה. לדברי גרניט, הקושי בתנאים טמון בכך שלא מאפשרים לתלמיד לעבוד כלל.

גם נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, אורי שיינין, התייחס לנושא השפעת חוק הגיוס על תעסוקת החרדים. "חשוב לי לדבר על נושא השילוב בתעסוקה, ולהדגיש שזה נושא שאם לא נטפל בו, נמצא עצמנו בעוד 40-20 שנה ברמת חיים נמוכה ב-6%-10% מזו שאנו נהנים ממנה כיום. אי-שילוב החרדים יביא לכך שתקציב המדינה יתכווץ ב-50-20 מיליארד שקל בתוך 30 שנה מהיום".

גיוס תלמידי הישיבות הוא הצעד בעל ההשפעה הרבה ביותר על שוק העבודה שהממשלה יכולה לעשות, אמר שיינין. "ראינו בעבר כיצד חקיקה בנושא יכולה להזניק את תעסוקת החרדים. מבחינתנו סוגיות התעסוקה הן קריטיות ואין להתעלם מהן במסגרת החוק. אי-אפשר לומר 'בשביל 400-300 מתגייסים נחזיק 30-20 אלף איש בישיבות ונפגע בכל עתידה הכלכלי של ישראל'", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#