למה בקונגרס מעודדים את כיפת ברזל? חפשו את הכסף שתורמת השותפה של רפאל - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה בקונגרס מעודדים את כיפת ברזל? חפשו את הכסף שתורמת השותפה של רפאל

40 חברי קונגרס שלחו מכתב הקורא למשרד ההגנה האמריקאי לרכוש מישראל את כיפת ברזל, שרפאל מתקשה לשווק בחו"ל ■ רבים מחברי הקונגרס מקבלים תרומות נאות מרייתיאון — חברת הנשק האמריקאית שפיתחה יחד עם רפאל את מערכת ההגנה מפני טילים

6תגובות
מערכת כיפת ברזל
טלי מאייר

ספק אם מישהו מ–6,000 עובדי רפאל מכיר את השמות גרייס מנג ופיטר רוסקם — אבל שני חברי הקונגרס האמריקאים האלה הניעו מהלך שעשוי להיות בעל משמעות עסקית גדולה לחברה.

מנג ורוסקם, הראשונה מהמפלגה הדמוקרטית והשני מהמפלגה הרפובליקאית, הם תומכים נלהבים של ישראל בבית הנבחרים האמריקאי. השניים יזמו מכתב — שעליו חתמו כ–40 חברי קונגרס, ונשלח ביום שישי האחרון לתת־ועדה של הקונגרס העוסקת בהקצאות לטובת תקציב הביטחון האמריקאי. במכתב הם קוראים לוועדה להמשיך לממן את תוכניות ההגנה של ישראל. חשוב מכך — הם קוראים לוועדה לבחון רכישה מיידית של מערכת כיפת ברזל כדי להציע פתרון להגנה מטילים לטווח קצר.

הפנייה הזאת לממשל האמריקאי בבקשה שירכוש את כיפת ברזל היא מהותית. תשע שנים חלפו מאז הניסוי המוצלח הראשון שנעשה באש חיה בכיפת ברזל, ושבע שנים חלפו מאז היירוט הראשון של המערכת. בקרב אנשי הצבא והפוליטיקאים מתייחסים לכיפת ברזל כאל הפיתוח ששינה את כללי המשחק בעימות בין הישראלים לבין רצועת עזה והחזבאללה: שובר שוויון שאיפשר לישראל לנטרל את האיום הרקטי על אזרחיה, ושלח את אנשי החמאס לחפור מנהרות.

אלא שגם אם במשך מבצע צוק איתן אמצעי התקשורת העולמיים פירסמו שלל כתבות נלהבות על כיפת ברזל — ההתלהבות לא תורגמה לכסף. לאור ההצלחה של המערכת, ניתן היה לצפות ממשרדי ההגנה של מדינות העולם לעמוד בתור לרכוש אותה — אבל בפועל, רפאל לא זכתה עד היום להזמנות מבחוץ, וצה"ל נותר הלקוח היחיד שלה.

גרייס מנג
בלומברג

כסף רב היה יכול להיכנס לקופת החברה הממשלתית ממכירות של כיפת ברזל. עלות מערכת אחת של כיפת ברזל — הכוללת מכ"מ וסוללת טילים — יכולה להגיע ל–80–90 מיליון דולר. לכך יש להוסיף את עלות הטילים המיירטים, שמקפיצים את המחיר בעוד עשרות מיליוני דולרים. אם משרד ההגנה האמריקאי ייענה לפנייה של חברי הקונגרס, המחיר שישלמו האמריקאים לרפאל על שתי סוללות, עם הטילים שלהן, יכול להגיע לרבע מיליארד דולר בגין עסקה ראשונית — וזאת רק ההתחלה. הסכומים האלה מהותיים עבור רפאל, שהכנסותיה השנתיות הן כ–8 מיליארד שקל, והרווח השנתי שלה הוא חצי מיליארד שקל.

תורמת אדוקה

ברפא"ל ובתעשייה האווירית הבהירו כי לא היה להן כל קשר עם חברי הקונגרס שיזמו את כתיבת המכתב. על פניו, אם כך, המכתב הוא מחווה שמעידה על הכוח של הלובי הפרו־ישראלי בקונגרס. אלא שמי שבוחן את הכוחות שעומדים מאחורי המכתב עשוי להתאכזב. באמריקה כמו באמריקה — הכסף מדבר. רפאל היא אולי חברה ממשלתית, וכיפת ברזל היא פיתוח ישראלי, אבל בייצור ובשיווק של המערכת, יש לרפאל שותפה אמריקאית — חברת רייתיאון (Raytheon), ענקית נשק אמריקאית המעסיקה עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם ומכניסה עשרות מיליארדי דולרים בשנה. לפי מיטב המסורת האמריקאית, רייתיאון תורמת בנדיבות לחברי קונגרס — כדי שיקדמו את ענייניה.

רובם של 40 חברי הקונגרס שחתמו על המכתב נהנו בשנים האחרונות מתרומות של עשרות אלפי דולרים מרייתיאון. השיאנית היא חברת קונגרס בשם מרתה מקסאלי, טייסת קרב לשעבר וחברת המפלגה הרפובליקאית, שנהנתה מתרומות בסך 40 אלף דולר מתאגיד הנשק בשנתיים האחרונות. יוזם המכתב עצמו, רוסקם, נהנה מתרומות של 16 אלף דולר מרייתיאון מאז 2014. חברי הקונגרס אליס סטפניק וטד לו נהנו מתרומות של 18 אלף דולר מרייתיאון כל אחד בשנתיים האחרונות. בסך הכל תורמת רייתיאון בממוצע כ–2 מיליון דולר בשנה ליותר מ–200 חברי קונגרס. נוסף על כך, היא מוציאה כ–5 מיליון דולר בשנה על לוביסטים. המכתב מזכיר למה היא רואה לנכון להשקיע את הכסף הזה.

מערכת כיפת ברזל
AP

כיפת ברזל מתאימה רק לישראל?

החיפוש אצל מומחים אחר הסיבות לכך שצבאות העולם לא ממהרים להצטייד בכיפת ברזל מעלה את הטענה כי המערכת פותחה עבור צורך ישראלי, ולא בהכרח עונה על צרכים של מדינות אחרות. אלא שהנימוק הזה לא מספק. קיימים בעולם צבאות המתמודדים עם אויבים שכנים, כמו דרום קוריאה, הנאבקת עם שכנתה מצפון, והודו, המתמודדת עם פקיסטן. אפילו המתיחות הגוברת בין ארה"ב ובעלות בריתה לרוסיה עלולה להצריך פרישה של אמצעי הגנה נגד רקטות במזרח אירופה.

אם צבא ארה"ב ירכוש את כיפת ברזל, הדבר עשוי לשבור את הקרח ולעודד צבאות נוספים בעולם לעשות זאת. עלות הפיתוח והייצור של מערכת כיפת ברזל לאורך השנים הסתכמה ביותר מ–4.5 מיליארד שקל. ישראל השקיעה כ–2 מיליארד שקל מתוכם, ואת השאר מימנו האמריקאים. חלק מהסכום הזה היה אמור להיות מוחזר במכירת המערכת ללקוחות זרים.

פיטר רוסקם
בלומברג

הקושי האמריקאי ברכישת כיפת ברזל נובע בין היתר מהעובדה שזו מערכת פרי פיתוח ישראלי בלבד. מערכת שרביט קסמים, לעומתה, היא דוגמה לפרי של פיתוח משותף.

במכתב של חברי הקונגרס הם מבקשים גם הקצאה של 600 מיליון דולר לטובת מה שהם מגדירים כהמשך שיתוף הפעולה ההגנתי בין ישראל לארה"ב. דרישה זו אינה בעלת משמעות פרקטית — סוכם על סכום זה ממילא בהסכם הסיוע בין ישראל לארה"ב — והיא נועדה בעיקר לגזור הון פוליטי. עם זאת, המכתב חושף את הדרך בה מתפלג הסיוע האמריקאי המוקצה למערכות ההגנה הישראליות: לפי הפירוט, כ–90 מיליון דולר מהסיוע האמריקאי יוקצו לטובת המשך הייצור והרכש של כיפת ברזל; כ–220 מיליון דולר לטובת המשך הפיתוח והשיפור של מערכת שרביט קסמים ורכיביה; ובנוסף, חברי הקונגרס מבקשים כ–290 מיליון דולרים לטובת המשך הייצור, הרכש והשיפור של מערכת חץ של התעשייה האווירית, על גרסאותיה השונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#