ביטוח לאומי מתכנן להפחית את הקיצוץ בקצבת הזקנה לקשישים שממשיכים לעבוד - פוליטי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטוח לאומי מתכנן להפחית את הקיצוץ בקצבת הזקנה לקשישים שממשיכים לעבוד

פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי: "הקצבה חייבת להישאר אוניברסלית. אם גם קצבת זקנה יתחיל לעבוד לפי מבחני הכנסה, אנחנו נראה ירידה משמעותית במיצוי הזכות"

11תגובות
קשיש
אילן אסייג

"מחובתנו לייצר צדק חברתי ולגרום לכך שיותר אנשים יוכלו ליהנות ולהשתכר, ולכן אנו בין היתר רוצים להפחית את שיעור הקיזוז של קצבת הזקנה לקשישים פורשים שממשיכים לעבוד" - כך אמר היום (א') פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי.

הדברים נאמרו בוועדת המשנה לעניין מעמד הקשיש - ועדה משותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) - שדנה בתעסוקה ובפרישה של אזרחים ותיקים בישראל.

"גילינו שתוחלת החיים של אנשים ברמת הכנסה נמוכה קצרה יותר, וככל שאדם משתכר טוב יותר או שהשכלתו טובה יותר - תוחלת החיים שלו גבוהה יותר", אמר גוטליב. "כל הרעיון לבנות קצבת זקנה דיפרנציאלית אינו נכון. קצבה טובה היא קצבה פשוטה. קצבת הזקנה חייבת להישאר אוניברסלית. אם גם זה יתחיל לעבוד לפי מבחני הכנסה, אנחנו נראה ירידה משמעותית במיצוי הזכות".

גוטליב הדגיש כי לפי חישובי המוסד לביטוח לאומי, בשל העלאת קצבאות הנכים והעלייה בתוחלת החיים, אם גיל הפרישה לא יעלה - המוסד ייקלע לגירעונות כספיים קשים בתוך כמה שנים.

פרופ' יצחק ברי, יועץ מיוחד לוועדה, הציג בפני הנוכחים את החסמים שמונעים, לדבריו, מ-80% מהאזרחים הוותיקים להישאר במעגל התעסוקה. לדבריו, לצד גיל הפרישה והיעדר היצע תעסוקתי מתאים, אזרחים ותיקים רבים מעדיפים לא לצאת לעבוד מכיוון שקצבת הזקנה שלהם נגרעת כמעט כולה בעקבות ההכנסה החודשית.

"נכון ל-2014, גיל הפרישה בישראל - הן לגברים והן לנשים - הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD", הוסיף. "כשאזרח ותיק עובד, אין זה רק רווח אישי שלו שהוא בריא יותר - זה גורם למדינה לצמצום את ההוצאות לבריאות ולסיעוד".

כפיר בטט, רכז שכר ומאקרו באגף התקציבים במשרד האוצר, ציין כי העלאת גיל הפרישה לנשים תשפיע דרמטית על הפנסיה שלהן. "אם אישה תעבוד עד גיל 64, קצבתה הפנסיונית תעלה ב-20%, ואם היא תעבוד עד גיל 67 אז הפנסיה תגדל בכ-50%", אמר. "בנוסף, לאור המגמות הדמוגרפיות של הזדקנות האוכלוסייה, העלאת גיל הפרישה הכרחית לכך שהביטוח הלאומי יוכל לשלם קצבאות גם בעתיד".

ח"כ פלוסקוב אמרה כי "ממוצע תוחלת החיים בישראל נמצא בעלייה משמעותית, אך מהצד השני אין כאן כל התאמה לכך בגיל הפרישה. לפי תוחלת החיים כיום יש לכל ותיק בממוצע כ-20 שנות חיים לאחר יציאה משוק העבודה, וזה כבר יותר מדי זמן".

פלוסקוב ציינה כי תבקש לקיים "ישיבה משותפת יחד עם ועדת הכספים, שעוסקת בהצעה לעלות את גיל הפרישה לנשים, ובמקביל לדרוש שיתאפשר לכל אדם בגיל מבוגר לפרוש בגיל מאוחר יותר אם זהו רצונו. המצב היום בתעסוקה מאפשר מקום גם למבוגרים וגם לצעירים שיוכלו ללמוד ולהכיר את השיטות מהמבוגרים ולגדל כאן דור יותר מקצועי. מעבר לתרומה האישית שיש בתעסוקה למבוגרים, היא תהווה רווח ענק למשק ולחברה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#