המדד החברתי לכנסת: יאיר לפיד - חבר הכנסת הכי פחות חברתי באופוזיציה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדד החברתי לכנסת: יאיר לפיד - חבר הכנסת הכי פחות חברתי באופוזיציה

המשמר החברתי מפרסם את המדד החברתי לכנס הקיץ והחורף האחרונים ■ בתחתית המדד: הח"כים מייקל אורן, אלי בן דהאן, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב ויעקב אשר ■ מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג המפלגות ■ "בשנים האחרונות שוררת משמעת קואליציונית נוקשה - שעלולה לייתר את ההצבעות"

18תגובות
יאיר לפיד
דודו בכר

בראש המדד החברתי, הנמדד על ידי המשמר החברתי, עומד זו הפעם הרביעית (לא ברציפות) ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני). חברת סיעתו, סתיו שפיר, שהגיעה למקום הראשון במדד הקודם, ירדה למקום החמישי - וזאת בשל השעייתה לשבוע, מה שמנע ממנה להשתתף בדיונים על חקיקה. עוד בחמישייה הראשונה: נחמן שי (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה המשותפת) ויעל גרמן (יש עתיד), שזינקה ממקום 18 במדד הקודם.

המדד החברתי מבוסס על אלגוריתם שמדרג את חברי הכנסת לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים. החישוב התבצע בידי מתכנתים מתנדבי המשמר החברתי, באמצעות מערכת הקוד הפתוח "כנסת פתוחה", שפיתח ארגון הסדנה לידע ציבורי.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ), המתמודדת היחידה בפריימריז שיתקיימו מחרתיים במפלגה, צנחה מהמקום השישי למקום 22, הנמוך ביותר במרצ במדד הנוכחי. זנדברג לא השתתפה בהצבעות רבות על חוקים חברתיים שיזמו חברי האופוזיציה - כמו הצעות החוק להגדלת קצבת הקיום לחולים סיעודיים ולהחרמת רווחי סרסורים - ובכך סייעה לממשלה להפיל את אותם החוקים. 

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר סיעת יש עתיד ומועמד מוביל לראשות הממשלה, הגיע למקום 49 - הנמוך ביותר במדד מכל חברי הכנסת באופוזיציה. לפיד לא הגיע, למשל, להצבעה על החוק להגמשת מתן הקצבאות לניצולי שואה, וגם להצבעה על "חוק הג'ובים 2", המאפשר לשרים למנות יועצים ממשלתיים ללא מכרז.

גם ראשי מפלגת העבודה לשעבר, יצחק הרצוג ועמיר פרץ, הגיעו למקומות נמוכים במדד יחסית לחברי אופוזיציה - 43 ו-48 בהתאמה, וכך גם חברי הכנסת אחמד טיבי, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת), שהגיעו למקומות 47-49. פרץ, למשל, לא השתתף בהצבעה על העלאת קצבאות הזקנה; וזועבי לא השתתפה בהצבעה על ההצעה לפיקוח על מעונות היום.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שעזבה ב-2016 את מפלגת ישראל ביתנו והודיעה לפני כשבוע על הקמת מפלגה חברתית חדשה, הגיעה למקום 40 - מהנמוכים באופוזיציה. לוי אבקסיס לא הגיעה להצבעות על החוק שביקש להצמיד בין קצבת הזקנה לשכר המינימום ועל ההצעה להתיר תחבורה ציבורית בשבת.

יהדות התורה - המפלגה הכי פחות חברתית 

בתחתית המדד החברתי נמצאים סגן השר ח"כ מייקל אורן (כולנו), וסגן השר אלי בן דהאן (הבית היהודי), והח"כים בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב (הבית היהודי) ויעקב אשר (יהדות התורה). הח"כים הללו הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חברתיות כדי להצביע נגד ההצעות הללו. אורן, למשל, הקפיד להגיע להצבעה ולהצביע נגד הגדלת קצבת הנכות של אדם השוהה במוסד סיעודי, שהממשלה התנגדה לו, ולעומת זאת לא הגיע להצבעה על התיקון לפריסת תשלומי חובות הוצאה לפועל. סמוטריץ' הצביע נגד הצעות החוק להענקת דמי אבטלה וקצבת זקנה לעצמאים.

קרוב לתחתית המדד נמצאים גם ח"כ מיקי זוהר, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ובני בגין (ליכוד) וישראל אייכלר ואורי מקלב (יהדות התורה). זוהר – יו"ר ועדת הכנסת ששימש עד לאחרונה יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי – הקפיד להצביע בעד ההצעה המאפשרת לשרים למנות באופן אישי את היועצים המשפטיים במשרדיהם, ולעומת זאת לא נכח בהצבעה על מתן פטור מהשתתפות באשפוז סיעודי, למרות שהממשלה תמכה בה. גפני ומקלב הצביעו נגד הצעות חוק חברתיות שהם עצמם היו מיוזמיהן, כמו ההצעה לתמוך בניצולי שואה נזקקים גם כשהם מקבלים מענקים קטנים מחו"ל וההצעה להגדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר מועצת עיר.

מירב בן ארי
מוטי מילרוד

ח"כ מירב בן ארי (כולנו) הגיעה בפעם הרביעית ברציפות למקום הגבוה ביותר במדד מבין כל הח"כים בקואליציה, בפער גדול מכל חבריה. לפי המדד, בן ארי נעדרת באופן שיטתי מהצבעות על חוקים חברתיים שהממשלה מנסה להפיל, כמו הצעת החוק המבקשת לאפשר לבני זוג של הורים לילד חולה שאינם הורי הילד להיעדר מהעבודה לשם טיפול בילד, או ההצעה להנהיג שקיפות בתקציבי מוסדות חינוך. גם חברי סיעתה, טלי פלוסקוב ואכרם חסון, הגיעו למקום גבוה יותר משאר הח"כים בקואליציה, באמצעות טקטיקה דומה, וכך גם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו). עמאר נעדר, למשל, מההצעה לתמיכה בניצולי שואה נזקקים שמקבלים מענקים מחו"ל, כדי לא לסייע לממשלה להפיל אותה.

ההפתעה הגדולה של המדד החברתי היא ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), שהגיעה במדד הקודם למקום 111 וזינקה במדד הנוכחי למקום החמישי באופוזיציה (55 במדד הכללי). מועלם נעדרה, למשל, מההצבעה על ההצעה להחרמת רווחי סרסורים כדי לא לסייע בהפלתה. יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, הגיע למקום 11 בקואליציה (מקום שלישי בסיעת הליכוד) ואילו מחליפו בתפקידו, דוד אמסלם, נמצא במקום 14 בקואליציה ובמקום השישי בליכוד.

מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג הממוצע של המפלגות במדד החברתי, כמו במדד הקודם וברוב המדדים שלפניו, ואחריה רשימת המחנה הציוני. המפלגה שזכתה לציון הממוצע הנמוך ביותר במדד היא יהדות התורה, שבעבר היתה אחת המפלגות החברתיות ביותר בקואליציה. כולנו היא המפלגה החברתית ביותר בקואליציה (למרות הניקוד הנמוך של מיייקל אורן), ואחריה סיעת ישראל ביתנו, שבעבר הגיעה למקום נמוך במדד.

המדד החברתי הנוכחי אינו כולל חברי כנסת שלא כיהנו במשך רוב השנה, וכן את שרי הממשלה, שנעדרים מרוב ההצבעות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעדר השנה מההצבעות על 95 הצעות חוק מתוך 101 הצעות חוק שנכללות במדד החברתי. אחריו ב"מדד השרים הנעדרים": שרת המשפטים, איילת שקד, ושר החינוך, נפתלי בנט - שנעדרו מ-90 הצבעות.

מליאת הכנסת
אמיל סלמן

מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, אמר: "הכנסת עברה בשנה האחרונה גל של חקיקה שמקדמת אינטרסים פוליטיים ואישיים צרים של אישים בקואליציה על חשבון האינטרס הציבורי ומערערת את היסודות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי – שקיפות, מינהל תקין והערך החברתי החשוב ביותר – שוויון בפני החוק". צרפתי הוסיף כי "המדד החברתי מראה שרבים מהח"כים של האופוזיציה, ביניהם ח"כים בכירים, לא ממש התאמצו לבלום את גל החקיקה הזה ונתנו לממשלה להוביל את הכנסת כרצונה, וניתן לומר שיש להם חלק בהידרדרות".

רכזת המחקר של המשמר החברתי, דנה גנאל, אמרה: "בכנסת שוררת בשנים האחרונות משמעת קואליציונית נוקשה. הממשלה כופה על חברי הכנסת מהקואליציה להצביע באופן אחיד, בהתאם להחלטות ועדת השרים לחקיקה. אישור החוקים בכנסת עלול להפוך למיותר. למרות זאת, המדד החברתי מראה שמספר חברי כנסת אמיצים מהקואליציה עדיין מצליחים לעקוף את המשמעת הקואליציונית, ולהצביע לפי צו מצפונם. הם אינם משתתפים בהצבעות על חוקים חברתיים שהממשלה מנסה להפיל, ובכך מקשים על הממשלה לטרפד חקיקה חברתית ולרמוס את הכנסת". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#