טוהר מידות בשלטון המקומי? לא אם זה תלוי בכנסת - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טוהר מידות בשלטון המקומי? לא אם זה תלוי בכנסת

רבים מראשי הערים שנחשדו בפלילים הסתבכו בשנה הראשונה לכהונתם בגלל עזרה לתורמים - שהתאפשרה בזכות שליטתם בוועדת המכרזים של הרשות המקומית ■ למרות זאת, הצעת החוק שביקשה להפוך אותה לוועדה של פקידים מקצועיים נכשלה

8תגובות
מרים פיירברג
מוטי מילרוד

לפני שנתיים הגיש הצוות לבחינת טוהר המידות בשלטון המקומי, בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, את הדו"ח שלו. הצוות הוקם לאור ריבוי חשיפות של מקרי שחיתות בשלטון מקומי, וחקירות המשטרה שהביאו להעמדה לדין והרשעה של ראשי ערים רבים בישראל. העובדה שכל כך הרבה ראשי ערים, בערים שונות באופיין, בגודלן ובמיקומן הסתבכו בחקירות פליליות מעידה על כשל מבני בשלטון המקומי, שגורם לכך שהשחיתות פושה בו. את הכשל המבני הזה ניסה הצוות לפתור.

ספק אם המטרה הזאת אכן הושגה. כראוי למסמך שכולם חתומים עליו וכולם הסכימו עליו — משרד המשפטים, משרד הפנים, משטרת ישראל והשלטון המקומי — הדו"ח הוא מלאכת מחשבת של פשרות. במלים קצת פחות עדינות, הדו"ח הוא פרווה למדי. אין בו, למשל, המלצה מתבקשת על קציבת הכהונה של ראשי ערים בישראל כאמצעי להתמודד עם השחיתות שלהם. אין גם המלצה דומה לגבי שומרי הסף בשלטון המקומי — הגזבר, היועץ המשפטי ומבקר העיר. לא קציבת כהונה, לא ניתוק הזיקה שלהם לראש העיר, ולא קביעה כי ייבחרו בידי ועדה חיצונית שאינה תלויה בראש העיר.

ההמלצות שכן נכנסו לדו"ח חשובות, אם כי רחוקות מלהיות מהפכניות. כך, הדו"ח קבע כי ועדת המכרזים בשלטון המקומי, בהיותה ועדה שבוחרת את קבלני הביצוע ולא ועדה שקובעת מדיניות, צריכה להיות ועדה של פקידים מקצועיים ברשות המקומית — ולא, כפי שהמצב הוא כיום, ועדה שמורכבת מנבחרי ציבור בלבד. עוד נקבעה בדו"ח חובת שקיפות ופרסום לפרוטוקולים של הוועדות בשלטון המקומי, חובת הצהרת ניגודי עניינים לכל נבחרי הציבור ברשות, הגדלת מספר הפקחים וכן קציבת כהונה שלהם, קביעה כי בחירת פקיד בכיר בעירייה המקורב לראש העיר תחויב באישור של ועדת מינויים חיצונית, ועוד. בסך הכל מדובר בשורה של המלצות חשובות, הגם שלא מהפכניות, שבהחלט יכולות לשפר את טוהר המידות בשלטון המקומי, ובוודאי שאין סיבה לא לאמץ אותן.

משרד המשפטים מנסה לקדם המלצה אחת

אלא שגם המעט הזה לא אומץ. בשנתיים שחלפו מאז פורסם דו"ח זילבר, ואף שהמלצותיו התקבלו פה אחד בידי כל הגורמים השותפים בוועדה, הדו"ח העלה אבק במגירות משרד הפנים. העובדה שהשלטון המקומי תומך בדו"ח — חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הוא אחד החתומים עליו — לא סייעה. משרד הפנים התקשה לקדם את החוק, ספק מפני שהשלטון המקומי החל לשחק משחק כפול ובפועל הפעיל לחץ לא לקדם את הצעת החוק, ספק משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים של שר הפנים אריה דרעי.

לבסוף הרים משרד המשפטים ידיים, והחליט לנסות לקדם לפחות המלצה אחת מהדו"ח במסגרת חוק ההסדרים. מדובר בהמלצה על הפיכת ועדת המכרזים מוועדה פוליטית, שראש העיר ונציגים ממועצת העיר מרכיבים אותה, לוועדה מקצועית, שתורכב ממנכ"ל, גזבר ויועץ משפטי של הרשות. מאחר שמדובר בוועדת הרכש של העיריות, כזאת שתקבע איזה קבלן ייתן שירותי ניקיון או יסלול את רחוב בורוכוב, היה צידוק להכללת הסעיף היחיד הזה בחוק ההסדרים, שכן שיפור התפקוד של ועדות הרכש של העיריות יסייע בחיסכון תקציבי.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי
גיל כהן מגן

מדובר בהמלצה שהיא כנראה החשובה ביותר בדו"ח זילבר, בין השאר משום שהניסיון מעיד כי זהו המכשול החמור ביותר הקיים בשלטון המקומי. ועדת המכרזים בכובעה כוועדת רכש בוחרת בקבלן אחד על פני אחר, ובכך משלמת מכספי הרשות ישירות לחברות פרטיות. ראשי ערים, שהם פוליטיקאים הנבחרים בכספי תרומות, מוצאים שהערוץ של ועדת הרכש הוא הנוח ביותר לשלם חזרה לתורמים שלהם.

"חברי המועצה עשויים להיות נתונים לשיקולים וללחצים פוליטיים", נכתב על כך בדו"ח זילבר, "בעוד ההליך המכרזי, כהליך מקצועי הכרוך בהוצאת כספי ציבור, צריך להיות נקי מחשש לשיקולים פוליטיים, כמו גם מחשש לניגודי עניינים".

הערבוב בין פוליטיקה לבין "חתימת על צ'קים לחברות פרטיות" מועד לפורענות. חלק גדול מראשי הערים שהסתבכו בחקירות פליליות הגיעו לכך בשל מעידה שהיתה להם בשנת הכהונה הראשונה שלהם, כאשר התערבו בהחלטת ועדת המכרזים בשל הלחץ "לשלם" למי שעזר לבחירתם. אפשר בהקשר הזה להזכיר את שוקי פורר, ראש עירית רחובות, שהורה על התקשרות ללא ממכרז לקבלן שהחזיר לו חובות, סגן ראש עירית נשר, פרדי מליק, שהורשע בשל התערבות לטובת קבלן כוח אדם ועוד.

קיש בועט החוצה את הסעיף מחוק ההסדרים

הניסיון המצטבר בדבר הקישור הבעייתי בין פוליטיקאים שחייבים לתורמים שלהם לבין הזכות שניתנה לראשי הערים "לחתום על צ'קים" לקבלנים מכספי העיר, מסביר כנראה את העמדה הנחרצת של מרכז השלטון המקומי, שתומך בסעיף. זהו פשוט "מכשול בפני עיוור", שראשי ערים מנוסים מעדיפים לא להיכשל בו, וכך גם לא להיכשל בו.

אלא שגם המעט מזער הזה, המלצה יחידה מתוך דו"ח שמלכתחילה היה מרוסן ורך במיוחד, לא צלח. יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), בעט החוצה את הסעיף הרלוונטי מחוק ההסדרים. "לקרוא לצוות הזה ולחוק 'חוק טוהר המידות' זה שקר", נימק קיש. "פוגעים באלפי אנשים שאין סיבה לפגוע בהם. הכינוי לא ראוי. צריך לדון בשיטת עבודה, אבל לטעון כאילו חברי המועצה מושחתים והפקידים מושלמים? לצערי, ראינו שגם בפרקליטות, בבתי המשפט ובכנסת אנשים עושים טעויות".

יואב קיש
ליאור מזרחי

מרבית חברי ועדת הפנים, יש לציין, היו מאוחדים בהתנגדות לסעיף היחיד הזה. אפילו חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), לשעבר ראשת העיר של הרצליה ומי שנחשבה לראשת עיר נקייה והגונה, הצטרפה למתנגדים: "תביאו הוכחות לכך שזהו מקור לשחיתות", אמרה גרמן, "מי שמחזיק במרבית הכוח הוא ראש הרשות, ואתם רוצים להקים ועדה מקצועית, שבה יישב המנכ"ל — שהוא איש אמון של ראש העיר".

חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו), שהגיש הצעת חוק פרטית לאימוץ דו"ח ועדת זילבר כולו, נותר כמעט תומך יחיד באישור הסעיף. באורח אבסורדי, הרוב המוחלט של חברי ועדת הפנים של הכנסת התגייסו כדי לבצר את שליטתם של נבחרי הציבור בוועדות המכרזים שלהם, בשעה שנבחרי הציבור עצמם דווקא לא רוצים בכך.

מרכז השלטון המקומי, שהיה שותף כאמור לצוות זילבר, התנגש בבוטות עם קיש: "השלטון המקומי קיים דיונים עם משרד הפנים ומשרד המשפטים במשך יותר משנתיים, שתכליתם חיזוק השלטון המקומי", מסר השלטון המקומי בתגובה להחלטת ועדת הפנים. "לצערנו, גם בפגישה האישית שקדמה לישיבת ועדת הפנים וגם בדיון עצמו, התנהג יו"ר הוועדה החדש, יואב קיש, בלחץ, היסטריה, צעקות וגידופים שאינם מתאימים ליו"ר ועדה מכובדת כזאת. נושא הדיון לא הוצג כהווייתו, לרבות הבנת הסעיף הרלוונטי בחוק, ולכן תמוהה בעינינו התנהגותו של קיש למנוע את הצגת עמדת השלטון המקומי, התנהגות שככל הנראה מונעת מלחצים ואינטרסים זרים".

עוזר לטוהר המידות או מחמיר את המצב?

לחצים ואינטרסים זרים? קיש מכחיש ומנסה להציג עמדה ממלכתית. לדבריו, הסעיף המוצע לא רק שאינו משפר את טוהר המידות, אלא עלול אפילו להחמיר את המצב. זאת משום שהפקידות בעיריות, כולל שומרי הסף של היועץ המשפטי והגזבר, כפופה לראש העיר, ולכן היא עושת דברו. ועדת מכרזים שמורכבת רק מפקידים, שהם עושי דברו של ראש העיר, אינה מחסום בפני שחיתות. המצב הקיים, שבו ועדת המכרזים מורכבת אמנם רק מנבחרי ציבור אבל עם אלה נמנים גם נציגי האופוזיציה במועצת העיר, הוא שקוף וטוב יותר. זוהי גם העמדה המקצועית שהשמיעה גרמן.

קיש טוען אפוא כי הסעיף יכול לקבל את אישור הכנסת — אבל רק בתוך מכלול של חוק שלם, שבו יתווספו האיזונים והבלמים גם למעמד שומרי הסף ברשות, גם לשקיפות וחשיפת הפרוטוקולים של ועדות המכרזים ועוד. בקיצור, הוא מבטיח כי אם וכאשר החוק המלא של דו"ח זילבר יובא לכנסת בקרוב, והמלחמה על טוהר המידות תקבל שיניים ממשיות, הכנסת תתמוך בה.

אפשר לקוות שקיש, שבעמדה המוצהרת שלו התייחס לצוות זילבר ולהמלצותיו כאל "שקר", אכן כן בדבריו. הכנות שלו, ושל שאר חברי הכנסת, תיבחן בקרוב. באיחור אלגנטי של שנתיים, משרד הפנים הגיש לפני שבוע לאישור ועדת השרים את הצעת החוק המלאה של דו"ח זילבר, וזו ככל הנראה תאוחד עם הצעת החוק הפרטית הדומה של ח"כ פולקמן.

לפיכך, עד הקיץ תצטרך ועדת הפנים של הכנסת לדון במכלול ההצעות של דו"ח זילבר לקידום טוהר המידות בשלטון המקומי — ואז נוכל לראות אם כנסת ישראל באמת שמה את טוהר המידות על לוח לבה, או שמא היא ממשיכה לשרת "אינטרסים זרים" עלומים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#