הרפורמות החשובות שפוצלו מחוק ההסדרים - וייקברו

הטלת קנסות על רשויות שעיכבו הליכי תכנון ובנייה, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות וחיזוק שלטון החוק ברשויות מקומיות ■ עם זאת, בחוק נכללו תוכניות משמעותיות אחרות, ובהן עידוד נסיעה שיתופית והקמת מסילת רכבת רביעית באיילון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פקקים ברמת גן
פקקים ברמת גןצילום: ניר קידר

מליאת הכנסת התבקשה אמש לאשר בקריאה שנייה ושלישית את חוק תקציב המדינה ל–2019 ואת חוק ההסדרים במשק. לאחר דיון מרתוני שנמשך 24 שעות, שברובן המליאה היתה כמעט ריקה, החלו הח"כים להצביע על מאות ההסתייגויות שהוגשו לחוק. ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית תוכננו להסתיים לפנות בוקר.

ועדות הכנסת לא הספיקו להקדיש זמן רב לחוק ההסדרים הנוכחי, שהיה קטן מקודמיו בשל כך שהוגש לכנסת באמצע פברואר, כחודש בלבד לפני אישורו. ואולם לאחר שאושר במליאה בקריאה ראשונה, הח"כים החלו לפצל מהחוק רפורמות חשובות בעקבות לחצים פוליטיים. ניסיון העבר הראה כי סעיפים רבים שפוצלו מחוק ההסדרים נקברו במגירות הכנסת ולא הועלו להמשך חקיקה. בכנסת מעריכים כי הסיכוי לעגן בחוק את הרפורמות המרכזיות שהוצאו מחוק ההסדרים אינו גבוה.

אחת מהרפורמות המרכזיות האלה היא זאת העוסקת בטוהר המידות בשלטון המקומי, שפוצלה בשבוע שעבר מחוק ההסדרים לפי החלטתו של יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש (הליכוד).

הפרק בחוק ההסדרים שעסק בנושא הוכן בעקבות דו"ח של היועץ המשפטי לממשלה "לבחינת הדרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי". אחת ההמלצות העיקריות בדו"ח היא שינוי ההרכב והתפקיד של ועדות המכרזים בשלטון המקומי. ועדות אלה מורכבות מחברי מועצת הרשות המקומית בלבד, בשונה מהנהוג בשלטון המרכזי — שם כוללות ועדות המכרזים גם אנשי מקצוע.

ח"כ יואב קיש
ח"כ יואב קישצילום: עופר וקנין

בדיון בוועדת הפנים החודש אמר קיש: "לקרוא לצוות הזה ולחוק 'חוק טוהר המידות' — זה שקר. פוגעים באלפי אנשים שאין סיבה לפגוע בהם. הכינוי לא ראוי. צריך לדון בשיטת עבודה, אבל לטעון כאילו חברי המועצה מושחתים והפקידים מושלמים? לצערי, ראינו שגם בפרקליטות, בבתי המשפט ובכנסת עושים טעויות. אף אחד לא צריך להיות חסין מביקורת ראויה, אבל לקרוא לזה חוק טוהר המידות זה עוול לאנשים בשליחות ציבורית". ח"כ רועי פולקמן (כולנו) השיב לו: "בוא לא ניתמם. יש בעיה של מינהל תקין ברשויות המקומיות. הרפורמה היתה יכולה להגן על נבחרי ציבור מלחצים פסולים".

הקלת הביורוקרטיה בהיתרי בנייה - בחוץ

רפורמה משמעותית נוספת שפוצלה מחוק ההסדרים היא זאת שקידם שר האוצר, משה כחלון, שמטרתה היתה לקצר הליכים ביורוקרטיים בתחום הדיור — בעיקר בכל הנוגע לעבודתן של הוועדות המקומיות. הנוסח המקורי של חוק ההסדרים כלל צעדים לקביעת לוחות זמנים ואף סנקציות על הוועדות, באופן שהיה אמור לקצר משמעותית את הליך מתן היתרי הבנייה והליך הרישוי, שנחשבים ממושכים ומסורבלים מאוד בישראל. אלא שבשבועות האחרונים פוצלו מרבית הסעיפים הנוגעים לנושא, בחלקם על ידי יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), ובחלקם על ידי יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יואב קיש (הליכוד) — וכעת הם אינם נכללים בחוק.

ח"כ יולי אדלשטיין
ח"כ יולי אדלשטיין צילום: יצחק הררי / דוברות

כך, למשל, אחת הסנקציות הכבדות שהיו בנוסח המקורי עסקה בשיתוף פעולה בהליך הרישוי בין רשויות הרישוי המקומיות לבין רשויות חיצוניות רבות, ובהן חברת החשמל, מקורות ורשות העתיקות. על פי התיקון שביקשו לקדם באוצר, בכל מקרה שבו אותן רשויות חיצוניות לא יעמדו בלוחות הזמנים של ההליכים להוצאת היתר בנייה, יהיה עליהן לשאת בקנס משמעותי שישולם ליזמי התוכנית, בגובה 350 שקל עבור כל יום איחור. ואולם הסנקציה הזאת פוצלה מחוק ההסדרים על ידי יו"ר הכנסת. בין הצעדים המשמעותיים שהושמטו מהחוק היתה גם סנקציה שלפיה רשות רישוי שלא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק בנוגע לבקשה להיתר בנייה, תיאלץ להשיב למבקש ההיתר 20% מסכום האגרה ששילם.

ההיגיון מאחורי הסנקציות האלה, שאם בכלל יקודמו כעת, יהיה זה באמצעות חקיקה עצמאית, היה פשוט: הליך ההוצאה של היתר בנייה בישראל ארוך כמעט כפליים מהממוצע במדינות OECD: בעוד בישראל נדרשים 209 יום בממוצע להוצאת היתר בנייה, במדינות המפותחות משך הזמן הממוצע הוא 120 יום בלבד. גם מספר השלבים שנאלצים מבקשי ההיתר לעבור גבוה יותר: 15 שלבים בישראל, לעומת 11 שלבים בממוצע בלבד במדינות המפותחות.

צעד משמעותי מאוד שאמור היה להיכלל אף הוא בחוק ההסדרים, אך פוצל ברגע האחרון על פי החלטתו של ח"כ זאב אלקין (הליכוד), הוא האפשרות של המדינה לעקוף את הרשויות המקומיות בכל הנוגע לביצוע עבודות פיתוח. הצעת החוק המקורית קבעה מעין אולטימטום לרשויות המקומיות, ואיפשרה לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון להחליפן אם לא יתחייבו ללוחות זמנים לביצוע העבודות. כך, ההצעה ביקשה לקבוע כי בתוכניות שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה, ושבנוסף 80% מהן מיועדים למגורים — המדינה תוכל להיכנס לנעלי הרשות המקומית אם זו לא עמדה בלוח זמנים של 18 חודשים לביצוע העבודות. מטרת ההצעה היתה להאיץ את הפיתוח המסיבי שעל המדינה לבצע כיום ברשויות שונות במסגרת הסכמי גג.

כך נקברו רשויות התחבורה העירוניות

חוק ההסדרים אמור היה להביא בשורה חשובה גם בעניין שיפור התחבורה העירונית, דרך הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות כמקובל במדינות המפותחות, בהתאם לעמדת רובם המכריע של אנשי המקצוע וכמתבקש מהחלטת ממשלה מ–2011. ואולם הסיעות החרדיות בכנסת התנגדו למימוש התוכנית הממשלתית להקמת רשויות אלה, שנועדו ליטול את הסמכויות לניהול התחבורה העירונית ממשרד התחבורה ולהעבירן לעיריות. כך, מחשש לשלום בית בתוך הקואליציה בתקופה רגישה זו, הנושא ירד לבסוף מסדר היום ללא התנגדות מטעם משרד התחבורה.

לאחר פיצול הפרק מחוק ההסדרים הוחלט להעבירו ל"המשך טיפול" בוועדה מיוחדת שהוקמה לצורך הנושא בשיתוף ועדות הכנסת והכלכלה. בראש הוועדה יעמוד יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). ואולם, יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), הבהיר השבוע בשיחה עם TheMarker כי "זה לא סוד שהחוק הועבר לוועדה משותפת כדי לקבור אותו". לדבריו, "זאת מכה קשה לכל מי שרוצה לשפר את התחבורה הציבורית בישראל".

הסיעות החרדיות התנגדו לתוכנית עקב חשש שהעיריות יפעילו תחבורה ציבורית בשבת כנקמה על העברת חוק המרכולים. כיום לסיעות החרדיות יש השפעה פוליטית משמעותית במשרד התחבורה לא רק בענייני השבת, אלא גם בפיתוח התחבורה הציבורית ביישובים חרדיים, לרבות הוספת קווים ותגבור תדירות הנסיעות. בממשלה שורר קונצנזוס כי דרושות רשויות תחבורה מטרופוליניות לייעול התחבורה הציבורית, וכי רשויות כאלה יסייעו גם לחרדים, שהם צרכנים כבדים של תחבורה ציבורית. ואולם בש"ס, ובעיקר ביהדות התורה, חששו לאבד את ההשפעה על התחום שמקורה בקשרים ההדוקים שלהם במשרד.

הרשויות המטרופוליניות, שהיו מתוכננות לקום תחילה בירושלים ובבאר שבע, היו אמורות לקבל לידיהן סמכויות נרחבות על התנועה העירונית והמרחבית. לפי נוסח הצעת החוק, הרשויות המטרופוליניות יחליפו את משרד התחבורה בתכנון אשכולות קווי האוטובוסים ומוניות השירות, כמו גם בניהול השוטף של המערכים מול החברות המפעילות.

החוק כולל רפורמות תחבורתיות חשובות

חשוב לציין כי בסופו של דבר נכללו בחוק ההסדרים כמה וכמה רפורמות הנוגעות לענף התחבורה. עם אלה נמנים קידום הפרויקט להוספת מסילה רביעית לציר העמוס ביותר של רכבת ישראל, לאורך פרוזדור איילון, באמצעות הפקעת 60 דונם חקלאיים; ושורת פרויקטים שתוכננו במטרה לווסת את התנועה באופן יעיל יותר.

אילו רפורמות נשארו, ואילו יחזרו למגירה?
סעיפים נבחריםנשארו בחוק ההסדרים* 
הקלה בניוד חשבונות בין בנקים
הרפורמה בסיעוד
הקלות ביבוא אישי
כספי הטוטו יחולקו על ידי משרד התרבות והספורט, במקום על ידי הטוטו
שינויים בביטוח תאונות עבודה, שיטילו תוספת עלות על מעסיקים בענפים "מסוכנים"
קידום ביצוע מסילת רכבת רביעית באיילון
צמצום השימוש במזומן**
רפורמת המיסוי הירוק על דלק (העלאת המס על גז נוזלי לתחבורה ועל פטקוק)  יצאו מהחוק, או נשארו בגרסה מצומצמת
חובת דיווח על מחירי ניתוחים פרטיים 
חיזוק טוהר המידות בשלטון המקומי 
הקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית
קביעת לוחות זמנים וסנקציות על עבודת וועדות תכנון מקומיות ורשויות חיצוניות (כמו חברת החשמל ומקורות) שנדרשות להנפיק אישורים בהליך הוצאת היתרי בנייה
מתן אישור למדינה לעקוף את הרשויות המקומיות בכל הנוגע לביצוע עבודות פיוח
ביטול ההסמכה של שר האוצר להאריך את הפטור ממס לעולים חדשים ל–20 שנה במקרים חריגים (חוק מילצ'ן)
בוררות חובה בענף הביטוח
מרבית הרפורמות בתחום השידורים (כמו ביטול חבילות הבסיס ב-HOT וב-yes וביטול הסמכות של הרשות השנייה לקבוע את אורך מהדורות החדשות)
הנהגת רישוי עסקים דיפרנציאלי לפי מידת הסיכון הנשקפת מפעילות העסק
העברת הסמכות לרישוי עסקים מסוימים מהרשויות המקומיות לממשלה
שינויים בהליכים בבתי המשפט לצורך "ניהול ביקושים"
קביעת פרמיות בביטוח רכב לפי היקף נסועה

הפרויקט להוספת מסילה רביעית נועד להפחית את העומס ברכבות, ולאפשר את פיתוח רשת המסילות הארצית. במשרדי האוצר והתחבורה הגיעו להסכמה עקרונית עם בית הספר החקלאי מקוה ישראל, הממוקם ממזרח ליפו, על פיצויים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בגין הפקעת השטחים שבבעלות בית הספר לצורך קידום הפרויקט.

כמה מהסעיפים שנכללו בחוק ההסדרים נועדו לעודד את אזרחי ישראל להפחית את השימוש ברכב פרטי. הפרויקט הראשון הנוגע לנושא מבקש לשנות את ענף ביטוח הרכב כך שמי שנוסע מעט, ולכן חשוף פחות לתאונות ומפחית את הסיכון של חברות הביטוח, ייהנה מפרמיה מוזלת.

חוק ההסדרים מסדיר גם את מימושו של פרויקט "נעים לירוק", שהיה תקוע במשך שנים, ונועד לשכנע את הנהגים לא לנסוע בשעות העומס באמצעות מנגנון המדמה מיסוי דיפרנציאלי שלילי. כך, מי שלא ישתמש במכוניתו הפרטית בשעות העומס יקבל כסף מזומן לכיס. נוסח החוק מטיל על שר התחבורה, ישראל כ"ץ, לפעול לפרסום המכרז להמשך הפרויקט — שכבר פורסם בעבר אבל הורד מהאוויר בהוראתו של כ"ץ — ולהקצות לצורך הניסוי עצמו 50 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.

סעיף נוסף בפרק זה נוגע לקארפול (נסיעה שיתופית). בניסיון להעלות את מקדם המילוי של כלי הרכב, שהוא כיום כ–1.2 בני אדם בממוצע בלבד בכל מכונית, מוצע להתיר לרכב שבו שלושה־ארבעה נוסעים ומעלה לנסוע בנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית (נת"צים) בכבישים בין־עירוניים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker