האיום בהקדמת הבחירות ימשיך לרחף מעל הכנסת, והמחיר הכלכלי יהיה כבד - פוליטי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיום בהקדמת הבחירות ימשיך לרחף מעל הכנסת, והמחיר הכלכלי יהיה כבד

המשבר שאיים להוביל להקדמת הבחירות אמנם נפתר אמש, אך בכנסת מעריכים שהאפשרות תעלה שוב במושב הקיץ ■ צעד כזה יסכל רפורמות שנמצאות בהליכי חקיקה ויהיה כרוך בהוצאות ציבוריות כבדות ■ מי ירוויח מכך, אילו מינויים יידחו ואילו מהלכים יעמדו בסכנה?

2תגובות
תומר אפלבאום

בקואליציה הושגה אמש הסכמה על מתווה שסולל את הדרך לאישור חוקי התקציב וההסדרים היום, ועל כן המשבר הפוליטי שאיים להביא להקדמת הבחירות נמנע.

בהסכם נקבע כי חברי הכנסת של ישראל ביתנו יורשו להצביע נגד חוק הגיוס בקריאה טרומית. עוד נקבע כי עם תחילת מושב הקיץ יגיש שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית בעניין הגיוס, שתגובש לקריאה שנייה ושלישית בהסכמת כל השותפים לקואליציה. בנוסף, הוסכם כי לא יובאו לוועדת השרים הצעות חוק ממשלתיות או פרטיות מטעם ועדה בענייני דת ומדינה מטעם מי מחברי הקואליציה; וכי ההצבעה על חוק הלאום בקריאה ראשונה תתקיים לאחר ההצבעה על התקציב, כשהקריאה השנייה והשלישית יתרחשו ביום הראשון של מושב הקיץ הקרוב.

מקורות פוליטיים מעריכים כי האפשרות להקדמת הבחירות לא ירדה לגמרי מהפרק — ותעלה שוב במושב הקיץ, למרות החסרונות הרבים של המהלך. אלה כמה מההשפעות שיכולות להיות להקדמת הבחירות על נושאים שעומדים על סדר היום.

עלות הבחירות

מליאת הכנסת, השבוע
אמיל סלמן

מערכת הבחירות צפויה לעלות לציבור הישראלי 2–2.5 מיליארד שקל. העלות של יום שבתון למשק ביום הבחירות מוערכת ב–1.7 מיליארד שקל; תקציב ועדת הבחירות המרכזית הוא 302 מיליון שקל; עלות מימון הבחירות למפלגות הוא כ–220 מיליון שקל; ועלות מימון הפריימריז במפלגות שבהן הם מתקיימים (הליכוד, העבודה והבית היהודי) היא 20–30 מיליון שקל.

הכנסת חוקקה לפני כמה חודשים חוק שיזם יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), שלפיו תקציב המדינה יממן את עלות הפריימריז עבור ח"כים המתמודדים בהם. לפי החוק, מתמודדים בפריימריז שייבחרו לכנסת יקבלו מהמדינה החזר בגין הוצאותיהם, בהתאם לתקרה שנקבעה לכל מפלגה (לפי מספר המנדטים שלה).

חברי כנסת שיתמודדו בפריימריז אך לא ייבחרו, לא יצטרכו להחזיר את הכסף לקופת המדינה. לעומתם, מתמודדים שאינם חברי כנסת ולא ייבחרו — לא יקבלו החזר מהמדינה על הוצאותיהם.

חברי הכנסת טרודים בשלהם

אם הבחירות יוקדמו, המפלגות יידרשו להציג את רשימותיהן לוועדת הבחירות המרכזית יותר מחודש לפני מועדן. כתוצאה מכך, הליכוד, העבודה והבית היהודי (שבהן יש פריימריז) ומרצ (שבוחרת את נציגיה לכנסת בהליך שונה משאר המפלגות) ייאלצו להתארגן בהתאם, וללא הכנה מראש. כתוצאה מכך, השרים וחברי הכנסת צפויים להיות עסוקים בפריימריז למפלגתם, ולא במשרדיהם או בפעילות פרלמנטרית.

פגרה ארוכה במיוחד

חברי הכנסת צפויים לצאת היום לפגרת הפסח, שממנה ישובו רק ב–29 באפריל. אם החוק להקדמת הבחירות יחוקק במהלך הפגרה או בתחילת כנס הקיץ, חברי הכנסת ייצאו גם לפגרת בחירות. כמו כן, בסוף יולי 2018 תצא הכנסת לפגרת הקיץ, ותשוב ממנה רק באמצע אוקטובר 2018.

בתקופת פגרת הבחירות הכנסת וועדות הכנסת מפסיקות את פעילותן, למעט כינוסים בודדים של המליאה, שנעשים במידת הצורך. עם זאת, ועדת הכספים ממשיכה לפעול במהלך הפגרה, וצפויה לאשר העברות ושינויים בתוך תקציב המדינה.

לפי המסתמן, הבחירות לא ייערכו ביוני 2018, מכיוון שיש צורך בחקיקה של 90 יום מראש. ואולם אם במהלך מושב הקיץ יוקדמו הבחירות לספטמבר — הח"כים יהיו בפגרה ארוכה עד לאחר החגים.

ועדת פישמן תיאלץ להמתין עוד

ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

הקדמת הבחירות תגרום למסמוס עבודתה של הוועדה הפרלמנטרית לחקירת האשראי שנתנו גופים פיננסיים ללווים גדולים (ועדת פישמן) — שהתחילה לעבוד רק השבוע, תשעה חודשים לאחר שהוקמה. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), הודיע כי יפעל לוודא שהוועדה תמשיך בעבודתה גם בקדנציה הבאה. עם זאת, הוועדה לא תוכל להמשיך לעבוד בתקופת הבחירות. לא ברור אם הממשלה והכנסת הבאה כלל יתמכו בהקמת הוועדה מחדש, או מי יעמוד בראשה אם תוקם שוב.

העלאת גיל הפרישה לנשים תידחה

ועדת הכספים ושר האוצר, משה כחלון, לא הגיעו עדיין למתווה מוסכם להעלאת גיל הפרישה לנשים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), וחבריה דורשים ממשרד האוצר להעלות את גיל הפרישה בהדרגה במשך עשר שנים, ולהעניק פיצוי לנשים במקצועות שוחקים שנאלצות להפסיק את עבודתן, וכן לנשים מפוטרות מעל גיל 50. משרד האוצר לא נענה לכל דרישות הוועדה, ועל כן במקרה של הקדמת הבחירות, החקיקה בעניין תידחה עד לתחילת פעילות הכנסת ה–21.

הפסקת אש בקרב על תקציב הביטחון

הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון אמנם אישרה השבוע את תקציב הביטחון ל–2019, אך הורתה למשרדי האוצר והביטחון לנסות להגיע להסכמה על גובה התקציב ל–2019 עד ספטמבר. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, תובע מיידית סכום של 1.1 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ל–2019 בגין הכללת המשרד בקיצוץ רוחבי שנעשה בתקציבי המשרדים. ואולם באוצר טוענים כי לפי הסכם כחלון־יעלון מסוף 2015, הקיצוצים הרוחביים בתקציב המדינה יחולו גם על תקציב הביטחון. חברי הוועדה לתקציב הביטחון תובעים כי הקיצוץ הרוחבי — שהושת בתחילת השבוע על כל משרדי הממשלה ל–2018 — לא יחול על תקציב הביטחון.

זאת ועוד, ליברמן תבע לפני כמה חודשים תוספת של 4.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בשל "שינוי מז'ורי", כהגדרתו, במצב הביטחוני. צוות של המועצה לביטחון לאומי אמור לגבש עמדה בעניין לאחר חג הפסח. כך או כך, גם הקרב הזה ייגרר, במקרה של בחירות, לממשלה הבאה.

חוק הגיוס יידחה לכנס הקיץ

הפגנת חרדים בירושלים נגד חוק הגיוס, אוקטובר 2017
אמיל סלמן

ראשי המפלגות החרדיות דרשו לחוקק את חוק הגיוס לפני העברת חוק התקציב ל–2019. הדרישה הזאת, לצד האיום שלא יתמכו בתקציב אם לא יאושר החוק, היא זו שהתחילה את גילגולו של כדור השלג שהביא בסופו של דבר לאיומים בהקדמת הבחירות.

ליברמן הכריז על החוק המוצע בתור "פייק חוק", והודיע כי חברי סיעתו, כולל שרת הקליטה, סופה לנדבר, יתנגדו לו בכל ההצבעות בכנסת. עמדה זו שיחקה לידיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתנה את תמיכת השותפים הקואליציוניים בכל שלבי החקיקה של החוק ובהודעה כי לא יפרקו את הממשלה עד מועד הבחירות המקורי — סוף 2019 — גם אם יוגש נגדו כתב אישום.

אתמול סוכם בין מרכיבי הקואליציה כי החוק יעבור במהלך מושב הקיץ של הכנסת.

הקמת הוועדה ליציבות פיננסית תתעכב

במאי 2017 ועדת הכספים החלה בדיון בהצעת חוק ממשלתית להקמת ועדה ליציבות פיננסית, שבה יהיו חברים נגידת בנק ישראל, המשנה לנגידה, מנכ"ל משרד האוצר, החשב הכללי, המפקחת על הבנקים, מנהל רשות שוק ההון, המפקח על נתוני שירותים פיננסיים, יו"ר רשות ניירות ערך ועוד. יו"ר הוועדה תהיה הנגידה, וסגנה יהיה מנכ"ל האוצר. לפי ההצעה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ישמש משקיף ויוזמן להשתתף בדיוניה.

מטרת הוועדה, לפי הצעת החוק, היא לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. חילוקי דעות על נוסח החוק והדיווח שיימסר לוועדת הכספים במקרה של אירוע קריטי "תקע" את המשך קידום החוק, שכנראה ייאלץ להמתין לקדנציה הבאה.

מינויים חשובים יוקפאו

דורית סלינגר
אייל טואג

הקדמת הבחירות תגרום להקפאת המינוי של נציב שירות המדינה, ולדחיית מינוי מחליפה של דורית סלינגר כראש רשות שוק ההון.

מאז מאי 2017 מנוהלת הנציבות על ידי ממלא מקום הנציב, אודי פראוור. בספטמבר 2017 ביקש נתניהו למנות לתפקיד את עפרה ברכה, ואף הוקמה ועדה מיוחדת לצורך כך. ואולם המינוי לא אושר עד כה, בעקבות עתירה לבג"ץ שטוענת כי אינו ראוי והתמשכות ההליכים בו. הקדמת הבחירות תביא להקפאת המינוי עד להקמת ממשלה חדשה.

בנוסף, דורית סלינגר, יו"ר רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, תסיים את כהונתה בקיץ. במקרה של בחירות, שר האוצר בממשלה הבאה הוא שימנה את מחליפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#