ועדת הכספים אישרה את תקציב 2019 - פוליטי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכספים אישרה את תקציב 2019

תקציב 2019 יהיה 480 מיליארד שקל – גידול של 4.3% לעומת תקציב 2018 ■ יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אין בתקציב הזה גזירות. תקציב הבריאות גדל בצורה דרמטית. עם זאת, אין בתקציב הזה פתרונות לכמה דברים"

תגובות
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
אוליבייה פיטוסי

ועדת הכספים אישרה לפנות ערב (ב') את הצעת חוק התקציב ל-2019 להצבעה בקריאה שנייה ושלישית - לאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה. התקציב  ל-2019 הוא 479.6 מיליארד שקל – גידול של 4.3% לעומת תקציב 2018.

אם לא יתרחשו התפתחויות פוליטיות סביב חוק הגיוס והקדמת הבחירות, מליאת הכנסת צפויה להתחיל מחר (ג') בדיון בחוק התקציב לשנת 2019 ובחוק ההסדרים שאושר בוועדת הכספים ביום חמישי האחרון. לפי התכנון, המליאה תאשר את חוקי התקציב וההסדרים בקריאה השנייה והשלישית ביום רביעי בערב.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "התקציב הזה הוא טוב ושקוף. אין בתקציב הזה גזירות. תקציב הבריאות גדל בצורה דרמטית.  עם זאת, אין בתקציב הזה פתרונות לכמה דברים שאנו רוצים שיהיו".

גפני טען כי הטענות שהושמעו בשבוע האחרון שלפיהן, אי אישור תקציב המדינה לשנת 2019 יפגע בהעלאת קצבאות הנכים הן בבחינת "עלילת דם". "אישרנו את תקציב ההתאמות בוועדת הכספים. הנכים יקבלו את הכסף גם ללא קשר אם תקציב 2019 יאושר או לא".

סגן הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, הסביר לח"כים כי "תקציב המדינה לשנת 2019 הוא תקציב חברתי". הממשלה אישרה בתחילת השבוע תוספת של 50 מיליון שקל לתקציב הישיבות ועוד 40 מיליון שקל למוסדות חינוך שאינו רשמי (המוסדות החרדים), כך שיעמוד על 1.225 מיליארד שקל.

גפני הדגיש כי אין המדובר בתוספת תקציב לעומת הסעיף התקציבי לישיבות ולמוסדות החינוך שאינן רשמי בשנת 2018. לדבריו, משרד האוצר קיצץ בסעיפים הללו בהצעת התקציב המקורית לשנת 2019 וכעת הוחלט לבטל את הקיצוץ הזה.

בתשובה לשאלות ח"כים, האם קיימים הסכמים קואליציוניים להעברות כספים לפי דרישת סיעות או ח"כים מהקואליציה, השיב גרודס כי "לפי הידוע לדרג המקצועי אין סיכומים נוספים, ואנו נמצאים בתוך מסגרות התקציב".

גפני הודיע כי ראשי סיעות הקואליציה התבקשו לפני מספר חודשים לחתום על מסמך שבו התחייבו לא להעלות דרישות חדשות בנוגע לתקציב: "לא הסכמתי לחתום כי אמרתי שאני מוכן לשנות התקציב. התפקיד שלי לעשות שינויים, בתקציב אבל הסכמים קואליציוניים לא נפתחו".

לפי דרישתה של ועדת הכספים הוגדלו התקציבים לניצולי השואה ב-120 מיליון שקל. מדובר בסכום של 60 מיליון שקל תקציב תוספתי לצורך השוואת זכויותיהם של אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה, שנפטרו עד שנת 2011, לזכויות שהוקנו לאלמנים ואלמנות לניצולים שנפטרו אחרי כן, עת הוחלט לתת להם קצבאות. כמו כן, האוצר נעתר לדרישת ועדת הכספים והסכים להקצות 60 מיליון שקל לצורך השוואת גובה הרנטות שמקבלים ניצולי שואה ממשלת גרמניה (BEG) לאלו שמקבלים ניצולי השואה ממשלת ישראל. זאת לאחר שבשנים האחרונות ממשלת ישראל הגדילה משמעותית את גובה הקצבאות שהיא מעניקה לניצולים. הדבר יצר פער לרעת מקבלי הרנטות מגרמניה, שרבים מהם נקלעו לקשיים כלכליים ומתקשים לספק לעצמם שירותים רפואיים נאותים.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) קבל על הגדלת תקציבי החרדים ואמר כי "מדובר בהגדלה של התקציבים הקואליציוניים בעוד שבתי החולים הציבוריים מתמוטטים".

חבר הכנסת מיקי לוי
מיכל פתאל

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר כי "יש חשיבות בכך שהפעם הקציב מאושר בלא שיש הקצבות קואליציוניות לפי דרישת הח"כים כפי שהיה בתקציב 2017-8".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר כי "זו ממשלת הונאה, לא ממשלת צמיחה. כל הצמיחה מבוססת על כרטיסי טיסה ושירותים בזמן שמחלישים את התעשייה והחקלאות בישראל".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) טען כי "התקציב משמש כלי משחק בידי פוליטיקאים. נתנגד לתקציב ונעשה כל מאמץ להפיל אותו. יש פה ניסיון הישרדות עלוב של רה"מ להימלט מכתב אישום וזה לא יעזור לו".

ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) החבר בועדת חוץ וביטחון אמר כי "התקציב הנוכחי לא נותן פתרון לבעיית המיגון. המערכה בזירה הצפונית יש להסתכל עניינים בהירות. תושבי הצפון, בטווחים של עד 40 ק"מ מגבול אינם מוכנים היום למערכה אפשרית שסבירותה עולה. בנקודה הזו למרות שהוסיפו 150 מיליון שקל למיגון - אבל זה טיפה בים. חשוב לומר את הדברים הללו בקול רם שמדובר בחיי אדם".

במהלך הדיון אישרה ועדת הכספים תוספת של 41 מיליון שקל לחינוך הרשמי, שאינו מוכר במסגרת תקציב משרד החינוך ל-2018 וסכום דומה ל-2019. בכנסת מעריכים שהתוספת ל-2018 ניתנה לדרישת גפני, על מנת שיעביר את תקציב 2019 בועדה.

מדובר בכספים המיועדים ללימודי תורה, שאינם משתייכים לרשתות כמו "החינוך העצמאי" המקורב ליהדות התורה ו"מעיין החינוך התורני" המקורב לש"ס. מאחר שמדובר בהעברת כסף קואליציוני, דרש יו"ר הוועדה ח"כ גפני שהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ימסור הודעה על כך בוועדת הכספים. מסינג הגיע לוועדה והכריז כי "בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה שעניינה יישום הסכמים פולטיים בעלות תקציבית - אזי ההסכמים יוקראו לפרוטוקול".

גפני הסביר כי "מדובר בביטול קיצוץ שנעשה ב-2013 על ידי שי פירון כשר החינוך. ביקשנו להחזיר את התקציב למה שהיה ב-2012. שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע שאם האוצר יקצה את הכסף הוא יתקן את התקנות ויגדיל את ההקצבות. כל זמן שהתקציב מקוצץ זה חרפה".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) מחתה שהדיון על תקציב החינוך ארך 4 דקות (לאחר שהוועדה כבר דנה בשבועות האחרונים בתקציב החינוך) וקבלה: "מצביעים על תקציב החינוך, שימו לב למחיקות - זה התקציב הקודם, התקציב החדש בעמודה השמאלית. זוכרים לאיפה התוספת העצומה הזו הולכת? ג'ובים ואירועים פוליטיים של הבית היהודי. כשביקשתי מבנט פירוט - שתק. גם עכשיו משרד האוצר לא מסכים לפרט. אבל הקואליציה מצביעה, אלא מה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#