"מטרת התקציב לשדר יציבות, כולם יודעים ש-2019 היא שנת בחירות" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מטרת התקציב לשדר יציבות, כולם יודעים ש-2019 היא שנת בחירות"

שר האוצר הציג בפני ועדת הכספים את תקציב המדינה ל-2019, ואמר כי מדובר בתקציב חברתי ■ "עזרנו בנטו הוזלות, ויושבים על תוכנית נטו עסקים קטנים"

2תגובות
יו"ר ועדת הכספים משה גפני; שר האוצר משה כחלון; סגן שר האוצר יצחק כהן; מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד
אוליבייה פיטוסי

"המטרה של תקציב מדינה ל-2019 היתה לשדר יציבות, שאפשר יהיה לגלוש ל-2019 עם תקציב מאושר ולא להיכנס למתח של סוף השנה כשב-2019 יש בחירות. אם היינו מתחילים להיכנס לתקציב כמו מדי שנה באוגוסט-ספטמבר לא יכולנו לתכנן". כך אמר הבוקר (א') שר האוצר, משה כחלון, בהציגו את תקציב המדינה ל-2019 בוועדת הכספים.

"אחת הסיבות שהניצול בתקציב 2017 הוא כמעט 100%, וזה ברכה למשק, היא בגלל שמדובר בתקציב דו-שנתי. הניצול הזה הוא ממש חסר תקדים. בכל השנים בסביבות יוני–יולי השרים היו מתחילים להיכנס להאטה, כי הם לא ידעו אם יש להם את הכסף לשנה הבאה, ולא עשו פרויקטים המשכיים ולכן עצרו פרויקטים. ב-2017 זה לא קרה. הכסף הזה שהגיע למשק הצמיח אותו. כסף מצמיח משק ולא דיבורים, ואם הוא הולך למקומות הנכונים אז זה רווח כפול. המטרה שלנו באוצר היא לגלוש ל-2019, למרות המועד החוקי של הבחירות בנובמבר 2019 היה חשב שנסיים את אישור התקציב עד סוף מארס 2019. לא רציתי להגיע לאוקטובר 2018 ולהתעסק עם התקציב כשאנו בשנת בחירות.

הנאום של כחלון - דלג

"בתקציב שאנו מביאים בפניכם ימשיכו הרפורמות המבניות, השקעות בצמיחה, יש לנו הערכה של נטו משפחה - סיוע לצהרונים ונקודות זיכוי לאימהות עובדות - קצבאות הנכים, סיעוד ממלכתי, הרחבת סל הבריאות, רפורמה בבנקים, הוזלות במסים ומכסים, טיפול ביוקר המחיה, המשך הטיפול בדיור. אני רואה בכך תקציב חברתי. המטרה של התקציב היא גידול גבוה במשרדים האזרחיים וכן שמירה על גירעון ומסגרות פיסקליות, כדי שנשאיר לדורות הבאים כלכלה טובה ולא נייצר מצב שבו נוציא הרבה כסף ונשאיר גרעונות כבדים למי שיצטרך לשלם. כל ההוצאות מגובות בהכנסות ממסים".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אמר כי "שר האוצר שינה את סדר היום. בעבר התוספות הגבוהות היו לביטחון, כעת יש הסדר רב-שנתי שמאפשר תקציב יציב למערכת הביטחון. כל התוספות בתקציב 2019  מופנות לשירותים ולמשרדים האזרחיים, תוך הסתכלות על צמצום פערים וצמיחה במשק".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "אין גזרות בתקציב הזה. אין דברים שבעבר יצרו מתח בוועדה. גם בחוק ההסדרים ובתקציב המתח פחות ממה שהיה אי פעם בעבר".

בדיון נכחו רק 10 חברי כנסת מבין 17 חברי הוועדה. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) קבל על כך שאף אחד מנציגי הליכוד לא נכח בדיון. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) טען שיש צורך בתקציב של 64 מיליארד שקל לצמצום הפערים במגזר הערבי.

"לא יקרה שום דבר גם אם תהיה ירידה גדולה במחירי הדיור"

בהמשך הדיון טען כחלון כי הקבלנים לא מורידים מחירים, ויכולים למכור דירות ולהרוויח. לדבריו, צוות משותף לאוצר ולארה"ב בודק באופן פרטני את השלכת הפחתת שיעורי מס החברות בארה"ב לעומת ישראל. "לא יקרה שום דבר גם אם תהיה ירידה גדולה במחירי הדיור".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), אמר כי "אין ספק שבאופן יחסי התקציב מתחיל בפרמטרים חיוביים. אני רוצה לאתגר בכמה נושאים מהותיים: להביא תקציב בתחילת שנה לשנה הבאה הוא מעשה חסר אחריות. לאחר שנתיים של תקציב דו-שנתי ממשיכים בתקציב תלת-שנתי. אם זה משדר יציבות למה לא עושים כל שנה. זה בא מסיבות פוליטיות וזה חסר אחריות".

הרצוג הזהיר כי "4 נושאים יכולים לשנות את כל הנחות היסוד: האחד - הירידה בשוק הנדל"ן היא בעלת השלכה ברורה - יש לכך השפעות על שוק האשראי, בנקאות ועוד. אלא אם חושבים ששוק הנדל"ן יתייצב בפעילות נמוכה, יש לכך השלכה על הצמיחה. השנייה - הקמעונאיות מאוימות, קריסת רשת האופנה הוניגמן היא איתות ראשון לתופעה כלל עולמית. השלישית - תוכנית המס של ארה"ב להערכתי לא שוקללה בהערכות הצמיחה של האוצר. ברגע שנתניהו מודיע על כך שאנו נאמץ את מדיניות המס של ארה"ב, עולה השאלה אם בודקים את הורדת שיעורי המס עם הערכות היסוד של התקציב. הרביעית היא שיש הערכה וסבירות להתלקחות בצפון ובדרום, ונשאלת השאלה איך זה משפיע על כל מרכיבי הצמיחה בתקציב 2019".

כחלון השיב כי "זה לא סוד שהתנגדתי לתקציב הדו-שנתי הראשון, אבל זה עבד טוב ולכן אימצתי אותו. בעניין הנדל"ן, אנו ערים לירידה בשוק הנדל"ן שיכולה לעשות האטה, אבל המרווחים כל כך גדולים שהקבלנים יכולים לוותר על קצת הכנסות. מהנתונים שיש לנו, יש 50 אלף דירות שיושבות על המדף. הקבלנים לא מוכרים את הדירות כי הם לא רוצים להוריד מחירים. השוק הוא חזק, אנחנו שם, הדירות יימכרו ולקבלנים יש הרבה מאוד בשר".

בעניין הקמעונאיות הדגיש כחלון כי "עזרנו בנטו הוזלות, ויושבים על תוכנית נטו עסקים קטנים. לגבי המכסים בארה"ב, היו לי 2 פגישות עם שר האוצר האמריקאי ואפגש איתו שוב. יש צוותים שמתחילים לעבוד השבוע יחד עם האמריקאים לראות איך זה משפיע. חוץ מ-3-2 מדינות בארה"ב, שיעור מס החברות יותר גבוה משלנו. אנו בודקים את הרגישויות".

בעניין החרפת המצב הבטחוני אמר כחלון כי "אם יש חלילה מלחמה - ניקח בחשבון. כעת התוכנית הרב-שנתית בתקציב הביטחון עובדת, לא חסר ציוד. הצבא הציג התייעלות יפה".

יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר, הציג 3 תרחישים למצב המשק בשנים הקרובות. "תרחיש אחד הוא משבר בשוק ההון שלא בהכרח משמעותי - ירידה של 10% בשווקי ההון בעולם. התחזית מניחה צמיחה רצופה של 5% בשוק ההון. ראינו לאחרונה תיקונים בשוק ההון. תיקון משמעותי בשוק ההון ישפיע די דרמטית מבחינת צמיחה והכנסות. אם יש תיקון זה עלול לפגוע בתחזית בהכנסות, מבחינת רכישות ומיזוגים של חברות ועוד.

"התרחיש השני הוא פגיעה ביצוא, כך שהתאוששות לא תהיה לא בקצב שראינו ביצוא הסחורות. הבעיה פה פחות בצד ההכנסות כי היצוא פחות עשיר בהכנסות. התרחיש השלישי הוא נסיגה מהתעסוקה המלאה במשק - יש לה השפעה על הצמיחה והתעסוקה".

נווה הוסיף כי "כשמסתכלים על תמונת המאקרו של 2017 ישראל מייצאת יותר ממה שמייבאת. אנו חוזים שב-2019-2018 מודל הצמיחה יהיה יותר מאוזן כתוצאה מהתאוששות הסחר העולמי. היצוא נחלק ליצוא סחורות ושירותים, והחולשה מתבטאת בעיקר ביצוא שירותים, כולל היי-טק. עם זאת, יצוא שירותים ממשיך לצמוח בקצב מאוד גבוה בשנים האחרונות".

להערכתו, "המשק ימשיך לצמוח עד 2020. קרוב לפוטנציאל צמיחה של 3.2% ב-2018, 3.1% ב-2019, וכ-3% ב-2020. להערכתנו, מודל הצמיחה יהיה יותר מאוזן ונראה התאוששות ביצוא, כי הנתונים של הסחר העולמי בשנה האחרונה יותר חזקים ממה שהיו בעבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#