"ועדת הכספים מייצגת את החלשים - לא נאפשר לתעשיית הטקסטיל לקרוס" - פוליטי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ועדת הכספים מייצגת את החלשים - לא נאפשר לתעשיית הטקסטיל לקרוס"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, יצא נגד תוכנית "נטו הוזלות" שהוביל שר האוצר להפחתת מכס - ואמר: "אם יתברר לנו שהמפעלים ייפגעו מהתוכנית - נפעל עוד בתקופת התקציב" ■ ח"כ רועי פולקמן: "בלתי-אפשרי לבודד את ישראל בחומות של מכס"

תגובות
מפעל דלתא בכרמיאל
רמי שלוש

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יצא נגד תוכנית "נטו הוזלות" שהוביל שר האוצר, משה כחלון, להפחתת מכס ועוד. בדיון שקיימה היום הוועדה על התוכנית אמר גפני כי "מתברר שהורדת מכס היא לא תמיד דבר חיובי, ולעתים גם לא משיגה את מטרתה: להוריד מחירים לצרכן - אבל פעמים רבות היא מתפתחת לדבר שלילי, שכתוצאה ממנו מפעלים נסגרים ועובדים רבים מפוטרים.

"מציאות כזאת היא קשה ועלינו לעשות הכל כדי למנוע אותה. הפחתת יוקר המחיה היא ערך חשוב מאוד, אבל תעסוקה ומניעת פיטורי עובדים הם ערך חשוב לא פחות", הדגיש.

יו"ר ועדת הכספים ציין את מצבה העגום של תעשיית הטקסטיל לנוכח הפחתות המכס בתחום. חבריהוועדה קראו לבחון את השלכותיה של תוכנית ההוזלות: עד כמה היא באמת משיגה את מטרתה במובן של הורדת מכס ומתגלגלת לצרכן, ומנגד - לבחון את השלכותיה על התעשייה ועל התעסוקה.

"יש לי ויכוח עם האוצר", אמר גפני. "אנחנו רואים איך מדינות אחרות מסייעות למפעלים שבתחומיהן, וכאן לא. אני חולק על המדיניות הזאת של הורדת מכס ללא כל איזון. אני יודע מה המשמעות שעובד נזרק הביתה. אתם רוצים לקדם את המדיניות הזאת? בסדר, אני חולק עליה, אבל מה תעשו עם העובדים; תיפגשו עם בעלי המפעלים ותראו כיצד אתם יכולים לסייע להם. המקרה של מפעלי הטקסטיל הוא מיוחד - לא יהיה לאן לשלוח את העובדים אם יפוטרו".

בסיכום הדיון דרש גפני מהמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, "לדווח לוועדת הכספים בתוך שבועיים מהיום, מה הניבו הפגישות עם בעלי המפעלים ומה הפתרון שאתם מציעים. ועדת הכספים מייצגת את החלשים ופועלת למענם - זאת לא ועדה של החזקים. אנחנו לא נאפשר לתעשיית הטקסטיל לקרוס. אם יתברר לנו שהמפעלים לא ייפגעו מתוכנית 'נטו הוזלות' - טוב; אם יתברר ההפך, אנחנו נהיה חלק מהעניין ונפעל עוד במסגרת תקופת התקציב".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שיזם את הדיון, אמר כי "בשנים האחרונות דנו במצוקות של התעשייה המקומית. לעתים הצלחנו למנוע סגירת מפעלים ולעתים לא. בארה"ב, הנשיא עוצר מעבר של מפעלים וחברות מארה"ב למדינות אחרות. טראמפ פועל במרץ כדי להחזיר מפעלים ותעסוקה לארה"ב, בעוד בישראל מקודמת תוכנית 'נטו הוזלות' - איני נגדה, אלא נגד חוסר האיזון של האוצר.

"התוכנית קודמה ללא שום שיח עם התעשיינים ואפילו לא עם היבואנים. מתכוונים לבטל באופן גורף את המכס בתחום הטקסטיל והשוק הישראלי יהיה מוצף בסחורה טורקית, סינית וכד' - תוך כדי ריסוק התעשייה הישראלית", הוסיף לוי.

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר כי "תוכנית 'נטו הוזלות' של האוצר היא צעד חשוב נוסף להפחתת יוקר המחיה בישראל, והיא צפויה לסייע לכלל האוכלוסייה בהפחתת סל הצריכה הממוצע של משקי הבית במאות שקלים בחודש. בלתי-אפשרי לבודד את ישראל בחומות של מכס. בכל מקום שהמשק נפתח לתחרות, התעשייה משתפרת, הפריון עולה וגם השכר. חשוב לציין כי הביקוש לעובדים בתעשייה הוא עצום וחשוב לדאוג לעובדים בכל דרך - הכשרות, עידוד, יצוא וסיוע לתעשייה בחדשנות - אבל לא על גב הצרכנים".

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
אמיל סלמן

"רק היבואנים הרוויחו מהורדת המכס"

יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל, רמזי גבאי, הביע התנגדות להורדת המכס בענף הטקסטיל, ואמר כי "רצו להוריד את המכס מ-12% ל-0%. בסוף, בפשרה עם האוצר, הורידו רק ל-6% - ועכשיו שוב רוצים להוריד ל-0%. זה לא עזר כשהורידו ל-6%, וזה לא יעזור כשיורידו ל-0%. מי שלחץ הכי הרבה להוריד ב-6% היה היבואנים הגדולים, אבל הם לא דאגו ליוקר המחיה, כי המכס שהופחת לא התגלגל לצרכן - אלא רק לרווחים שלו.

"המכס הוא 1.2 שקלים והוא מייבא ב-6.9 שקלים חולצה ומוכר ב-69 שקל. מחירי ההלבשה לא ירדו בהתאם, רק שורת הרווח של היבואן. ה-6% האלה עולים לאוצר 400 מיליון שקל בשנה, אין מה לעשות אתם? לפי הלמ"ס, יש יותר מ-900 עסקים שעוסקים בייצור טקסטיל ביישובי הפריפריה עם הרבה עובדים. ה-6% האלה רק מזיקים להם. אלה עובדים ועובדות שאין לאן להסב אותם. דרוזיות, למשל, עובדות במפעלים בתוך הכפרים שלהן ולא יעבדו במקומות אחרים. מדינה זה לא פירמה שרואה הכל דרך החור של הגרוש. יש כאן עובדים ללא אלטרנטיבה תעסוקתית, ולכן אני מבקש לעכב את ההורדה בעוד 6%", הדגיש גבאי.

נציג אגף התקציבים באוצר, עידו סופר, אמר כי "בסוף אנחנו צריכים לדאוג לרווחת הצרכן, וכמובן - למנוע פגיעה קשה בתעשייה".

קאופמן אמרה ש"משרדה פועל כדי לסייע למפעלי הטקסטיל המקומיים - למשל, מוודא  שבמכרזים של משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים, ההזמנות ייעשו מהתעשייה המקומית". עוד היא אמרה כי "לטענת גבאי, הפחתת המכס לא תגולגל לצרכן. אם זה לא התגלגל לצרכן, אז התעשייה לא נפגעה, אם כן, אז יוקר המחיה יירד. נקבע שההפחתה תהיה עד סוף ,2018 כדי שנוכל לבחון איך זה השפיע. היתה הפחתה גם בחומרי גלם כדי לעזור ליצרנים מקומיים.

"יבוא אישי זאת מגמה - כ-3 מיליון ישראלים מייבאים ב-4 מיליארד שקל. הפחתת המכס מסייעת הן ליבואנים והן ליצרנים. בסוף זה שוק גלובלי. צריך, כמובן, לתת מענקים ולייצר מקומות עבודה".

"מעמד מיוחד ויוצא דופן לשר האוצר"

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) קבל כי "מאז 1951 המדינה מתנהלת בזכות לא מובנת של שר האוצר, שיכול לחתום על צווים של הפחתת מכס, צווי מסים וכד' על דעת עצמו. היה נכון שתבקשו רשות גם להורדת מכס ולא רק להעלאת מכס, אבל ככה הוחלט בחוק. לא ייתכן שיש זכות חתימה ליחיד - אין דבר כזה בשום מקום אחר בעולם.

"יש פה מעמד מיוחד ויוצא דופן לשר האוצר. אין נורמה כזאת בעולם שאיש אחד, מוכשר ככל שיהיה, יוכל לאשר צווים בעלי השלכות מרחיקות לכת. זאת בעיה בשיטה ולא קשורה לכל החלטה באופן ספציפי", אמר ברושי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#