המציג אינו קריין: למה לשרים מותר לשמש גם כקרייני פרסומות? - פוליטי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המציג אינו קריין: למה לשרים מותר לשמש גם כקרייני פרסומות?

מפרטי עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון נגד היועץ המשפטי לממשלה, עולה כי השרה מירי רגב היא אלופת תשדירי הפרסום ל-2017 - עם 2,254 הופעות בזמן אוויר שהסתכמו ביותר מ-17 שעות, בשווי 2 מליון שקל

5תגובות
מירי רגב
אילן אסייג

מקצוע קריין הפרסומות הוא אחד מתחומי העיסוק הפחות מוכרים. אבל מי שבקיא בדברים יודע כי מדובר בענף לכל דבר עם התמחות, דרישות מקצועיות וכוכבים משלו.

אלא שמי שהאזין בשנה האחרונה לתשדירים של משרדי הממשלה השונים בישראל - החל ממשרד המדע המפרסם את קייטנות המדע שלו, המשך במשרד הפנים המפרסם את מרכזי הצעירים וכלה במשרד התרבות המפרסם פסטיבלים שהוא עורך - עשוי היה להגיע למסקנה כי פרמטרים כמו דיקציה, שליטה באינטונציה ועוצמת הקול הם חסרי משמעות - ושרי ישראל נולדו יחד עם כישוריהם הפוליטיים גם עם יכולות רדיופוניות המכשירות אותם באופן טבעי לתפקיד.  

שרת התרבות מירי רגב הופיעה בתשדירי פרסום 2,254 פעמים בשנת 2017 בזמן אוויר מצטבר של 17:44 שעות שידור. שווי התשדירים האלה היה כ-2 מליון שקל. שר המדע, אופיר אקוניס, הופיע בתשדירים 1,882 פעמים בשנה שהסתיימה. זמן השידור המצטבר בו נהנינו מקולו הסתכם בכ-15 שעות בשווי של כ-1.6 מליון שקל. השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הופיע בתשדירים 272 פעמים בזמן אוויר מצטבר של 2:43 שעות שידור בשווי של 470 אלף שקל ושר הפנים אריה דרעי הופיע 149 פעמים בעלות של 170 אלף שקל ב-2017.

שלט חוצות של משה כחלון
עופר וקנין

אלה הם הנתונים של חברת יפעת בקרת פרסום המופיעים בעתירה שהגישו היום עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם יחד עם האזרח עודד קרמר נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - והשרים רגב, ארדן, אקוניס, דרעי, נפתלי בנט ומשה כחלון. בעתירה הם מבקשים הסבר מדוע מנדלבליט לא מבטל את ההנחיה הקיימת שלו המאפשרת את השתתפות שרי הממשלה בפרסומים של משרדי הממשלה בראשם הם עומדים. ומדוע הוא לא אוסר באופן מוחלט את השתתפותם בתשדירי רדיו.

בן מאיר, אבירם וקרמר מבקשים מהיועץ המשפטי גם לאסור על השרים מלהשתמש בשמות מותג זהים בתוכניות ופעולות של המשרד הממשלתי בראשו הם עומדים - ובתוכניות ופעולות בפרסומים המפלגתיים של אותו שר. המקרה המובהק של הצלבה כזו נמצא בשימוש של שר האוצר משה כחלון במותג 'נטו' הן במסגרת סדרה של תוכניות שמקדם משרד האוצר, והן בקמפיין של מפלגתו – כולנו – במערכת הבחירות האחרונה. כפי שנכתב בעתירה "כל תוכנית במשרד האוצר זוכה לקבל את השם 'נטו + משהו', ומהצד השני מפלגתו של שר האוצר מפרסמת הן באתר האינטרנט שלה והן בשלטי החוצות ברחבי המדינה את אותה ססמת פרסום של המושג נטו"

בן מאיר, אבירם וקרמר מדגישים בעתירתם כי אין מדובר בעתירה אישית נגד השרים אלא בדרישה להנחיה עקרונית. הם מזכירים כי הנחיות היועץ המשפטי קובעות כי תוכן הפרסום של משרדים ממשלתיים יוגש בצורה של פנייה אישית על ידי השרים, ומזכירים כי כבר באפריל, קבע עורך הדין אורן פונו ממשרד היועץ המשפטי -  במענה לפנייה של חברת הכנסת תמר זנדברג בנושא – כי השרים יוכלו להשתתף בתשדיר רק במקרה של ארוע נקודתי אליו הם מזמינים את המאזינים.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם