אחרי שכל השרים הצהירו על הישגים, המספרים בתקציב מגלים מי באמת ניצח - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי שכל השרים הצהירו על הישגים, המספרים בתקציב מגלים מי באמת ניצח

תקציב 2019, שהגיע היום לכנסת, מגדיל את ההקצאה למשרד ראש הממשלה בשיעור גבוה פי כארבעה מהתוספת הממוצעת למשרדים ■ המשרד לנושאים אסטרטגיים נהפך ל"משרד החוץ ב'", ותקציבו זינק ב-75%

17תגובות
נתניהו בישיבת הממשלה
אמיל סלמן

תקציב 2019, שהונח היום (א') על שולחן הכנסת ויובא להצבעה בקריאה ראשונה ביום שלישי, הוכן במהירות שיא - בניסיון להספיק להעבירו לפני פגרת החורף. מהירות ההכנה של התקציב והעובדה שייכנס לתוקף רק בעוד עשרה חודשים, הביאו לכך שהתקציב לא עמד במרכז תשומת הלב הציבורית. עם זאת, הוא משקף את סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל בטווח הלא־רחוק.

מי שהאזין להתבטאויות של שרי הממשלה אחרי ליל השימורים שבו אושר תקציב 2019 בתחילת ינואר עשוי היה להישאר מבולבל. בזה אחר זה הכריזו השרים על ההישגים ההיסטוריים שאליהם הגיעו במשא ומתן מול משרד האוצר - ודיברו על הזינוק המרשים בתקציבי משרדיהם. אלא שאחרי כל ההצהרות האלה, המספרים מבהירים בדיוק מי ניצח ומי הפסיד.

תקציב 2019 נטו, בניכוי תשלום חובות (למעט תשלום חובות לביטוח לאומי), יסתכם ב-397 מיליארד שקל, לעומת 378 מיליארד שקל ב-2018 - כך שתקציבי המשרדים אמורים לגדול ב-5.5% בממוצע. בהינתן הצמיחה הכללית הזאת, בולטת העובדה שתקציב משרד ראש הממשלה יסתכם ב-2019 ביותר מ-2.4 מיליארד שקל - זינוק של כ-20%.

גלעד ארדן, השר לביטחון
פנים
גיל אליהו

העלייה בתקציב זה נובעת מסדרה של גורמים - מהשקעה של 116 מיליון שקל בסייבר, שלא הופיעה בתקציב 2018; דרך צמיחה של 36% בתקציב המשרד לשוויון חברתי של גילה גמליאל - מ-320 מיליון שקל ב-2018 ל-436 מיליון שקל ב-2019, בעיקר בגלל פרויקט "ישראל דיגיטלית" שמקודם במסגרת משרד זה; עלייה בתקציב המשרד לענייני ירושלים; וצמיחה של תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל של אריה דרעי, מ-385 מיליון שקל ב-2018 ל-497 מיליון שקל ב-2019, תקציב שדרעי השיג במסגרת הנכונות שלו שלא לטרפד את מתווה הגז לפני כשנתיים. הן תקציב המשרד לשוויון חברתי והן תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל כלולים בתוך תקציב משרד ראש הממשלה.

במקביל, הזינוק בתקציב משרד ראש הממשלה מסתיר מאחוריו עלייה בהוצאות של 2019 בסעיפים רבים נוספים. תקציב מערך הגיור שהמשרד מפעיל, למשל, יגדל ב-14%, ל-80 מיליון שקל. תקציב ארכיון המדינה יעלה ב-21% ל-35 מיליון שקל. תקציב הלמ"ס יעלה ב-8% ל-226 מיליון שקל, עלייה שייתכן שנדרשת לאור סימני השאלה שהוצבו בשבועות האחרונים מעל איכות הנתונים שמספק גוף זה.

העלייה בתקציב הכנסת תוקדש לשכר הח"כים

אם יש משרד אחד שמאפיל על העלייה בתקציב משרד ראש הממשלה ב-2019 הרי שזה הוא המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה בהובלת גלעד ארדן, שתקציבו ב-2019 - 103 מיליון שקל - יהיה גבוה ב-75% מתקציבו ב-2018. המשרד, שהוקם ב-2015 מצרכים פוליטיים שנועדו להכניס את ארדן לממשלה, הפך בתקופת נתניהו וארדן ל"משרד החוץ ב'". מניתוח דו"ח ההתקשרויות של המשרד שערך TheMarker עולה כי מרבית פעילותו נוגעת ליחסי החוץ של מדינת ישראל.

הזינוק בתקציב המשרד מכסה במידה מסוימת על ההתכווצות הצפויה בתקציב משרד החוץ, שיסתכם ב-1.385 מיליארד שקל ב-2019 - ירידה של 15% ביחס ל-2018.

הקיצוץ הזה נובע מהתייעלות שהאוצר דורש ממשרד החוץ - שבמסגרתה יאוחדו נציגויות ויצומצם המטה של המשרד בישראל. עם זאת, במקביל הממשלה מגדילה תקציבים למשרד החוץ השני שלה בהובלת ארדן, ולמשרדו העיקרי של שר החוץ וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר
תומר אפלבאום

משרד נוסף שתקציבו הוקטן הוא המשרד לקליטת עלייה, בראשות השרה סופה לנדוור. תקציב המשרד יתכווץ ב-200 מיליון שקל - מהלך ששר הביטחון, אביגדור ליברמן, הסכים לו בתמורה להעלאה בתוספות הוותק לגמלאים. תקציב משרד האנרגיה של יובל שטייניץ יתכווץ ב-2019 ב-57 מיליון שקל ויסתכם ב-619 מיליון שקל לעומת 676 מיליון שקל ב-2018.

תקציב נשיא המדינה, רובי ריבלין, יתכווץ ב-2019 ב-300 אלף שקל לעומת 2018, ויסתכם בכ-50 מיליון שקל בשנה. 2 מיליון שקל מתוכם מוקצים לטובת מימון לנשיאי המדינה לשעבר.

תקציב הכנסת יגדל ב-8 מיליון שקל. כמעט כל העלייה בתקציב מופנית למימון שכר הח"כים, הצמוד לשכר הממוצע במשק. בנוסף, 25 מיליון שקל מהתקציב יוקדשו ל"תוספת מבנה" במשכן הכנסת.

השר צחי הנגבי יכול להיות מרוצה. מהות המשרד לשיתוף פעולה אזורי שבראשו הוא עומד אמנם אינה ברורה, אך תקציבו יגדל ב-2019 ב-30%, ל-31 מיליון שקל.

גילה גמליאל. הצביעה נגד הקואליציה 3 פעמים
אוליבייה פיטוסי

2019 תהיה שנת בחירות, ובהתאם, 706 מיליון שקל בתקציב מוקצים לבחירות ומימון המפלגות. תקציב משרד הפנים עלה. ב-2019 הוא יסתכם ב-6.06 מיליארד שקל, לעומת 5.62 מיליארד שקל ב-2018. גם ההתכווצות בתקציב משרד הכלכלה נובעת ממהלך מבני של הוצאת שירות התעסוקה ויחידות נוספות מתוך משרד זה.

תקציב משרד החינוך יעלה ב-2019 ב-3 מיליארד שקל ל-59 מיליארד שקל. הישגי החרדים בממשלה הנוכחית מתבטאים בכמה סעיפים בתקציב זה. בתוך תקציב זה ניתן לראות כי תקציב התמיכות בנושאי יהדות יעלה ברבע מיליארד שקל ל-1.26 מיליארד שקל - זינוק של 25%. רשת מעיין החינוך התורני תקבל 100 מיליון שקל יותר מב-2018, ותקציבה יסתכם ב-660 מיליון שקל - עלייה של 17%. תקציב המוסדות התורניים יעלה ברבע מיליארד שקל (25%) ל-1.23 מיליארד שקל. תקציב החינוך ההתיישבותי יעלה ב-300 מיליון שקל ל-3.6 מיליארד שקל.

מולן קיימות קטגוריות שלא שפר גורלן. תקציב אחזקת תלמידים בפנימיות, למשל, עלה רק ב-20 מיליון שקל - ל-900 מיליון שקל. תקציב המשרד לשירותי דת יעלה רק ב-6%, ל-677 מיליון שקל. תקציבי שירותי הדת ללא־יהודים, לעומת זאת, יירדו מ-73 מיליון שקל ל-68 מיליון שקל.

גם המשבר בענף החקלאות לא זכה להתייחסות, כך שתקציב משרד החקלאות יעלה בשיעור זניח - המשרד יקבל 1.86 מיליארד שקל, 40 מיליון שקל יותר מב-2018.

דרעי בישיבת הממשלה
מארק ישראל סלם

תקציב משרד התיירות יזנק ב-17%

בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה, תקציב משרד התיירות יזנק ב-17% ל-352 מיליון שקל.

תקציב משרד התקשורת של איוב קרא, שקשה לכמת את הערך המוסף שמקבל המשק בפעילותו, יעלה ביותר מ-10%, ל-78 מיליון שקל. תקציב משרד התחבורה יעלה ב-8% ל-478 מיליון שקל. עם זאת, השקעות הענק בתשתיות מתוקצבות בנפרד מתקציב המשרד.

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב והיחידה לשילוב הבדואים בנגב יקבלו יחד רק 75 מיליון שקל ב-2019 - לעומת 90 מיליון שקל ב-2017.

תקציב לשכת הקשר "נתיב", המשמרת את הקשר עם קהילות יהודיות במדינות בריה"מ לשעבר, יעלה ב-16% מ-51 מיליון שקל ל-59 מיליון שקל.

תקציב משרד האוצר יעלה ב-7%, ל-2.75 מיליארד שקל. בתוך תקציב זה מסתתרת עלייה של 8% בתקציב רשות המסים, ובעיקר עלייה מרשימה של 23% בתקציב של אגף החשב הכללי.

תקציב המשרד לביטחון פנים התקציב יעלה ב-6.4%, ל-18.3 מיליארד שקל. שכר השוטרים בתוך תקציב זה עלה בחצי מיליארד שקל ל-7.2 מיליארד שקל. תקציב הכבאות והצלה יעלה מ-1.2 ל-1.3 מיליארד שקל. תקציב השב"ס יעלה ב-150 מיליון שקל בלבד, ל-3.55 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#