ניסנקורן נגד נתניהו: אם לא תמשוך את הבג"ץ - לא תהיה רפורמה בחשמל - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניסנקורן נגד נתניהו: אם לא תמשוך את הבג"ץ - לא תהיה רפורמה בחשמל

יו"ר ההסתדרות סיכם את 2017 במפגש עם עיתונאים, ודיבר על קיצור שבוע העבודה, קצבאות הנכים והמשבר בטבע

19תגובות
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
אייל טואג

"יש הסכמות ואם הן לא יקויימו - לא תהיה רפורמה בחברת החשמל"  - כך אמר היום יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן במפגש עם עיתונאים לסיכום שנת 2017. ניסנקורן התייחס לדרישתו לקדם את הרפורמה במשק החשמל רק אם תמשוך המדינה את פנייתו של הממונה על השכר לבג"ץ, שקבע דיון בנושא זכותם של העובדים לשבות במהלך דיוני הרפורמה.

בשל צו על תנאי שכבר נתן בג"ץ, נמנעת כרגע זכות השביתה. יו"ר ההסתדרות דורש מהמדינה למשוך את העתירה כתנאי חד משמעי לקידום הרפורמה. לאחרונה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יסכים למשיכת העתירה לבג"ץ בעוד שהאוצר עשה סימני התקפלות.

ניסנקורן, כאמור, טוען כי נדרשת חבילה שלמה של החלטות, ואם זו תעבור כחבילה, הרפורמה תצא לדרך. "לא קיבלתי עמדה מסודרת מהממשלה בנושא הזה", אמר יו"ר ההסתדרות. "יש רפורמה, רפורמה נכונה, אבל ברור שלא אוותר על זכות השביתה כי זו זכות הקיום של ההסתדרות". עם זאת, אמר ניסנקורן כי הוא לא מעלה על הדעת שהרפורמה הזו לא תתקדם. "צריך ללכת בדרכי שלום ושיתוף".

הרפורמה הזו חשובה לך?

"בסופו של דבר, אם לא הייתי מאמין ברפורמה לא הייתי מקדם אותה".

אם היא לא תהיה?

"אז היא לא תהיה. או שיש סיכום כולל או שאין. ההבנה שלי היא שהרפורמה צריכה להגיע כמכלול ואם יש הסכמות, אז יש הסכמות. בתפישה שלי רפורמה מוסכמת מייתרת את הצד המשפטי".

ראש הממשלה הטיל וטו על משיכת הבג"ץ.

"אני מחכה לתשובת הממשלה".

בנושא תוכנית ההתייעלות של הנמלים טען ניסנקורן כי היא מתקדמת. "הגענו לסיכום על ביטחון תעסוקתי", אמר יו"ר ההסתדרות בעניין ההסכם עם משרד התחבורה והאוצר מאז יולי 2017. ההסכם קבע כי הביטחון התעסוקתי של עובדי הנמלים יישמר ל-15 השנים הקרובות תמורת תוכנית התייעלות. זו עדיין לא נחתמה.

לדברי ניסנקורן, "תהיה תוכנית התייעלות על אף שיש ויכוחים שוטפים". לדבריו, בנושא תנאי הפרישה מרצון יש דיונים מתקדמים בנמל חיפה עם כלל הוועדים, ובנמל אשדוד נקבעו שלושה ימים מרוכזים לשיחות בנושא. עם זאת, הוא עומד מאחורי עובדי נמל אשדוד וטוען כי "לא נכון לקלוט עובדים לנמל אשדוד, והודעתי את זה במכתב להנהלה". כזכור קלט נמל אשדוד 80 סוורים חדשים, גברים ונשים, מהלך שנתקל בהשבתות פראיות של הנמל.

קיצור שבוע עבודה - החל מ-1 במארס

נושא נוסף עליו דיבר ניסנקורן היה הצורך בקיצור שבוע עבודה ל-40 שעות , מהר ככל האפשר. בשלב זה, סיכם יו"ר ההסתדרות עם הגורמים הרלוונטיים על קיצור מ-43 ל-42 שעות בלבד, אך בעתיד הוא מתכוון לקדם את הקיצור לממוצע OECD, כך ששבוע העבודה בישראל יכלול 40 שעות בלבד. בשלב זה, שבוע העבודה עדיין כולל 43 שעות מכיוון ששר הרווחה עדיין לא חתם על צו הרחבה, מה שיקרה, כך לדברי יו"ר ההסתדרות, ב-1 במארס השנה. הקיצור הזה ישפיע בעיקר על עובדי שעות נוספות מכיוון שהתשלום המוגדל יחל ארבע שעות קודם בכל חודש. גם השכר השעתי יושפע - הוא יהיה גבוה יותר מכיוון שיחולק על פחות שעות בכל חודש.

לדברי ניסנקורן, הקיצור הצפוי הוא הישג של ההסתדרות מול האוצר שהתנגד לו בטענה שיש לו השלכה תקציבית של 350 מיליון שקל. זאת, מכיוון שעובדי המדינה, שכבר היום עובדים רק 42.5 שעות בשבוע, יעבדו חצי שעה פחות. האוצר הסיר את ההתנגדות במסגרת דיוני התקציב - ובתמורה נדחתה הפעימה האחרונה בהסכם המסגרת תוך הגדלת העלות השקלית, והוגמשו כללי השעות הנוספות בעבודת לילה.

יש הטוענים כי גם הסכם התמלוגים עם רשות שדות התעופה שקיבל האוצר היה חלק מההסכמה לקיצור שבוע העבודה. על השאלה היכן עומד נושא סוף השבוע הארוך אמר ניסנקורן כי מעולם לא קיבל תוכנית עבודה ברורה בנושא, ולכן הוא נותר תמיד בגדר רעיון לא ממומש. "יש להרחיב את מספר ימי המינימום לחופש ל-18 יום בשנה, כשהיום אנחנו על 14", אמר, וציין זאת כאחד מיעדיה של ההסתדרות.   

בנושא שכר המינימום של המאבטחים, שלא עולה לשכר היעודי עליו הוסכם עם חברות השמירה בשל התנגדות המעסיקים, טוען יו"ר ההסתדרות כי "יש להעלות את שר המינימום היעודי של המאבטחים, כפי שנחתם עם חברות האבטחה ל-30 שקל בשעה. יש לי ויכוח שלא הוכרע עדיין - ובדרך שלי אגיע לשכר שאני חושב שמגיע להם". ניסנקורן סירב לומר מתי ואיך יקרו הדברים.

קצבת זקנה , נכים וסיעוד - אוניברסלית

בנושא קצבאות הנכים אמר יו"ר ההסתדרות כי מדובר בנושא שנמצא על שולחנו כחלק מאג'נדת צמצום פערים על ידי חיזוק מצב העובדים: "בלי הגדלת קצבאות לא נוכל לצמצם פערים", אמר, "ולכן ההסתדרות פועלת להעלאת קצבאות הנכים, הסיעוד  והקשישים".

ניסנקורן מרוצה חלקית העובדה שהדיסריגרד, כלומר הסכום שמקבל נכה כשכר וממנו מתחילה הקצבה להיפגע, יעלה במתווה החדש מ-2,800 שקל כיום, ל-3,500 שקל. ניסנקורן רצה שהסכום יעמוד על 4,300 שקל אך זה לא צלח.

על השאלה מדוע הדיסריגרד לא יבוטל כליל, הוא ענה: "אני חושב שקצבת זקנה, סיעוד ונכות כללית  צריכה להיות אוניברסלית. מצד שני,  אני חי בסיטואציה שבה לבטל את הדיסריגרד יהיה קשה, ולהעלות יותר קל. השאלה היא מאיזה סכום מתחילה הקצבה להיפגע. אם הוא יעמדו על  4,300 הקצבה תיעלם לגמרי רק בשכר של כ-12,000 שקל, ולשם אנחנו חותרים".

הישג נוסף במתווה החדש כולל את הצמדת קצבאות הנכים לשכר הממוצע במשק החל משנת 2022, מה שצריך היה לדבריו, להיעשות כבר לפני זמן רב.

בנושא קצבאות הסיעוד טען ניסנקורן כי המתווה החדש משנה דרמטית את חייהם של 85%  מן הקשישים הסיעודיים כאשר עלה הסכום אותו הם מקבלים עבור עובד זר מה שמפחית את הנטל על המשפחה.

משבר טבע: עשו עלינו סיבוב

"משבר טבע צריך להדליק אורות אדומים לממשלה שלא ייצרה זיקה בין הטבות מס ומענקים  ותעסוקה", אומר ניסנקורן. "מה שמכעיס פה זו האצבע הקלה על ההדק והתחושה שעשו עלינו סיבוב, אני חשבתי שהממשלה תהיה איתי ביחד בחומרת התחושה הזו, אבל לא מצאתי שותפים לה. נקלענו לאדישות רגולטורית, וצריך לייצר מצב שזה לא יקרה שוב".

לדבריו, "ממשלת ישראל לא מעודדת כחול לבן כי אין הבנה שעידוד כחול לבן הוא לא אנטי תחרות, אלא עידוד יצור מקומי. הממשלה לא מרימה את הכפפה בעזרת מקל וגזר, וההסתדרות צריכה ללחוץ על הממשלה לעודד תעסוקת כחול לבן מתוך הבנת משבר טבע".

ניסנקורן הוסיף כי לא ניתן כיום להפחית את מספר העובדים שיפרשו או יפוטרו, אבל  עובדי טבע, בהיותם מאורגנים, קיבלו תנאי פרישה טובים יותר. "מתחילים תהליך פרישה מרצון, ורוב הפיטורים יקרו ב-2019, לא היום".

שקיפות, גיל פרישה לנשים, עיצומי חניות

בנושא השקיפות שכמעט לא קיימת בהסתדרות טען ניסנקורן כי נעשים מאמצים להגדלת השקיפות אך לא הסכים לפרט אילו. הוא אינו מתכוון לוותר על מעמד האגודה העותמנית המונעת בקרה חיצונית.

בנושא גיל הפרישה לנשים, אמר כי זה יכול לעלות רק "בד בבד עם טיפול בעובדות מקצועות שוחקים, העלאת תשלומי העברה וטיפול באבטלה בגילאים האלה. "כל עוד לא מצליחים להגיע לפתרון נכון יש בעיה, ולכן זה מתעכב", אמר והוסיף: "המדינה קמצנית בתשלומי העברה". בדברים אלה הוא מצטרף לטענות חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימובץ ואורלי לוי אבקסיס - שדורשות רשת ביטחון רחבה יותר בעבור העלאת גיל הפרישה לנשים, שפירושו גיל התחלת קבלת קצבת הזקנה של 64.

כשנשאל ניסנקורן על העצומים שנוקטים עובדי המדינה בירושלים כמו גם בתל אביב, בשל בעיות חניה שהם נתקלים בהם, ענה: "גם את זה נפתור בסוף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#