בעקבות "פרשת הצוללות": יוזמה לחייב דיווח לכנסת על רכישות ביטחוניות של יותר מ-200 מיליון שקל

ח"כ עומר בר-לב, יוזם הצעת החוק: "עסקות רכש בטחוני של מיליארדי שקלים מגיעות לוועדת החוץ והביטחון רק ערב החתימה עליהן, ובכך נמנעת יכולת הבקרה והפיקוח של הוועדה"

צבי זרחיה
ח"כ עומר בר לב
ח"כ עומר בר לבצילום: אמיל סלמן
צבי זרחיה

קבוצת חברי כנסת בראשות ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) יוזמת הצעת חוק לפיה תנהיג הכנסת מנגנון פיקוח על נושאי רכש במשרד הביטחון וצה"ל הנמצאים במהלך בחינה ושהיקפם יותר מ-400 מיליון שקל בתקציב רב-שנתי או 200 מיליון שקל בתקציב שנתי. הצעת חוק תועלה מחר (ד') להצבעה במליאת הכנסת. בשלב זה מנסה בר-לב להגיע להסכמה עם הממשלה על תמיכה בהצעת החוק - ומוכן לדחות את ההצבעה בקריאה הטרומית למועד אחר.

ההצעה גובשה בעקבות "פרשת הצוללות", שממנה עלה כי הוועדה לתקציב הביטחון קיבלה דיווח ובקשה לאשר רכש של צוללות, מטוסים וספינות משמר ברגע האחרון לפני ביצוע העסקות.

לפי ההצעה, אחת לשישה חודשים יחויב שר הביטחון להציג את עסקות הרכש העומדות על הפרק בפני ועדת החוץ והביטחון באופן מלא ושקוף. בדיון המדובר יוצגו כלל העסקות שפורסם עבורן מכרז פומבי, או פרויקטים שעבורם אושר פטור ממכרז ע"י ועדת הפטור של משרד הביטחון. הדיון יכלול את סקירת החלופות האפשריות, עלויות והשקעות נדרשות וסקירת ההשפעה העתידית הצפויה על תקציב מערכת הביטחון בשנים העוקבות.

בר לב אמר כי "עסקות הענק של מערכת הביטחון בהיקפים של מיליוני שקלים, ואף מיליארדים, נידונות במערכת הביטחון במשך חודשים ולעיתים אף שנים, בטרם הגעתן לחתימת ההסכמים. עסקות אלו הן בעלות השפעה קריטית על תקציב הביטחון השוטף ואף על תקציב הביטחון למשך עשור ויותר.

"עסקות אלו (דוגמת עסקת רכש ה-F-35, עסקת ספינות המשמר ועסקת הצוללות) אינן מגיעות לוועדת חוץ וביטחון במשך כל אותם חודשים ואף שנים, אלא רק ערב החתימה עליהן, ובכך נמנעת יכולת הבקרה והפיקוח של הוועדה".

כחבר בוועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת המשנה למוכנות צה"ל למלחמה ולביטחון שוטף, טען ח"כ עמר בר-לב כי כבר נתקל במספר מקרים שהיוו עבורו נורות אזהרה, והעירו את תשומת ליבו לדחיפות יצירתו של מנגנון פיקוח פרלמנטרי על עסקות רכש. "עסקת מטוסי ה-F-35 לדוגמה, שעליה עבדה מערכת הביטחון במשך חודשים רבים, הגיעה לועדת החוץ והביטחון ערב אשרורה ללא דיון מעמיק בוועדה. כמוה גם עסקת רכש הצוללות הידועה לשמצה, עליה שמעתי לראשונה יחד עם כל אזרחי ישראל כשביבי הודיע על כך בתרועה גדולה בכנסת".

בר-לב ציין גם את עסקת ספינות המשמר, שבמסגרתה הועלה נפח הספינות הנרכשות לכ-2 טונות, לעומת הדרישה המבצעית המקורית של חיל הים לספינות בנפח 1.2 טונות.

בהצעת החוק הודגש כי "תקציב משרד הביטחון הוא התקציב הראשון בגודלו מבין תקציבי המשרדים השונים. לצד הוצאות שמטרתן תפעול שוטף של מערכת הביטחון, הוצאות שכר והוצאות כוח אדם, מיועדים מאות מיליוני שקלים בכל שנה לפרוייקטי הצטיידות במערכות נשק ומערכות תומכות לחימה חדשות. על אף שמדובר בהוצאות כבדות ביותר, תהליך קבלת ההחלטות בדבר רכש המערכות מתקיים כמעט ללא פיקוח פרלמנטרי והוא מרוכז ברובו במשרד הביטחון. ברוב המקרים מובאות עסקות הרכש לידיעת חברי הכנסת של ועדת החוץ והביטחון בשלבים מתקדמים ולאחר אישור הממשלה, כאשר אין עוד יכולת אמתית לדיון, לימוד, בחינת סדרי העדיפויות, בחינת הצורך המבצעי ובחינת חלופות אפשריות. למעשה, לרוב מסתכם הפיקוח הפרלמנטרי באישור סעיפי התקציב הרלוונטיים ולא יותר מכך".

עוד הוסבר כי "ראוי לציין כי דווקא נושאי הרכש הגדולים, שהיקפם מיליארדי שקלים, כמו למשל רכש מטוסי האימון של חיל האוויר, רכש מטוסי ה-F-35, עסקת הצוללות החדשה ואחרים, הגיעו לאישורה של ועדת חוץ וביטחון רק לאחר שנים של בחינה, ולא פעם ממש ערב החתימה על ההסכם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ