יאיר לפיד: "הגיע הזמן לספר מה באמת קרה כשהייתי שר אוצר" - פוליטי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יאיר לפיד: "הגיע הזמן לספר מה באמת קרה כשהייתי שר אוצר"

יאיר לפיד בעמוד הפייסבוק שלו: "נשבעתי אז לעצמי שאחכה לפחות שלוש שנים לפני שאספר מה באמת היה שם. הגיע הזמן"

277תגובות
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד
אילן אסייג

"ב-8 לדצמבר 2014, בדיוק היום לפני שלוש שנים, פוזרה הכנסת והלכנו לבחירות. נשבעתי אז לעצמי שאחכה לפחות שלוש שנים לפני שאספר מה באמת היה שם. הגיע הזמן", כך כתב היום יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, בעמוד הפייסבוק שלו.

בפוסט זוקף לזכותו לפיד את הישגי הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, ומתנער חלקית מתוכנית מע"מ אפס ("מע"מ אפס מעולם לא היתה תוכנית הדיור שלנו").

יאיר לפיד - דלג

לפיד כותב: "ששה ימים לפני פיזור הכנסת פיטר אותי ראש הממשלה נתניהו מכהונת שר האוצר. האמת היא שהייתי המום. רק שלושה חודשים קודם ישבתי מול ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו וסגרנו את עקרונות תקציב 2015. הראיתי לו את הנתונים שהוכיחו שאחרי קרוב לשנתיים של מאבק מפרך הכלכלה הישראלית נחלצה מן המשבר ועלתה על דרך המלך. היו אחר כך כאלה שטענו שהיה לי חלק בפירוק הממשלה. אלו שטויות גמורות.

"כמה שבועות אחרי הפגישה עם נתניהו העברתי בממשלה את תקציב 2015, שכלל תוספות של מיליארדים רבים לחינוך, לבריאות, לרווחה, לבנייה מואצת של מעונות יום. גביית המיסים השתפרה באופן דרמטי, העברנו את החברות הממשלתיות מהפסד לרווח  סוף סוף יכולתי לעשות את הדברים שלשמם הלכתי לפוליטיקה – לסייע למעמד הביניים, לצעירים, לשכבות החלשות. גם האווירה הציבורית סביבי התחילה להשתפר. היו לי כל הסיבות בעולם לרצות שהממשלה תמשיך.

"זה לא קרה. רק שנתיים מאוחר יותר הסביר נתניהו שהחליט ללכת לבחירות בגלל חוק "ישראל היום". לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התברר שפוטרתי בגלל חוק שלא הצבעתי בעדו, שעבר רק בקריאה טרומית ולעולם לא היה חוצה את שלב הוועדות. הגחמה הזו של נתניהו עלתה למשק הישראלי 2 מיליארד שקל ועצרה סדרה שלמה של רפורמות שכל אזרח בישראל היה נהנה מהן.

"כמו כדי להוסיף חטא על פשע, שלח נתניהו את אנשיו לעלות על כל במה ולקרוא לי 'שר אוצר כושל'. אני מודה שהייתי המום מעזות המצח. הרי נתניהו יודע, יותר מכל אדם אחר, מי באמת נכשל פה. נתניהו היה שר אוצר מצויין ב-2003, אבל זה עלה לו במחיר פוליטי כבד שכן הוא נאלץ לעשות צעדים לא פופולאריים כדי לחלץ את המשק. בוחריו זעמו עליו (כפי שבוחרַי זעמו עלי עשר שנים מאוחר יותר), וזה כמעט חיסל את הקריירה הפוליטית שלו. הוא נשבע שזה לעולם לא יקרה לו עוד. בפעם הבאה שניהל את הכלכלה הישראלית, בין השנים 2009-2013, הוא העדיף תמיד את השיקול הפוליטי על פני הכלכלי. את שותפיו הקואליציוניים הוא קנה במיליארדים רבים שפשוט לא היו לו.

"כדי להבין מה עשינו לתיקון המצב שוב צריך לתת למספרים לדבר: שנה ושמונה חודשים מאוחר יותר, ביום בו עזבתי את התפקיד, לא היתה אפילו אגורה אחת של גירעון עודף. ההוצאות רוסנו. הגירעון ירד ל-2.6% - מהנמוכים בתולדות המדינה. האבטלה ירדה ל-5.7% (והמשיכה לרדת גם אחרי שעזבנו). שינינו מהיסוד את כל דרך הניהול של החברות הממשלתיות, הוצאנו מהן את המינויים הפוליטיים והעברנו אותן מהפסד שנתי קבוע של מעל 600 מיליון שקל לרווח שנתי קבוע של מעל 2 מיליארד שקל. כל התפקידים הבכירים באוצר אויישו במינויים מקצועיים, ולראשונה אי פעם היה רוב נשי בהנהלה הבכירה של האוצר. מה שלא הצלחנו לעשות בשום צורה שהיא, היה לגרום לאנשים לדבר על זה. במקום זה כולם עסקו בסאגה הבלתי נגמרת של "מע"מ אפס".

"קודם כל, גם הפעם, העובדות: מע"מ אפס מעולם לא היתה תוכנית הדיור שלנו. תוכנית הדיור שלנו התבססה בעיקר על ארבע רגליים: תוכנית לאומית לבניית 150 אלף דירות להשכרה במחיר מפוקח, דרך חברת 'דירה להשכיר' שהקמנו; הקמת קבינט הדיור שבפעם הראשונה הושיב סביב אותו שולחן את משרדי האוצר, התחבורה, הפנים, הגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל וכל גורמי הבניה; הקמת הות"מלים שאיפשרו הליכי תכנון ובניה מהירים; הסכמי-הגג שאיפשרו שיתופי פעולה עם ערים בבניית שכונות חדשות. שילוב התוכניות עבד היטב, והרבעון האחרון שלי באוצר היתה הפעם הראשונה מאז 2007 בה מחירי הדיור ירדו במקצת. אילו היינו נשארים שם, הם היו ממשיכים לרדת.

"היות וידענו שכל התוכניות ייקחו זמן - פשוט מפני שלוקח זמן לבנות בניינים חדשים - חיפשנו דרך פשוטה ומהירה לתת הנחה גדולה לזוגות צעירים שקונים את הדירה הראשונה שלהם. הפתרון היה זמין ולא מורכב – לוותר להם על המע"מ. אני שותף לתפישה שלפיה עדיף בדרך כלל לא לשחק עם המע"מ. כל יתרונו בכך שהוא מס אחיד, ופשוט. אלא שהדיור אינו דומה לשום מוצר אחר. אי אפשר להשוות אותו למוצרי חלב או לתרופות. המדינה היא לא הבעלים של 93% מהפרות בישראל, או של 93% מהפטנטים הרפואיים. לעומת זאת, המדינה היא הבעלים הישיר של 93% מהקרקעות.במלים אחרות, במשך שנים המדינה מכרה לצעיריה מוצר שהיה ברשותה (הקרקע) במחיר מופקע ושערורייתי, ואז גם גבתה עליו מס גבוה. החלטתי שלתקופה של כמה שנים, עד שתוכניות הדיור יבשילו, לפחות את המס נוריד להם. לפי החישובים של השמאי הממשלתי זוג צעיר היה מקבל הנחה ממוצעת של 240 אלף שקל על הדירה הראשונה שלו.

"שתי קבוצות עיקריות התקוממו על המהלך – כלכלנים, ופוליטיקאים ממפלגות אחרות. הכלכלנים היו נגד מפני שהם נגד כל נגיעה במע"מ. הפוליטיקאים - מימין ומשמאל - היו נגד מפני שהם פחדו מכך שזוגות צעירים שקיבלו 240,000 שקל הנחה יגידו 'לפיד עזר לי'. הם טירפדו את התוכנית, והזוגות הצעירים לא קיבלו את ההנחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#