השאלות שליברמן צריך לענות עליהן לפני שהוא מבקש עוד 4.8 מיליארד שקל

שר האוצר וראש הממשלה צפויים להיפגש היום עם שר הביטחון כדי לדון בדרישותיו לתוספת לתקציב הביטחון בשנים הקרובות

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליברמן וכחלון בישיבת ממשלה
ליברמן וכחלון בישיבת ממשלהצילום: אמיל סלמן

אחרי כחצי שנה של טפטופי דרישות מצד משרד הביטחון כלפי משרד האוצר, חודשיים אחרי ששר הביטחון החליט לצאת לתקשורת כדי להפעיל לחץ ולהשיג תקציב נוסף למשרד וכחודש אחרי שליברמן נפגש עם נתניהו לדיון בנושא — רגע האמת של משה כחלון צפוי להגיע היום. שר האוצר צפוי להתיישב עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, לפגישת פסגה משולשת — כדי לדון בדרישותיו של האחרון לתוספת של 4.8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.

משרד הביטחון דווקא מוכן ללכת לקראת האוצר. הוא מבקש את הסכום בפריסה לשלוש שנים, כשמראש הוא מכריז כי 1.3 מיליארד שקל מהסכום יגוייס על ידי מערכת הביטחון באמצעות התייעלות וקיצוצים פנימיים. רק חלק קטן מהסכום יידרש ב–2018, ורובו יועבר למערכת הביטחון ב–2019–2020.

כחלון יגיע לפגישה נחוש לסרב לדרישות שמהוות הפרה של ההסכם — עליו הוא חתם בעצמו לפני שנתיים עם שר הביטחון הקודם, משה בוגי יעלון. הסכם כחלון־יעלון היה הסכם יקר — שבשורתו העיקרית הייתה טמונה בעובדה שהוא היה אמור לשים סוף לדרישות המתגלגלות של מערכת הביטחון. כעת ליברמן מנסה למחוק גם את ההישג הזה. בכירים באוצר הצהירו אתמול בתגובה לדרישה כי "מערכת הביטחון היא תחת תר"ש גדעון ואנחנו משוכנעים שהם יעמדו בו. אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת אפשרות אחרת".

אבל לשר האוצר צפויה עבודה קשה. קשה לראות את בנימין נתניהו, האיש שרגיל לנופף בתרחישי אימה אזוריים בפני אזרחי ישראל, דוחה דרישות תקציביות המנומקות בשמירה על מה שהוא מגדיר בתור 'החיים עצמם'. בתדרוך העיתונאים שערך השבוע שלף ליברמן את העלייה בנוכחות האיראנית בלבנון כאחד הנימוקים לצורך בכסף. סביר שמילת הקסם "איראן" תישלף שוב ושוב גם בנוכחות נתניהו — בניסיון להשיג את ההשפעה הרצויה.

ניתן להמליץ לשר האוצר על כמה שאלות שהוא עשוי לרצות לשאול את ליברמן כדי להבין מדוע מערכת הביטחון צריכה תוספת של 4.8 מיליארד שקל על 70 מיליארד השקלים שהיא מקבלת בכל שנה.

רמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי עם בכירי צבאו בביקור בסוריה, באוקטובר
רמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי עם בכירי צבאו בביקור בסוריה, באוקטוברצילום: Uncredited/אי־פי

1. גם אתמול סירבו במשרד הביטחון לשחרר אפילו רמז בנוגע לצרכים שעבורם נדרש הכסף. אפילו פירוט חלקי של המקומות אליהם יופנה הכסף יהיה בעל משמעות. האם כל הכסף נדרש להצטיידות? האם כל ההצטיידות תיעשה באמצעות מכרזים פתוחים? מי הן חברות הנשק שירוויחו מהמהלך? האם חלק מתקציב נדרש לתשלום משכורות לאזרחים?

2. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט הצהיר בעבר כי צה"ל יסתדר גם בלי התוספת התקציבית שמבקש משרד הביטחון. מדוע אם כך ליברמן ממשיך לדחוף את הדרישה לתוספת תקציבית באופן כה אגרסיבי?

3. במערכת הביטחון מבקשים לקבל את התוספת התקציבית מבלי לפתוח את הסכם כחלון־יעלון לדיון מחודש. האם אין היגיון בכך שאם הצבא דורש כסף נוסף — ייערך דיון גם בסעיפים אחרים בהסכם, כמו לדוגמה העובדה שגם אנשי קבע בעלי פנסיה צוברת יהיו זכאים לתשלום פנסיה מגיל 42 — כשיפרשו מהצבא?

4. הנימוק של מערכת הביטחון לכך שהיא יכולה לבקש תוספת תקציב מבלי לפתוח את הסכם כחלון־יעלון לדיון מחודש — הוא הסעיף בהסכם לפיו "הסכם זה לא ייפתח למשא ומתן אלא אם יהיה שינוי כלכלי או ביטחוני שיוגדר על ידי המשרדים כמז'ורי". ליברמן הסביר השבוע כי הנוכחות הצבאית הרוסית הגוברת בסוריה וההתחזקות של איראן בלבנון הם אירועים כאלו. האם ליברמן יכול לאפיין התפחות גיאו־פוליטית שאינה נחשבת לאירוע מז'ורי? האם קיימת התפתחות שתצדיק הקטנה של תקציב הביטחון?

5. האם ההצהרה בדבר התגברות מז'ורית של האיומים היתה מגיעה גם אילולא היינו ניצבים חודש לפני הדיונים בנוגע לגורל הרזרבה התקציבית של 2018 וחודשיים לפני הצגת תקציב 2019 בפני הממשלה?

6. בשבוע שעבר אמרו אנליסטים בחברות הדירוג הבינלאומיות בראיון ל–TheMarker כי עמידה של משרד האוצר הישראלי בהסכם עם מערכת הביטחון תתמוך בהעלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל. האם מערכת הביטחון מתחשבת בכך בדרישותיה?

7. דו"ח ביצוע התקציב בתחילת נובמבר העלה כי הוצאות מערכת הביטחון עלו ב–10.3% מאז תחילת השנה — יחסית ל–2016. זאת בזמן שבתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן ב–2017 גידול בשיעור של 0.7% בלבד. האם החריגה תאוזן בחודשיים שנותרו עד סוף השנה גם אם לא תתקבל דרישת מערכת הביטחון?

השאלות האלה צריכות להישאל. בפני כחלון ניצבת משימה קשה. קשה להיזכר בפוליטיקאים שהצליחו לעמוד בפרץ ולסרב לדרישות תקציביות שמנומקות בסכנות ביטחוניות. מן הצד השני קשה גם להיזכר בשר אוצר שחתם על הסכם היסטורי עם מערכת הביטחון — ושנתיים אחר כך נאלץ להתייצב מול ניסיון להפר אותו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker