נדחה הדיון בהצעת ח"כ סמוטריץ' בנושא מכרזי השירות הלאומי

ועדת שרים לענייני חקיקה דחתה את הדיון בהצעתו של חכ סמוטריץ' שלא לאחד את מכרזי השירות הלאומי כפי שהציע החשכ"ל ■ במקביל מבקש ח"כ מיקי לוי כי השירות הלאומי יתנהל באופן קבוע תחת משרד העבודה והרווחה

טלי חרותי-סובר
בני ובנות שירות לאומי
בני ובנות שירות לאומי. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אלון רון

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') הצעת חוק לפיה מכרזי השירות הלאומי ימשיכו להיות מוגשים על ידי כל משרד בנפרד במקום דרך מכרז מאוחד שיוציא החשכ"ל. את הצעת החוק הפרטית הגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) לאחר ששני שרי הבית היהודי, אורי אריאל ונפתלי בנט ביקשו זאת ממנו.

באחרונה מצא החשכ"ל אי סדרים חמורים בניהולן של חלק מהעמותות המבצעות השמה למתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי. בהמשך הורה מבקר המדינה להסדיר את השמת המתנדבים תוך יצירת סטנדרטיזציה לתנאיהם - עבור כלל המשרדים המשתמשים בשירותיהם. כיום משלמת המדינה כ-675 מיליון שקל בכל שנה עבור 12 אלף מתנדבי השירות הלאומי במשרדי הממשלה, המהווים כ-70% מכלל המתנדבים.

למפלגת הבית היהודי יש באופן מסורתי התייחסות מיוחדת לתחום השירות הלאומי, ונשמעו טענות כאילו היא מתייחסת אליו כאל פרויקט שלה. זאת אף כי רשות השירות הלאומי-אזרחי משמשת זה שנים כלי גם לתרומתם למדינה של אזרחים ערבים, גברים וחילוניים רבים ולא רק לבנות הציונות הדתית. בהתאם, כבר שנים שהסדרת הנושא נמצאת בסמכותם של משרדי הממשלה השונים שבשליטת הבית היהודי, ונודדת עם שרי המפלגה. בשנתיים האחרונות נמצאת הרשות במשרד החקלאות - משום שבראשו עומד איש המפלגה אורי אריאל. גם ראש הרשות, שר שלום ג'רבי הוא איש המפלגה, ובמהלך השנים הפכה רשות השירות הלאומי-אזרחי ללשכת העבודה של אנשי מפלגת הבית היהודי ומקורביהם.

מכרז מאוחד, כפי שהוצע על ידי מבקר המדינה, היה מונע מהמפלגה את השליטה ברשות, וסמוטריץ' נשלח לטרפד את בקשת החשכ"ל. כאמור נדחה היום הדיון בהצעת החוק בשלושה שבועות, אך גורמים בכירים אומרים כי לא יעבור גם בפעם הבאה בשל התנגדות בתוך הקואליציה.

במקביל מגיש ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), העוסק רבות בנושא השירות הלאומי, הצעת חוק משלו המבקשת למנוע את נדידת השירות הלאומי אחרי שרי הבית היהודי וחנייתה הסופית במשרד העבודה והרווחה.

בהצעת החוק של לוי נכתב כי "בעשור האחרון 'נדד' תחום השירות האזרחי בין מספר משרדי ממשלה, בהתאם להשתייכות פוליטית ולהסכמים קואליציוניים שנחתמו וכללו 'בעלות' פוליטית על תחום זה ויצירת שליטה שתמנע קשר בין תחום השירות האזרחי לבין משרד קבע – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. מציאות משובשת זו נדונה מספר פעמים בדיונים בהכנת חוק השירות האזרחי, התשע"ז-2017, שאושר ב-2017 לאחר שנים ארוכות של דיונים ומחלוקות. במהלך עבודת ההכנה על הצעת החוק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, נמנעה הוועדה מלקבל החלטה המקבעת למשרד קבע את פעילות הרשות לשירות אזרחי, וכפועל יוצא מכך גם את כלל הפעילות בתחום הפיקוח על הגופים המוכרים והגופים המפעילים והפעלת המתנדבים שעושים עבודה מבורכת במסגרת שירותם. בשל כך לא התאפשר לייצר סדר, היגיון וניתוק מכל 'בעלות' פוליטית אפשרית על פעילות חשובה זו.

"נכון יותר לקבוע כי השירות האזרחי, הידע על פעילותו ופעילות המתנדבים בו, הפיקוח על הרשות וכל הנוגע לתחום זה יהיו תחת משרד קבע ולא יעברו מדי כמה שנים ממשרד למשרד, דבר שפוגע בשירות ובפיקוח על פעילותו ומייצר קשר פוליטי פגום. לפיכך, מוצע לקבוע כי המשרד שיהיה אחראי על רשות השירות האזרחי הוא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וזאת מאחר שחלק גדול ממתנדבי השירות מתנדבים בגופים הנוגעים לפעילות המשרד או ששירותם הוא בעל אופי שמשקף את פעילות המשרד ומטרותיו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker