הממשלה נגד הסטטוס קוו: תכניס שיקולי דת לחוק שעות עבודה ומנוחה

שר הרווחה חיים כץ העביר לשרים תזכיר הצעת חוק המחייב התחשבות בשיקולים דתיים־לאומיים במתן היתרים לעבודה בשבת ■ הממשלה תדון גם בחוק עוקף בג"ץ, לאחר שזה נתן היתר למרכולים בתל אביב לפעול בשבת

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנימין נתניהו (במרכז) בכנס של העיתון החרדי "המודיע", ב–2016
בנימין נתניהו (במרכז) בכנס של העיתון החרדי "המודיע", ב–2016צילום: מוטי מילרוד

הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לשר הרווחה להתחשב בשיקולי מסורת בבואו לתת היתר עבודה בשבת. שר הרווחה, חיים כץ, שיגר בסוף השבוע תזכיר של הצעת החוק, הקובע כי "מוצע לעגן בחקיקה את אמות המידה שלפיהן ישקול השר מתן היתר לעבודה בשבת, מקום שקיימת עילה לעשות כן לפי סעיף 12(א) לחוק, ולחייבו להתחשב בשיקולים הבאים בעת קבלת החלטתו: קיומה של חלופה שלא תחייב העסקת עובדים במנוחה השבועית, רווחת העובד, מסורת ישראל ומידת הפגיעה במרחב הציבורי במקום שבו מתבקש ההיתר".

בתזכיר נכתב כי "שיקולים אלה באים בשים לב לתכליות הקביעה של יום מנוחה שבועית ולאיסור להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית, כאשר תכלית אחת היא דתית־לאומית ותכלית שנייה היא סוציאלית — לדאוג לרווחת העובדים".

סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה (התשי"א–1951) קובע כי העסקת עובדים במנוחה השבועית אסורה, אלא אם היא הותרה לפי סעיף 12 לחוק. על פי סעיף 12(א), שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העסקת עובדים בשעות המנוחה השבועית אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעתו, חיוניים לציבור או לחלק ממנו. לאיסור העסקת עובדים במנוחה השבועית שתי תכליות: האחת סוציאלית, והיא לשמור על רווחת העובדים, והשנייה דתית־לאומית — קביעת השבת כיום המנוחה בהתאם לצביונה של ישראל כמדינה יהודית".

לאחר שיגורו של תזכיר הצעת חוק מתבקשים משרדי הממשלה להגיב בתוך שלושה שבועות. השלב הבא בחקיקה הוא הגשתה של הצעת החוק לאישור הממשלה, ולבסוף חקיקה בשלוש קריאות בכנסת. ההערכה היא שהצעת החוק תקודם בהליך מזורז.

העבודות של רכבת ישראל, היום. לפי הפשרה — העובדים אינם יהודים
העבודות של רכבת ישראל, היום. לפי הפשרה — העובדים אינם יהודיםצילום: אליהו הרשקוביץ

ההחלטה על החקיקה התקבלה בשבוע שעבר בישיבה שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי יהדות התורה וש"ס. במפלגות החרדיות זועמים על חילול השבת בעבודות הרכבת ועל פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כמה חודשים, שהתירה את פתיחתם של בתי עסק ומרכולים בשבת בתל אביב.

גורמים פוליטיים מזהירים כי קידומה של הצעת החוק תשנה את הסטטוס קוו בעניין השבת הנהוג מאז קום המדינה. שכן, לרשימת השיקולים במתן היתרים על ידי שר הרווחה לעבודה בשבת נוספו "פגיעה במסורת ישראל" ו"התחשבות במידת הפגיעה במרחב הציבורי".

הוספת שני שיקולים אלה עלולה לפגוע בשורה של עסקים הפועלים בשבת בתחומי מסחר, תעשייה, אנרגיה, תיירות ועוד — ולהשפיע על הציבור. כיום ניתנים דרך קבע אישורי עבודה בשבת בתחומים אלה, אבל בעקבות השינוי המסתמן לא מן הנמנע שיופעלו לחצים על שר הרווחה לא לאשר פתיחת מרכולים, בתי עסק, מסעדות ועסקים בתחום התיירות — למשל, חנויות מזכרות, אתרי תיירות וחופים.

"השבת — יום השיפוצים של הרכבת"

העבודות של רכבת ישראל
העבודות של רכבת ישראל, היוםצילום: אליהו הרשקוביץ

ההצעה המעודכנת תפגע גם ביכולתה של רכבת ישראל לבצע עבודות בשבת. בסוף השבוע איים שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), בהתפטרות מהממשלה ובהפסקת חברותו בוועדת השרים לענייני חקיקה, אם היו נמשכות היום עבודות הרכבת בשבת. לבסוף סוכם שהעבודות לא יבוצעו על ידי יהודים. באשר לעבודות המתוכננות לשבתות הבאות, אמר השר כץ כי יקפיד יותר על ברירת אישורי העבודה הניתנים לרכבת.

בשבוע שעבר החריף ליצמן את הטון נגד עבודות התחזוקה והפיתוח של הרכבת ביום המנוחה. עוד לפני שאיים להתפטר מהממשלה הוא הודיע ביום רביעי ללשכת ראש הממשלה כי לא ישתתף בהצבעות בוועדת השרים לחקיקה ובכנסת אם יתקיימו עבודות הרכבת. לדבריו, "המשך הפיכת השבת ליום השיפוצים הלאומי של רכבת ישראל מנוגד לסטטוס קוו, ופוגע באופן חמור במסורת ישראל ובקדושת השבת".

אין זו הפעם הראשונה שבה לוחצות הסיעות החרדיות לבטל את עבודות הרכבת בשבת ולהעבירן לימי חול, באופן שמשבית את תנועת הרכבות. אחד המקרים האחרונים התרחש ביוני, אז בעקבות לחצים פוליטיים שהפעילו יהדות התורה וש"ס בוטלו העבודות. גם שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הודיע אז כי הנחה את אנשי המקצוע במשרדו לא לבצע עבודות בשבת שלא לצורך.

בספטמבר 2016 פרץ משבר חריף סביב עבודות הרכבת בשבת. בעקבות לחץ שהפעילו הסיעות החרדיות, הורה נתניהו על הקפאת כל העבודות ל–72 שעות, אף שלא היתה בידיו הסמכות לכך לפי חוק. הוראתו לרכבת נמסרה דקות לפני כניסת השבת. בעקבות ביטול העבודות, הושבתה תנועת הרכבות במסילת החוף בין תל אביב לחיפה עד ליום ראשון בערב.

העבודות של רכבת ישראל, היום
העבודות של רכבת ישראל, היוםצילום: אליהו הרשקוביץ

המרכולים בתל אביב חוזרים לשולחן השבת

סוגיה נוספת הקשורה בשבת שתקודם על ידי הממשלה היא הצעת "חוק המרכולים", שהוגשה על ידי שורת חברי כנסת בראשות יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה). אישור שאישורה יגרום לסגירת בתי עסקים ומרכולים בשבת בתל אביב. הצעת החוק קובעת כי חוקי עזר שהתקבלו מאז 2014 ואילך על ידי הר שויות יחויבו באישורו של שר הפנים. המשמעות היא ששר הפנים, אריה דרעי, לא יאשר את חוק העזר העירוני שהתקבל בתל אביב ביוני 2014 בעקבות פסיקת בג"ץ ואיפשר את פתיחת המרכולים.

ועדת השרים לענייני חקיקה היתה אמורה לאשר מחר (א') את הצעת החוק, אך טרם ברור אם זו תעלה לדיון. גפני הודיע באחרונה שסיעתו לא תוכל לשבת בממשלה אם החוק הזה לא יעבור וחילול השבת בתל אביב יימשך.

בעיריית תל אביב, שבימים אלה נמצאת בהליך מתן ההיתרים למרכולים לפעול בשבת בהתאם להחלטת בג"ץ, התרעמו על הצעת החוק. איתי פנקס ארד, יו"ר ועדת המכרזים והממונה על תיקי התפעול בעירייה, אמר: "המאבק המשפטי הוכרע, אבל הממשלה מתעקשת להתעלם מכך. החלטת מועצת העיר, ובהמשך החלטות בג"ץ, יצרו איזון בין הדברים שהממשלה מנסה להפר בהעדפת מגזר אחד על משנהו. החלטות מסוג זה, בניסיון לעקוף החלטות של ערכאה משפטית עליונה, הן בדיוק מסוג הדברים שהופכים את הדת והמסורת לנושאים שיוצרים מחלוקת ואנטגוניזם במקום שיהיו מכנה משותף".

פנקס ארד הציע "לכל המעורבים להפסיק להפוך את השבת לאמצעי ניגוח פוליטי, ולהבין שהמציאות וצורכי הציבור תמיד היו ויהיו חזקים מכל כיפופי ידיים מיותרים. אנחנו נאבקנו עד היום על האיזון והצביון המיוחד של תל אביב־יפו — תרגילים והתחכמויות לא יעצרו אותנו".

דנה גנאל, רכזת המחקר של ארגון המשמר החברתי, אומרת: "השיקולים שהובאו לטובת סגירת העסקים הם חשובים. אבל צריך להוסיף להם שיקולים הפוכים בכללם קיום העסקים הקטנים, החופש לבלות את יום המנוחה כרצונך והזכות של אוכלוסיות חלשות וממעמד הביניים שאינן דתיות ליהנות משירותים ובילויים בשבת".

שינוי הסטטוס קוו יפגע במפעלי תעשייה

שינוי השיקולים במתן היתרי עבודה למפעלי תעשייה בשבת צפוי לעורר התנגדות בקרב תעשיינים. הגבלת ימי העבודה לחמישה ימים וחצי בשבוע, בעוד המתחרים בחו"ל עובדים שבעה ימים, עלולה לפגוע בהם פעמיים — בתחרות בחו"ל ובשוק המקומי החשוף ליבוא. מפעלים שכבר מתקשים להתחרות עלולים להיסגר כתוצאה מהשינויים.

רבות דובר על הפריון הנמוך בתעשייה הישראלית, שתורם ליוקר המחיה. הפריון הנמוך נובע בין השאר מהשקעות מעטות יחסית בתעשייה, מחדשנות דלה וממחסור בכוח עבודה מקצועי. אם מפעל ייאלץ לעבור משבעה ימי עבודה בשבוע לחמישה ימים וחצי, תהיה בכך פגיעה נוספת בפריון שלו, מה שיוסיף להתייקרות של מוצריו ויפגע בתחרותיות שלו מול הצרכנים והמתחרים בחו"ל.

בעידן שבו השוק פתוח לתחרות של יבואנים מסחריים ויבוא אישי, חברות שלא יעבדו בשבת עלולות להיפגע קשות. מסיבה זו, חלק ניכר מהחברות שאינן זקוקות לחותמת כשרות עובדות בשבת.

יוצאות דופן הן חברות מזון, שלגביהן ביקשה באחרונה התאחדות התעשיינים הקלות בעבודה בשבת. ביוני העבירה ההתאחדות מסמך לממשלה שבו ציינה כי בניגוד למפעלים בישראל, מפעלים בחו"ל שמקבלים היתר כשרות עובדים שבעה ימים בשבוע, תוך הסתמכות על עובדים לא יהודים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker