קק"ל ביטלה את ההסכם עם המדינה, עקב קידום חוק להלאמת רוב הכנסותיה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קק"ל ביטלה את ההסכם עם המדינה, עקב קידום חוק להלאמת רוב הכנסותיה

ועדת הכספים המשיכה לדון בהצעת החוק המחייבת את קק"ל להעביר לקופת המדינה 80% מהכנסותיה ■ קק"ל הודיעה בתגובה כי תפסיק את שיתוף הפעולה שלה עם רשות מקרקעי ישראל

תגובות
יו"ר קק"ל, דני עטר
אמיל סלמן

המאבק בין קק"ל למדינה מחריף: קק"ל ביטלה אתמול את ההסכם עם המדינה על ניהול משותף של קרקעות דרך רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). זאת, לאחר שהממשלה אישרה אתמול הצעת חוק להעברת 80% מהכנסות קק"ל מהשבחת קרקעות לקופת המדינה. ועדת הכספים תכונס היום לדיון בהצעת החוק הממשלתית.

הבית היהודי וסיעות האופוזיציה, המתנגדות לחוק, מאיימות לערוך פיליבסטר. מאחורי הקלעים נעשים נסיונות לפשרה, שבמסגרתם הוצע לקבוע סכום שתעביר קק"ל בשנים הקרובות במקום 80% מהכנסותיה — אפשרות שמצדדים בה בקואליציה — או להותיר בחוק רק את הסעיף שיטיל עליה מס בגין הכנסותיה מהשבחת קרקעות.

הממשלה אישרה אתמול את הצעת החוק הקובעת כי "כתחליף להעברת הכספים, תוכל קק"ל לבחור בתשלום מס על הכנסותיה מהשבחת הקרקע". קק"ל, המחזיקה בכ–13% מקרקעות המדינה, זכאית כיום לפטור ממס בגין הכנסותיה מהשבחת קרקע המתקבלות מרמ"י.

הצעת החוק הוגשה אתמול בחיפזון, לאחר שדירקטוריון קק"ל החליט שלשום כי הקרן תעביר מיליארד שקל בלבד לקופת המדינה ב–2018. זאת, בניגוד לסיכום — שאליו הגיעו מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, ויו"ר קק"ל, דני עטר, מחוץ לאולם ועדת הכספים לפני כשבועיים — שלפיו קק"ל תעביר למדינה 2 מיליארד שקל ב–2017–2018.

.

בישיבת ממשלה מיוחדת שעסקה בחוק קק"ל, אמר אתמול ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "אנחנו מדינה קטנה, ויש לנו צרכים גדולים מאוד — צורכי ביטחון של מעצמה וצרכים לאומיים של העם היהודי להבטיח את עתידו. העתיד של העם היהודי נקבע במדינת היהודים, זה עד כדי כך פשוט". בהצבעה בממשלה התנגדו לקידום החוק השרים אורי אריאל וחיים כץ. שרת המשפטים, איילת שקד, נמנעה.

"מהלך בזק כוחני"

בתוך כך, ועדת הכספים המשיכה אתמול את הדיון בסעיף בחוק ההסדרים, שלפיו קק"ל תחויב להעביר לקופת המדינה 65% מהכנסותיה השנתיות בגין השבחת קרקעות. סעיף זה אושר כחלק מחוק ההסדרים ביולי 2015, פוצל ממנו, הועבר אל ועדת הכספים, ואז הוקפא עד לפני שבועיים — אז החליטה הקואליציה לקדמו כדי להפעיל לחץ על קק"ל.

חבר הוועדה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), הביע את התנגדותו לחוק, וטען כי נוסח הסעיף המעודכן שאושר על ידי הממשלה — שבו הועלה שיעור ההכנסות שקק"ל תחויב להעביר למדינה מ–65% ל–80% — מבצע למעשה הלאמה של קק"ל והכנסותיה. לדבריו, החוק מכפיף את קק"ל לחוק חובת מכרזים באופן מוחלט, וקובע כי כספי קק"ל יעברו ישירות לתקציב המדינה, ולא לפרויקטים לאומיים — וזאת ללא שיתוף קק"ל בפרויקטים אלה כפי שנקבע בנוסח הקודם.

"החוק הזה מגייס את כספי העם היהודי לדורותיו לצרכים פוליטיים צרים. אני לא מצליח להבין את הלהיטות של חברי הקואליציה, שמוכנים במהלך בזק כוחני להעניק למפלגת כולנו מיליארדי שקלים תוך פגיעה אנושה בקק"ל", אמר סמוטריץ'. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), האשים את סמוטריץ' ב"שיתוף פעולה עם השמאל" עקב התנגדותו לחוק.

טרקטור באירוע של קק"ל
אליהו הרשקוביץ

בוועדה התפתח ויכוח סוער שלא נגע להצעת החוק עצמה. ח"כ אורן חזן (הליכוד) קרא לעבר ח"כ רחל עזריה (כולנו) — שהגישה את הצעת החוק שלפיה קק"ל תחויב להעביר למדינה 80% מהכנסותיה — "הייתי מלמד אותך כמה דברים". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה לחזן: "היא תסתדר גם בלי המיומנות שלך בניהול קזינו בבורגס". חזן, מצדו, השיב לבירן: "לא הייתי נותן לך להיות דילרית". בתגובה, בירן כינתה את חזן "סרסור", והוסיפה: "בושה שאתה בכנסת". חזן ובירן הגישו תלונות הדדיות לוועדת האתיקה של הכנסת.

בתוך כך, ועדת הכנסת התכנסה אתמול כדי להכריע בנוגע לטענות שלפיהן הצעת החוק החדשה (להעברת 80% מכספי קק"ל) היא בבחינת "נושא חדש", ולכן היא מצריכה הצבעה חדשה בקריאה ראשונה. הקואליציה, שלה יש רוב בוועדת הכנסת, הצליחה לדחות את הטענות.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "רמ"י שומרת על האינטרסים הציבוריים מעצם היותה הזרוע של מדינת ישראל לניהול אדמות הלאום. הרשות מנהלת את אדמות קק"ל מתוקף שלושה חוקים, אחד מהם חוק יסוד. האמנה בין הארגונים קובעת שאם צד אחד החליט לא להמשיך, הממשלה תגיש הצעת חוק לתיקון שלושת החוקים. כל זמן שלא תוקנו, אין שום שינוי, גם אם האמנה לא בתוקף.

לפיכך, רשות מקרקעי ישראל תמשיך לתכנן ולשווק את קרקעות הלאום, כפי שהיה עד כה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#