2 מיליארד שקל למדינה: הסיכום החדש בין קק"ל לממשלה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2 מיליארד שקל למדינה: הסיכום החדש בין קק"ל לממשלה

בתום דיון סוער הסכימו הממשלה וקק"ל כי הקרן תעביר מיליארד שקל ב-2018 ומיליארד נוספים ב-2019 ■ הכסף ישמש לפיתוח תשתיות ■ סמוטריץ' הטיח בגפני: "אתה קיבלת את חלקך, אתה עובד אצל הממשלה". גפני השיב לו: "אם לא היית מקבל מקק"ל לא היית מגן עליהם"

24תגובות
יו"ר קק"ל, דני עטר
אמיל סלמן

הממשלה וקק"ל הגיעו להבנות, לפיהן יועברו 2 מיליארד שקל מקק"ל למדינה ב-2019-2018. כך הודיעו בצהריים מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ויו"ר קק"ל, דני עטר, לוועדת הכספים שדנה בחוק קק"ל. הכסף יועבר לפיתוח תשתיות שיוגדרו על ידי הממשלה, כמו כבישים ובתי ספר.

בתום דיון סוער אמר באב"ד כי הסיכום הוא שהנהלת קק"ל תפעל לאשר את הקצאת הסכומים הללו בישיבתה ב-6 בנובמבר 2017. מדובר בכספים לפרויקטים חלף תקציב (כלומר פרויקטים שייקבעו בתקציב המדינה וימומנו על ידי קק"ל). הוא הודיע שבקרוב ינוסח מה יהיו הפרויקטים הללו וכי "ככל שב-6 בנובמבר 2017 ההסכמות לא יתקבלו בדירקטוריון קק"ל, בכוונת הממשלה להמשיך להעביר חוק המעגן את העברת הכספים מקק"ל למדינה ב-7 בנובמבר".

עטר אמר כי "אנו שואפים לסיים את הדיון עם הממשלה ברוח טובה. בתיווכו של יו"ר הקואליצייה, ח"כ דוד ביטן, וראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה. הגענו להבנות ואנסה בכל כוחי להעביר את ההבנות הללו בדירקטוריון קק"ל ב-6 בנובמבר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הודיע שאם תהיה הסכמה בין הממשלה לקק"ל, הממשלה תצטרך להודיע לו אם רצונה להפסיק את הדיון בוועדה על החוק. אם לא יהיו הסכמות הוא ימשיך את הדיון בו, בכפוף לבעיות המשפטיות שהתעוררו.

בכנסת העריכו שהדיון הסוער שנערך בוועדה נועד בעצם לדחוק בקק"ל להגיע להסכמות עם הממשלה, לאחר שבאחרונה סירבה לדרישת האוצר להעברת כספים נוספים ב-2018.

קק"ל תעביר 2 מיליארד שקל למדינה - דלג
קק"ל תעביר 2 מיליארד שקל למדינה103

קודם לכן, הסביר הורביץ כי "רה"מ לא רוצה להלאים את קק"ל. כל מי שמעלה את האפשרות שוגה. רה"מ והממשלה לא צריכים להתנצל על החלטתם להסיט כספים לטובת ביטחון ישראל ושימושים אחרים. זה מכוחם וזה חובתם".

הורביץ מתח ביקורת על הדיון בדירקטוריון קק"ל שבו הופיע יחד עם באב"ד ושניהם הוקלטו, ואמר כי "אני מצטער על הדיון המביך והמבייש שהיה בדירקטוריון קק"ל שבו הוקלטנו והיו קריאות לא ראויות".

הורביץ סיפר שאחד המשתתפים קרא לממשלה באותה ישיבת דירקטוריון לנהל מו"מ עם "מפלגת קק"ל". הורביץ הבהיר "אני אומר בשמו של רה"מ: רה"מ לא ינהל מומ עם מפלגת קק"ל.. ההחלטות של רה"מ תתבצע יש רהמ ויש ממשלה בישראל והיא זו שצריכה לשמור ולנהל את עניינה של הממשלה וכך יהיה במקרה הזה"

שי באב"ד ודני עטר מתחבקים
אמיל סלמן

"אתה קיבלת את חלקך ואתה עובד אצלם"

מוקדם יותר, פרץ עימות חריף פרץ בדיון שקיימה ועדת הכספים בסעיף מחוק ההסדרים שנועד להעביר כספים מקק"ל לקופת המדינה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) המתנגד להצעת החוק טען כי היא לא חוקתית, שכן מדובר בסעיף מחוק ההסדרים שאושר בקריאה הראשונה ביולי 2015 על ידי הכנסת. הסעיף שנועד להעברת הכספים היה תקף אז על רקע המצוקה התקציבית שבה היה שרוי תקציב המדינה - אך הוא לא תקף כעת. בנוסף, התריע סמוטריץ כי הליך החקיקה הוא לא חוקי, והזהיר שהחוק המוצע עלול להיפסל על ידי בג"ץ, שפסל באחרונה את החוק למיסוי דירה שלישית על רקע השימוש בחוק ההסדרים.

סמוטריץ, שביקש לדחות את הדיון בוועדה ולא נענה, קרא לעבר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) "אתה קיבלת את חלקך ואתה עובד אצלם". גפני אמר בתגובה כי "הממשלה לא ביקשה ממני להביא את הצעת החוק לדיון בוועדה. אני הבאתי אותה ביוזמתי. לא קיימתי דיון כלשהו עם אנשי הממשלה. אתה יכול לעשות פרצופים, אני לא שייך לבית היהודי ולתקופה שכל דבר עולה כסף. יש פה חבר כנסת שעושה דברים נכונים (בהתכוונו אל עצמו, צ"ז) גם אם לא מקבל שום דבר בניגוד לך. אם לא היית מקבל מקק"ל לא היית מגן עליהם".

מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), קרא לעברו של סמוטריץ "יש לך אינטרס בקק"ל. אני יודע מה האינטרס שלך. חברים שלי בהתיישבות מספרים לי (בהתכוונו שקק"ל מעבירה כספים לשטחים, צ"ז). נותנים לך עצמות יבשות ושאריות".

זוהר הוסיף כי "אף אחד מחברי הוועדה לא קיבל שום התחייבות ושום הבטחה מהממשלה - אנו עושים כי אנו מאמינים בכך. קק"ל במשך שנים רבות עושה עבודה נפלאה למען המדינה וראויה לכל הערכה. ב-2017 צריכים לחשוב מה קק"ל מועילה למדינה ומה עושה כדי ליישם את מדיניות הממשלה. בדמוקרטיה צריך לוודא שהעם מקבל את מה שהוא רוצה. קק"ל מחזיקה בהרבה מאוד כסף שלא הולך לציבור כפי שהציבור מקווה שהוא יילך".

קודם לכן, הציג את הצעת החוק סגן הממונה על התקציבים באוצר, אריאל יוצר. לדבריו, "המשך מתן הפטור ממס של קק"ל יותנה בהסכמה למימון פיתוח תשתיות בהתאם לצורכי מדינת ישראל. היקף המימון יסתכם ב-80% מהכנסות קק"ל משיווק הקרקעות".

גפני ביקש את התייחסותו של משרד המשפטים, לנוכח העובדה שנחתם הסכם בין המדינה לקק"ל בסוף 2015 המעגן את העברת הכספים מקק"ל לאוצר המדינה ב-2017-2016, וקובע כי לא תהיה דרישה של המדינה להעברת כספים מקק"ל עד 2021. למרות הסיכום, בקשו באחרונה באב"ד והורוביץ מדירקטוריון קק"ל לאשר העברת מיליארד שקל נוספים.

שרית פלבר ממשרד המשפטים השיבה כי "בשעתו כשהונחה הצעת החוק ממשלתית, היועץ המשפטי לממשלה דאז לא הצביע על מניעה משפטית. מאז נחתם ההסכם בין הממשלה לקק"ל. היועץ המשפטי לממשלה טרם נדרש להשלכות של קידום הליכי חקיקה... מהבחינה הראשונית שנערכה בעניין עולה שיש קשיים (בקידום הצעת החוק, צ"ז) שצריך לבחון. נבהיר ליועמ"ש את הדחיפות שבעניין".

אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, הודיע כי "נמתין להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. המדינה חתמה על סיכום בינה לבין קק"ל בכל מה שקשור להעברת כספים ב-2017-2015. ברקע היתה הצעת החוק שבה מבקשים לערוך שינויים. תכלית ההסדר הוא עשיית סדר בכסף ציבורי רב שנצבר במשך שנים רבות בקק"ל וממשיך להיצבר".

לדברי מסינג, "יש עלייה מאוד גדולה מהצפי שהיה ערב חתימתו של ההסכם. לדעת הממשלה יש מקום להסדיר את נושא העברת הכסף גם ב-2018 ואילך ולא להותיר למנגנונים של קק"ל בלבד להקצות כסף תקציבי".

הוא הוסיף כי "מדובר בכסף שאילו קק"ל היתה צריכה לשלם עליו מס, הוא היה נכנס לקופת המדינה וקק"ל לא יכולה לחלק את הכסף כראות עיניה. צריך להתאים אותו למציאות של 2017 לאחר דו"ח מבקר המדינה והאמירות לגבי הכשלים בפעילות קק"ל באופן הקצאת הכספים. יש גידול משמעותי בכספים שמועברים לקק"ל ודומה שיש מקום לאפשר לחוקק את החוק המוצע".

ביחס לטענות המשפטיות נגד חקיקת החוק, לנוכח ההסכם בין הממשלה לקק"ל הודיע מסינג כי "יחד עם זאת, תישאל השאלה בסופו של דבר גם אם המדינה הפרה את ההסכם, הגם אני סבור שהיא לא מפרה את ההסכם, יש סעיף ברור שמתייחס למצב שבו בכל זאת יחוקק החוק. אי אפשר למנוע חקיקת חוק עד שנת 2021. בהסכם יש התייחסות שבמקרה כז ההסכם בטל. כל צד יכול להודיע שההסכם בטל".

מסינג הודיע כי "נחזור לממשלה לפני ההצבעות לצורך הצגת עמדה ממשלתית מעודכנת. יש די והותר שיקולים כדי לא למנוע את החקיקה".

הוא הוסיף " איזה נזק ייגרם כתוצאה מההפרה? שמדינת ישראל תקצה את הכסף למקורות של מיזמים לאומיים על ידי הקצאה במישרין למנגנונים שיודעים להקצות את הכספים, במקום ועדות שונות ומשונות בקק"ל? הטענה שנגרם פה נזק חוזי או נזיקי היא מקוממת כי בסוף המדינה לא מבקשת לעשות כראות עיניה אלא להקצות את הכסף למיזמים לאומיים".

גפני הודיע במהלך הדיון כי הוא מבקש שהחוק יעלה להצבעה בקרוב לאחר קבלת עמדות הממשלה. "נצטרך לקבל תשובות מהממשלה לגבי הנושא המשפטי. הוויכוח בחלקו אינטרסנטי ובחלקו אידיאולוגי. החיבור בין סמוטריץ' לשמאל הוא מעניין". בכך התייחס גפני לכך שנציגי הבית היהודי, המחנה הציוני ויש עתיד התנגדו לחוק והגנו על קק"ל אל מול הליכוד ויהדות התורה שהביעו תמיכה בחקיקת החוק בכפוף לשינויים.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) קבל כי "הממשלה עד עכשיו לא שלחה טיוטת חוק מסודרת - ואני חושש שהממשלה עושה שימוש ציני בוועדה כדי לדחוק את קק״ל לחתימת הסכם - ואין לה באמת כוונה לאשר זאת בחקיקה כפי שדרוש.הדיון הזה מצטייר כדיון עקר שכל תכליתו זה איום על קק״ל - אם לא תחתמו על הסכם חדש נגיע לחקיקה - ואני אומר - חקיקה היא מחייבת וכמוה גם הכפפת הארגון לביקורת החשב הכללי באוצר או למבקר המדינה״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#