הלוביסט החדש של בנק הפועלים: דקאן ביה"ס למינהל עסקים בעברית - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלוביסט החדש של בנק הפועלים: דקאן ביה"ס למינהל עסקים בעברית

פרופ׳ צבי וינר נרשם לאחרונה כלוביסט בכנסת מטעם בנק הפועלים - וייצג את הבנק בוועדת פישמן - שחוקרת בין היתר את האשראי שנתנו הבנקים לאיש העסקים פושט הרגל ■ האוניברסיטה העברית מתוקצבת על ידי המדינה בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה

54תגובות
פרופסור  צבי  וינר
מוטי קמחי

פרופ׳ צבי וינר, דקאן בית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, נרשם לאחרונה כלוביסט בכנסת מטעם בנק הפועלים. שמו של וינר מופיע כשדלן עצמאי זמני שהלקוח היחיד שלו הוא בנק הפועלים - ברשימת השדלנים שמופיעה באתר הכנסת. הדיווח על כך פורסם אתמול (א') באתר "המקום הכי חם בגיהנום".

וינר אישר את הפרטים בשיחה עם כתבת האתר שרון שפורר, שבה טען כי הוא יועץ מטעם הבנק בוועדת פישמן וכי תפקידו מוגדר כיועץ ולא כלוביסט. ועדה זו הוקמה בכנסת לבדיקת האשראי שניתן על ידי מערכת הבנקאות לאיש העסקים אליעזר פישמן וללווים הגדולים במשק.   

>> חילוץ היסטורי: הציבור ישלם 700 מיליון שקל להצלת האוניברסיטה העברית  

וינר מכהן כאמור כדקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, המתוקצבת על ידי המדינה בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ויקבל מהבנק תשלום נוסף עבור עבודת הייעוץ שלו.

אתמול נחשף ב-TheMarker כי לראשונה אחרי 15 שנים של דיונים, המדינה והאוניברסיטה סיכמו על תוכנית חילוץ לאוניברסיטה בעלות של כ-700 מיליון שקל בעשר השנים הקרובות. זאת, לאחר שהאוניברסיטה נקלעה בשנים האחרונות למשבר תקציבי חסר תקדים, כתוצאה מחוב של כ-13 מיליארד שקל לפנסיה התקציבית של הסגל הבכיר שלה.

תחומי המחקר של וינר באוניברסיטה הם ניהול סיכונים והנדסה פיננסית, ולדבריו ייעץ בעבר לגופים גדולים במשק. וינר מנהל יחד עם רו"ח אשר שקלר את חברת הייעוץ הכלכלי אסכולה, המספקת שירותי ייעוץ פיננסי. לפי אתר החברה, על לקוחות אסכולה "נמנים המוסדות הבנקאים הגדולים בישראל, חבות ביטוח, חברות ממשלתיות, חברות תשתית, חברות היי-טק ועוד". בעבר כלל האתר גם רשימת לקוחות, אך היא הוסרה ממנו.

אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים
ניצן זוהר / דוברות

באקדמיה בישראל מקובלת תופעה של חוקרים וחברי סגל שמייעצים עבור חברות עסקיות בתשלום, ולא קיים תקנון המגביל את עבודתם הפרטית של חברי הסגל - כל עוד מדובר בחוות דעת או עבודות ייעוץ שונות ולא במשרה מלאה. גם תקנון האוניברסיטה העברית לא מגביל זאת. 

בשבוע שעבר פורסם כי לפי נתוני העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מתחילת כהונתה של הכנסת ה-20 באפריל 2015, נרשם גידול של 134% במספר הלוביסטים בעלי היתר כניסה למשכן הכנסת ומספרם מסתכם היום ב-213.

בין רשימת הלוביסטים בכנסת נכלל גם פרופ׳ ירון זליכה, המכהן גם כנשיא המועצה האקדמית העליונה של המכללה האקדמית קרית אונו וראש ההתמחות בחשבונאות בה. זליכה נרשם כלוביסט בכנסת מטעם משרד עורכי הדין מאיר אסרף והוא מייצג את ועד העובדים של בנק אגוד בדיונים בכנסת באופן קבוע.

ברשימת הלוביסטים של הכנסת מופיעים חברי סגל בכיר נוספים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, כמו למשל פרופ׳ אסף חמדני, מנהל המרכז לממשל תאגידי בבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית, המייצג באופן קבוע את איגוד הבנקים בכנסת, יחד עם פרופ׳ שלום לרנר מאוניברסיטת בר אילן הרשום כלוביסט המייצג באופן קבוע את איגוד הבנקים.

"יש לשים סוף לתופעה המגונה לפיה בכירי אקדמיה מקבלים מצד אחד שכר גבוה במימון ציבורי ובמקביל הופכים ללוביסטים או יועצים לגופים מסחריים", אומר שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. "אדם בכיר שאזרחי ישראל משלמים את משכורתו, לא יכול לייצג ולקדם במקביל בשכר אינטרסים של גופים מסחריים, שלא פעם באים על חשבון אלה שמשלמים את משכורתו. זה לא ראוי, לא אתי ולא מוסרי.

"לדעתי ראוי היה לאסור העסקה כזו במקביל או לכל הפחות למנוע מיועצים מסוגו של וינר לייעץ בעתיד לגופים ציבוריים או להשתתף בוועדות ציבוריות המשפיעות על האינטרס הציבורי הכללי שלנו. הסיבה לכך היא שלעולם לא נוכל לדעת מתי זלג לעמדתם בוועדות הציבוריות גם ייצוג אינטרס של גוף מסחרי בהווה או בעתיד. הגיע הזמן לייצר הפרדות ברורות בנושא כדי לקבל תוצאות טובות יותר עבור אפיון וייצוג האינטרסים הציבוריים בישראל". 

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האוניברסיטה מתירה לחברי הסגל לעסוק בעבודה נוספת  מספר שעות בשבוע בכפוף למגבלות התקנון בעניין זה. חברי הסגל בדרך זו תורמים מהידע והמומחיות שלהם למדינה. עבודה נוספת מותרת ובלבד שאינה פוגעת בחובות הוראה ו/או המחקר של חבר הסגל האקדמי באוניברסיטה או באינטרסים של האוניברסיטה.

אליעזר פישמן
מוטי מילרוד

"כמו כן על חבר סגל להימנע מניגוד עניינים עם תפקידו באוניברסיטה או עם מטרות או פעולות האוניברסיטה. על חבר הסגל העוסק בעבודה נוספת מוטלת החובה לקיים את הוראות התקנון. על פניו אין האוניברסיטה העברית סבורה שיש  בביצוע הייעוץ לבנק הפועלים הפרה של התקנון.

"לטענת פרופ' צבי וינר – הוא נרשם כלוביסט מאחר שזה הנוהל בשביל להציג את עמדתו בפני הועדה ובפועל מכהן כיועץ לבנק הפועלים בתחום המומחיות שלו".

וינר ביקש להבהיר גם כי בעבודת ייעוץ זאת הוא אינו מייצג את האוניברסיטה העברית.

דוברת בנק הפועלים מסרה בתגובה: "הפועלים נערך בצורה רצינית להופעתיו בפני הוועדה הפרלמנטרית ומתכוון לשתף פעולה באופן מלא. כחלק מההיערכות אנו נעזרים באנשי אקדמיה מובילים בתחומם על מנת לתת רקע רחב לחברי הוועדה ולהשיב על שאלות שלהם. פרופ' וינר הוא מומחה בעל שם בתחום המימון וסייע בעבר בהצלחה לרשויות וגופים שונים בנושאי המומחיות שלו. אנו מאמינים כי ניסיונו ומומחיותו יסייעו לעבודת הוועדה הפרלמנטרית ולהצגת עמדת בנק הפועלים".

הנושה הגדול ביותר של פישמן

בנק הפועלים, המנוהל ע"י אריק פינטו, הוא הנושה הגדול ביותר של אליעזר פישמן שערב הכרזתו כפושט רגל החברות הפרטיות שלו היו חייבות לבנק כ-1.8 מיליארד שקל. חוב זה היה מגובה בערבות אישית של פישמן - ערבות שהתברר כי אין לה ערך כלכלי ממשי.

חלק ניכר מהחוב יותר מ-800 מיליון שקל ניתן לפישמן לפני כ-20 שנה כשרכש נתח ממניות קבוצת ידיעות אחרונות. בשנה האחרונה הפועלים תמך תחילה בגיבוש הסדר חוב ואולם בסופו של דבר בשל לחץ ציבורי ושיחות שערכה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, הפועלים התנגד להסדר ובעקבות כך הוכרז פישמן כפושט רגל.

בשנה האחרונה הצליח הפועלים לממש חלק מהבטוחות שהחזיק כנגד החוב כמו חברת הדלקים והקמעונות טן, אחוזים בודדים ממניות חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, מגרש בפתח תקוה, יפו ונכסים נוספים בשווי כולל של כמה מאות מיליוני שקלים. כעת בהפועלים מחפשים קונים לכ-34% מידיעות אחרונות וכן  קונה לחוב של חברת הקמעונאות הום סנטר כלפי הבנק בכ-100 מיליון שקל.

לפני כמה חודשים קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגיש הפועלים וקבע כי הבנק לא ייאלץ לחשוף את מסמכי ההלוואות שנתן לפישמן. השופט דוד מינץ פסק כי לצד האינטרס שקיים בחשיפת המידע, יש לזכור כי מדובר בשלב מקדמי בהליך לאישור תביעה נגזרת וכי קיים חשש מפני שימוש לרעה בהליך גילוי המסמכים.

בסוף יוני נתן השופט הכלכלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, פסק דין דרמטי, שלפיו בנק הפועלים ייאלץ למסור במסגרת תביעה נגזרת את כל המסמכים מאז 2006 הקשורים להלוואות שנתן לפישמן. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש משה אהרוני באמצעות עורך דין תומר ברם לפני כשנה - נגד הבנק ונגד שורה ארוכה של נושאי משרה - שמאפשרת לבקש צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך של תביעה נגזרת לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה.

בבקשה נטען לגבייה בררנית של בנק הפועלים נגד חייבים, ונשאל בה בין השאר היכן היו שומרי הסף ונושאי המשרה של הבנק לאורך השנים, שבמהלכן ניתן האשראי לפישמן. אהרוני שואל בבקשה אם הבנק נקט פעולות אופרטיביות כלשהן להקטנת החוב, או לפחות לאי־הגדלתו, ואם נושאי המשרה עמדו בחובות המוטלות עליהם כלפי הבנק ובעלי מניותיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#