"הממשלה מאיצה את תהליך הפוליטיזציה בשירות הציבורי": עתירה ראשונה נגד חוק הג'ובים - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הממשלה מאיצה את תהליך הפוליטיזציה בשירות הציבורי": עתירה ראשונה נגד חוק הג'ובים

התנועה לטוהר המידות מבקשת מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה ההופכת משרות משנה למנכ"ל במשרדי הממשלה למשרות אמון, ולהוציא צו ביניים שיקפיא את יישומה

5תגובות
איילת שקד ויריב לוין, העומדים בראש ועדת השרים
מרק ישראל סלם

התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את "חוק הג'ובים" המורחב - החלטת הממשלה ההופכת את המשנים למנכ"לים במשרדי הממשלה למשרות אימון. לטענתה, ההחלטה הופכת את בעלי משרות אלה ל"מינויים פוליטיים, ומעקרת את אופיין המקצועני של ועדות האיתור".

התנועה דורשת מבג"ץ לבטל גם את החלטת ועדת שירות המדינה, שהמלצתה אומצה שלשום על ידי הממשלה.

התנועה לטוהר המידות היא עמותה חדשה שהתאגדה בספטמבר 2017, והיא משמשת כוח-משימה משפטי בתחום המאבק בשחיתות השלטונית ולמען מינהל תקין, טוהר המידות של נבחרי ציבור ונושאי משרות ציבוריות, שלטון החוק וזכויות אדם. בשבועות הקרובים תחשוף התנועה את רשימת הפעילים המרכזיים במסגרתה, ואת נושאי התפקידים הבכירים בה.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יובל יועז, המשמש בתפקיד היועץ המשפטי של התנועה לטוהר המידות, ועו"ד דורון ברקת.

עוד מבקשת התנועה לטוהר המידות מבג"ץ להוציא צו ביניים, שיקפיא את יישומה של החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירה, ולא יאפשר למנות מינויים פוליטיים בתפקידי משנים למנכ"לים כבר עכשיו.

בעתירה מובהר כי ממשלת ישראל הנוכחית פועלת כדי להאיץ ולהרחיב את תהליך הפוליטיזציה של השירות הציבורי בישראל. לפי העתירה, החלטת הממשלה המרחיבה את האפשרות למנות מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי רומסת את עקרונות היסוד של השירות הציבורי בישראל, שחרט על דגלו מקצועיות וא-פוליטיות כיאה למשרתי ציבור.

עוד מובהר כי העתירה אינה מתארת רק "מדיניות גרועה" של הממשלה, אלא ממחישה כי ההחלטה מהווה הפרה של כללי משפט, כללים שנוצקו בידי בג"ץ לאורך שנים רבות, והמהווים יסוד ותשתית למשפט המינהלי הישראלי. לפי העתירה, מינויים פוליטיים סותרים את כללי המשפט המינהלי בישראל, והם עשויים אף להוות עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים. החלטת הממשלה היא איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הוראות חוק שירות הציבור (מינויים), ועם פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון.

שכר של 32 אלף שקל בחודש

הממשלה החליטה אתמול (א') שהמשנים למנכ"ל במשרדי הממשלה יהפכו למשרות אמון. בכך אישרה הממשל את הצעתם של שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין.

על פי ההחלטה, כל מנכ"ל משרד שיש בו יותר מ-150 עובדים יהיה רשאי למנות תחתיו משנה, שיהווה זרוע ניהולית של השר והמנכ"ל.

לגבי תנאי הסף של המועמדים למשרות משנים למנכ"ל הוחלט כי תנאי הסף של המועמדים לתפקיד יהיו גבוהים: ניסיון של 6-7 שנים בתחומי המשרה, מתוכן 4-5 בניסיון ניהולי בכיר. המשנה למנכ"ל לא ידון בוועדות מכרזים ולא יוכל לתת הערכות לעובדי המשרד בגיליון הערכה.

הקריטריונים האמורים הומלצו על ידי ועדת המשנה של ועדת שירות המדינה בנציבות שירות המדינה, והן זכו לתמיכה רחבה מצד הנוכחים בוועדת שירות המדינה, הכוללת נציגי ציבור ומנכ"לי משרדים ממשלתיים.

במשרד המשפטים הסבירו כי מדובר רק בתוספת משרה של משנה  למנכ"ל כך שלא תהיה תוספת של עוזרים ויועצים. שכרו של משנה למנכ"ל הוא כ-32 אלף שקל בחודש.

לפי נתוני נציבות שירות המדינה, ההחלטה תחול כעת על 13 משרדי ממשלה (מתוך 22 משרדי ממשלה שני משרדים מעסיקים פחות מ-150 עובדים ובשבעה משרדים כבר מכהנים משנים למנכ"ל). כלומר, אם לא יתווספו עובדים נוספים מעבר למשרת המשנה, העלות השנתית הצפויה כעת היא 5 מיליון שקל לשנה, כלומר כ-20 מיליון שקל לקדנציה.

לוין ושקד הוסיפו כי להחלטת הממשלה אין עלות תקציבית נוספת ושכר המשנה למנכ"ל יושת על תקציב המשרד שיאייש את המשרה.

שקד ולוין הסבירו כי כיום יש משרדים שבהם קיים תקן למשנה למנכ"ל, חלק מהתקנים אינם מאוישים, וישנם משרדים אחרים בהם לא קיים תקן. ההחלטה עושה "יישור קו" לכל המשרדים, והופכת את התפקיד למשרת אמון, מתוך הצורך להגביר את יכולתם של השרים לבצע את המדיניות עבורה נבחרו.

לדברי שקד ולוין בכך, תגבר המשילות של השרים, ובד בבד יגבר גם כושר הביצוע של מנכ"ל המשרד, כאשר תחתיו ישב גורם ניהולי בכיר שיוכל לבצע פרויקטים ולפקח בשם המנכ"ל על ביצוע המשימות השוטפות. זאת, נוכח העובדה כי בשנים האחרונות המשימות המוטלות על משרדי הממשלה הפכו למורכבות יותר, ומשכך קיים צורך במוטת ניהול רחבה יותר. יצוין, כי במשרדים בהם קיים משנה למנכ"ל, הוא ישאר בתפקידו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#