הוגשה עתירה נגד בקשת הממשלה לקיים דיון עקרוני בפסילת חוקים על ידי בג"ץ - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוגשה עתירה נגד בקשת הממשלה לקיים דיון עקרוני בפסילת חוקים על ידי בג"ץ

את העתירה הגישו סיעות המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ, הרשימה המשותפת ועמותת הצלחה ■ אלו עתרו יחד גם נגד חקיקת החוק למיסוי דירה שלישית, שנפסל על ידי בג"ץ באוגוסט האחרון

8תגובות
משה כחלון, שר האוצר. נמצא תחת לחץ כפול: מההסתדרות - לשנות את ההחלטה על הביטוח הסיעודי - ומהמבקר - לא להתערב בסוגיה
מוטי מילרוד

סיעות המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ, הרשימה המשותפת ועמותת הצלחה, שעתרו לבג"ץ נגד חקיקת החוק למיסוי דירה שלישית, מתנגדים לבקשת הממשלה לקיים דיון עקרוני בפסילת חוקים על ידי בג"ץ.

בג"ץ פסל בתחילת אוגוסט האחרון את החוק למיסוי דירה שלישית, וקבע שניתן לחוקקו מחדש החל משלב הדיונים בוועדת הכספים. הממשלה פנתה לבג"ץ במטרה לקיים דיון עקרוני בפסילת חוקים על ידו, ולא עירערה על פסילת החוק למיסוי דירה שלישית. שר האוצר משה כחלון (כולנו) סיכם עם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) על חקיקתו המחודשת של החוק - אך עד כה נמנע גפני מלכנס את הוועדה לדיון מחודש בחוק, וזאת עד לעריכת הדיון המדובר בבג"ץ.

בליכוד ובקואליציה תובעים כי החוק יחול על מי שירכוש דירה שלישית ויותר לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש. עם זאת, כחלון דבק בעמדתו כי הוא יחול על מי שכבר יש לו 3 דירות ויותר, כפי שנקבע בחוק המקורי.

בתשובתם לבג"ץ ביקשו עורכי הדין שמעון בראון, ערן מרינברג ואלעד מן לדחות את הבקשה לדיון מחודש, וקבעו כי "כל הטענות העולות בבקשת הממשלה לקיום דיון מחודש אינן טענות המקיימות עילה לקיום דיון נוסף למרות הניסיון לציירן ככאלה". עוד טענו כי "פסק הדין אינו משנה את מערכת האיזונים הקיימת בין הרשויות. הוא אינו מרחיב את היקף הביקורת השיפוטית שמחיל בית המשפט הנכבד על פגמים בהליך החקיקה, והוא גם אינו מעורר כל קשיים נורמטיביים ומעשיים".

פגמים קשים ונדירים

עורכי הדין התייחסו בתשובתם לעתירה של מגדלי העופות ב-2004 נגד חוק שינויים בחוק ההסדרים בנושא המועצות החקלאיות. בית-המשפט העליון קבע אז כי המבחן להתערבותו של בית-המשפט בהליך החקיקה הוא אם הפגם שנפל בהליך הוא "פגם היורד לשורש ההליך".

לפי אותו פסק דין רק פגמים קשים ונדירים, שיש בהם פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה במשטר הפרלמנטרי והחוקתי ובעקרונות היסוד של הליך החקיקה ,יצדיקו התערבות שיפוטית. לפיכך, תפקידה של הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה אינו להבטיח כי בכנסת יתקיים הליך חקיקה אופטימלי, ואף אינו להבטיח כי יתקיים בה דיון אחראי ושקול בכל הצעת חוק.

בג"ץ דחה אז את העתירה, אך קבע כי מדובר בהליך חקיקה המקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, שפוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי הנושאים השונים בהצעת החוק - אולם בכך עדיין אין כדי לפגוע בהליך החקיקה עד כדי הצדקת התערבות שיפוטית.

בתשובה הנוכחית לבג"ץ הדגישו עורכי הדין כי "במקרה דנן אין עסיקנן בהלכה חדשה, אלא בפיתוח של הלכת פסק דין מגדלי העופות, אשר נדרש לאור הניסיון המצטבר וההתפתחויות שחלו במשך 13 שנים מאז שנקבע, אולם אין כל סטיה מהותית או פריצת דרך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#