לכנסת יש תוכניות לחורף, אבל גורלה ייקבע בחדרי החקירות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכנסת יש תוכניות לחורף, אבל גורלה ייקבע בחדרי החקירות

מושב החורף של הכנסת יעסוק בחקיקה מחודשת של מס הדירה השלישית, בתקציבים לשנתיים הקרובות ובחקירת מתן האשראי לטייקונים ■ מפלגות הקואליציה מקוות ליישב את המחלוקות - אבל השאלה היא איך ינהג ראש הממשלה בעקבות החשדות נגדו הנחקרים בימים אלה

5תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתיחת מושב הכנסת בשנה שעברה
אמיל סלמן

חברי הכנסת והשרים מסיימים בימים אלה של חול המועד סוכות את הכנסים החגיגיים והרמות הכוסית, ונערכים לקראת פתיחתו בעוד כשבועיים, ב–22 באוקטובר, של כנס החורף של הכנסת.

שורה של מוקשים ומחלוקות בין המפלגות יונחו לפתחם של חברי הכנסת. יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (הליכוד), אמר כי אם הכנסת תצלח את כנס החורף, הסיכויים לכהונתה עד לסוף הקדנציה גבוהים. בקואליציה מקווים ליישב את כל המשברים והמחלוקות, מפני שלאף אחד מחבריה אין כעת אינטרס להקדמת הבחירות. הרבה תלוי בשאלה איך ינהג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נוכח חקירותיו.

אלה הנושאים המרכזיים שיסעירו את חברי הכנסת והשרים:

הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק במושב החורף של הכנסת
מס הדירה
השלישית
מחכה לחקיקה מחדש
בוועדת הכספים.
שר האוצר מתעקש לחוקקו
ועדת פישמן לחקירת
האשראי לטייקוני ם
הוועדה תתחיל בקרוב
בשימועים לראשי הבנקים
תקציב ההתאמות
ל– 2018
יוגש בתחילת נובמבר לוועדת
הכספים. צפוי לעבור לאחר
מאבקים. הח"כים דורשים
להימנע מקיצוץ רוחבי
העלאת גיל
הפרישה לנשים
הכנסת דחתה את ההעלאה
האוטומטית ל– 15 בפברואר
2018 , אבל תיתכן בהחלט
דחייה נוספת
ההסכם
עם הנכים
יוגש כהצעת חוק לכנסת.
הנכים דורשים שיפורים,
וחברי הכנסת ינסו לגזור קופון
הפוליטיזציה של
השירות הציבורי
נתניהו סבור שההצעה
שהציגו השרים שקד ולוין רכה
מדי, ופועל להרחיב את
המינויים הפוליטיים
תקציב 2019
שר האוצר מגבש
הצעה שתוגש ב– 2018
מינוי נציב
שירות המדינה
נוכח הביקורת על הכוונה למנות
את עפרה ברכה, נתניהו ככל
הנראה מחפש מועמד אחר
החוקים הדתיים — חוק
הגיוס, הכשרות והשבת
החרדים דורשים לחוקקם.
הקואליציה מחויבת לתמוך
בשמירה על סטטוס קוו
מינוי מנכ"ל
לביטוח הלאומי
ההליך למינוי מאיר שפיגלר
מתארך מאז סוף 2016 , אך לפי
הערכות חיים כץ דבק במינויו.
ההליך צפוי להימשך כחודש נוסף

1. מס הדירה השלישית

בג"ץ פסל בתחילת אוגוסט את החוק למיסוי ריבוי נכסים בגלל הליך חקיקתו הלקוי בוועדת הכספים בסוף 2016. שר האוצר, משה כחלון (כולנו), כבר סיכם עם ביטן ועם יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) על חקיקתו מחדש של החוק בוועדת הכספים — אבל מאז חלפו כבר יותר מחודשיים, וגפני אינו מזדרז להציב את החוק על סדר יומה של הועדה. גפני טען כי הוא ממתין לדיון נוסף בבג"ץ — דיון עקרוני על סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים — אף שהדיון, שאותו ביקשה הממשלה, לא נועד לשנות את החלטת בג"ץ לפסול את מס הדירה השלישית.

כחלון חזר ואמר בשבוע שעבר כי הוא מבקש לחוקק מחדש את החוק. ביטן כבר טען שאם כחלון מתעקש לחוקק מחדש את החוק, הוא ייחקק.

2. תקציב ההתאמות לשנת 2018

בתחילת נובמבר צפוי משרד האוצר להציג בוועדת הכספים את "תקציב ההתאמות" — נתוני ביצוע התקציב הדו־שנתי מתחילת 2017, והשינויים הנדרשים ל–2018. גפני וחברים בוועדת הכספים מעכבים זה כחמישה חודשים את הצעת האוצר לבצע קיצוץ רוחבי של 1.1 מיליארד שקל בתקציב, במחאה על כך שהאוצר מחלק כספים לציבור (למשל בתוכנית נטו משפחה) ואחר כך מבצע קיצוץ רוחבי בתקציב. כל עוד הקיצוץ הרוחבי לא מאושר בוועדה, מעכב האוצר בין היתר חלק מההקצבות הקואליציוניות שהובטחו לחברי הכנסת ערב ההצבעות על אישור התקציב בדצמבר 2016.

בישיבת הממשלה בשבוע שעבר קבלו השרים אריה דרעי (ש"ס), נפתלי בנט (הבית היהודי) ויעקב ליצמן (יהדות התורה) על הקיצוץ הרוחבי הצפוי בתקציב כדי לממן את ההסכם עם הנכים. השרים וחברי הכנסת ידרשו מהאוצר למצוא מקורות אחרים ולא לבצע קיצוץ רוחבי.

ברזרבה של התקציב הדו־שנתי יש 6–10 מיליארד שקל. כמו כן, בעת אישור התקציב הדו־שנתי אשתקד, החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי של 1% ב–2018, שמשמעותו היא קיצוץ של כ–4 מיליארד שקל, אלא אם הממשלה תחליט אחרת.

3. ההסכם עם הנכים

הממשלה אמנם הגיעה באחרונה לסיכומים עם ארגוני הנכים, אבל אלה אינם מספקים את כל ארגוני הנכים, שחלקם ממשיכים לחסום כבישים ולהפגין. גפני הכריז לפני חודש במליאת הכנסת כי לא יאשר את תקציב ההתאמות אם לא יכלול את הקצאת הכספים להעלאת קצבאות הנכים. בשלב זה, אין עדיין מקור למימון ההסכם עם הנכים, ואף נשקל קיצוץ רוחבי.

כך או כך, כדי שקצבאות הנכים יועלו בינואר 2018 תצטרך הממשלה להגיש לכנסת בקרוב הצעת חוק בעניין. הפוליטיקאים מריחים שיוכלו לגרוף הון פוליטי מכך — ובכנסת מעריכים שחברי הכנסת יכניסו שינויים להצעת החוק הממשלתית, שעלולים לעלות עוד כסף לקופת המדינה.

דודו בכר

4. הצעת תקציב לשנת 2019

כחלון מבקש להביא לכנסת מוקדם מהרגיל ב–2018 את הצעת תקציב המדינה ל–2019, במטרה שהכנסת תאשרה בקריאה השנייה והשלישית עד יולי. הדבר יאפשר לממשלה אורך נשימה, בעוד שאי־אישור תקציב עד מארס 2019 יגרום לפיזורה. כחלון מעוניין שהכנסת הנוכחית תכהן עד סוף כהונתה המלאה בנובמבר 2019, בתקווה שעד אז מחירי הדירות יירדו ומספר גדול של זוגות צעירים יזכו בדירה בתוכנית הדגל שלו, מחיר למשתכן. בינתיים, מרעיף כחלון הטבות על הציבור, כמו הפחתות מס (נקודות זיכוי והורדת מכסים) והגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי).

במפלגות הקואליציה יש תמיכה רחבה באי־הקדמת הבחירות: אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, נהנה מתפקידו כשר הביטחון, ובינתיים אף אחד לא מבטיח לו כי ימשיך בתפקיד זה בקדנציה הבאה; יו"ר ש"ס דרעי, שנמצא בימים אלה בחקירות, מרוצה במשרדי הפנים והפריפריה, ובזמן שבמפלגתו מתחוללים מאבקים, ומועצת חכמי התורה לא ממש אומרת הן על כל הצעה שהוא מעלה; גם יו"ר יהדות התורה, שר הבריאות ליצמן, ועמיתו יו"ר ועדת הכספים גפני, מרוצים עד הגג מתפקידיהם; כמו כן, יו"ר הבית היהודי, שר החינוך בנט, רואה שנתניהו מנסה לאגף אותו מימין כדי לסחוב ממנו קולות, כפי שקרה ערב הבחירות האחרונות.

נוסף על כל אלה, שרים וחברי כנסת אינם בטוחים בנוגע לעתידם בקדנציה הבאה, ועל כן אי־קיצור הקדנציה עדיף מבחינתם. בקואליציה חוששים שנתניהו ינסה לפזר את הכנסת על רקע התפתחות בחקירותיו. אלא שבמקרה כזה ינסו ראשי מפלגות הקואליציה להבהיר לו כי הם אינם מוכנים ללכת למהלך הזה.

לפי שעה, לא ידוע איך ייראה תקציב 2019. כחלון יצטרך למצוא כסף למימון הטבות נטו משפחה, שתוקצבו רק עד סוף 2018. לא ידוע היכן יימצא גם הכסף למימון ההסכם עם הנכים ב–2019.

יתרה מכך, השרים צפויים להעלות דרישות תקציביות נוספות: ליברמן מתכוון לדרוש תוספת תקציב למערכת הביטחון ולבטל את הקיצור הנוסף של שירות החובה, החרדים ידרשו הקצבות לישיבות ולמוסדות תורה, וכחלון כבר הודיע שתוכנית מחיר למשתכן תימשך גם ב–2019. כל המהלכים האלה עולים כסף, והפוליטיקאים ידרשו ממשרד האוצר למצוא את המקורות לכך.

5. החוקים הדתיים

לאחר שבג"ץ פסל הקיץ את חוק הגיוס, פועלות המפלגות החרדיות לחוקק חוק גיוס חדש. כל השותפות הקואליציוניות חתומות בהסכם הקואליציוני על שמירת הסטטוס קוו, שיחייב אותן לתמוך בחוק החדש. בג"ץ הקצה לממשלה שנה לחקיקת החוק. ככל הנראה תוקם ועדה פרלמנטרית, שתחוקק חוק חדש ב–2018, ואם גם הוא ייפסל על ידי בג"ץ — ההליך יתחיל מחדש.

במפלגות החרדיות לוחצים לחקיקת חוק שימנע פתיחה המונית של בתי עסק בשבת, וכן לחקיקת חוק שיחזק את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית. חוקי השבת והכשרות צפויים לחולל סערה פוליטית ואיומים במשבר קואליציוני, אך מכיוון שהמפלגות רוצות להישאר בשלטון — סביר להניח כי יימצא לבסוף נוסח מוסכם.

גיל כהן מגן

6. ועדת פישמן

ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין מתן אשראי לטייקונים תתחיל את עבודתה באופן מעשי בקרוב. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), מתכוון לשכור יועצים חיצוניים שאינם קשורים לבנקים ולבנק ישראל, כדי שיסייעו לוועדה בשימועים לראשי הבנקים והבנק המרכזי. כבל מתכנן יום דיונים אינטנסיבי מדי שבוע, ככל הנראה בימי ראשון.

ראשי הבנקים בהווה ובעבר יקבלו בקרוב זימון להופיע בפני הוועדה. אם יתברר שהם מתחמקים, ייחקק חוק לחיזוק סמכויות הוועדה. בשלב זה חוששים בכנסת שראשי הבנקים אכן יופיעו, אבל יסרבו למסור פרטים מהותיים על דרך קבלת ההחלטות והנגישות של הטייקונים לאשראי. חברי הכנסת אינם מתכוונים לתת להם לצאת ידי חובה בהסברים על חיסיון בנקאי ובטענות שמאז שניתנו ההלוואות לפישמן נקבעו נהלים חדשים, כך שהתופעה לא תחזור על עצמה. לא לשם כך הקימו את ועדת החקירה הפרלמנטרית.

7. חוק למימון הפריימריז

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), מתכוון לקדם במהירות את הצעת החוק שהגיש, הקובעת כי המדינה תממן את הפריימריז במפלגות שמקיימות בחירות מקדימות על מקום ברשימתן. אמסלם מבקש שהמדינה תממן את הוצאות הפריימריז של המתמודדים, ובמקביל ייאסר עליהם לגייס תרומות.

הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביולי וצפויה לעלות להצבעה בוועדת הפנים לקראת הצבעה ראשונה במליאה ביום שלישי בשבוע הבא. אמסלם מבקש להשלים את חקיקתה במושב החורף.

8. העלאת גיל הפרישה לנשים

מליאת הכנסת דחתה בסוף יולי 2017, בפעם השנייה, את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים מ–62 ל–64, עד 15 בפברואר 2018 (במקום 1 בינואר 2017, לפי החוק המקורי). עד למועד זה מבקשים בוועדת הכספים לקבל את עמדתו של כחלון בסוגיה, לאחר שנמנע מהעברתה לוועדה עד כה. ועדת הכספים ומשרד האוצר חלוקים בעניין מציאת פתרונות לנשים שנפלטו משוק העבודה לפני גיל 62 וכן לגבי עובדות במקצועות שוחקים. בכנסת מאיימים כי אם לא יימצאו פתרונות הולמים, העלאת גיל הפרישה תידחה שוב.

בטווח הקצר, פתרון זה עשוי להיות נוח לכחלון, שלא ישמח להצטייר לקראת הבחירות הבאות כמי שפוגע בזכויות הפרישה של נשים. עם זאת, אי־העלאת גיל הפרישה גובה מחיר כלכלי מהמשק ומהפנסיה של העובדות, שרק נעשה כבד יותר ככל שחולף הזמן.

קמחי מוטי

9. מינויים פוליטיים

ראש הממשלה מבקש להמשיך ולקדם מינוי של משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון ובשינוי ההרכב של ועדות האיתור לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. נתניהו קרא להצגת הצעה גורפת יותר מזו שהציגו שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) ושר התיירות יריב לוין (הליכוד), שאינה כרוכה בחקיקה.

הצעת חוק ממשלתית שתביא לפוליטיזציה של השירות הציבורי צפויה להיתקל בהתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה, ואחת ההצעות הנשקלות היא לבצע את המהלך באמצעות הצעת חוק פרטית שבה תתמוך הקואליציה. ביטן הודיע כי יגיש בכנס החורף הצעת חוק פרטית בעניין יחד עם גפני. כך או אחרת, נתניהו אינו מתכוון לתת לשקד לגרוף את הקרדיט על קידום ההצעה.

10. מינוי נציב שירות המדינה

למרות ההכחשות מלשכת ראש הממשלה, דומה שנתניהו כבר אינו נלהב למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה. מאז הפרסום על כוונתו למנותה, ספגה ברכה ביקורת קשה, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי.

בתה היא אמנם מזכירה בלשכת נתניהו ואחותה היא הקלדנית של ישיבות הממשלה, מה שאולי סייע לה בקבלת ההצעה למינוי — אבל ברכה חסרת ניסיון בתחומי הפעילות של הנציבות, כמו ניהול הון אנושי וקידום רפורמות בשירות המדינה. עתה נתניהו מחפש מועמד אחר, לאחר שמאז תחילת יוני 2017 פועלת נציבות שירות המדינה ללא נציב קבוע. כהונתו של אודי פראוור כממלא מקום הנציב הוארכה עד תחילת דצמבר 2017. ספק אם היועץ המשפטי לממשלה יתיר מינוי של ממלא מקום.

11. מינוי מנכ"ל לביטוח הלאומי

מינויו של מאיר שפיגלר לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, כפי שהוצע על ידי שר הרווחה חיים כץ בסוף 2016, מתעכב. ועדת גילאור למינויים בכירים בשירות הציבורי פנתה בשבוע שעבר במכתב אל כץ והציעה לו לשקול אם להמשיך בהליך המינוי של שפיגלר, ששימש מנכ"ל קק"ל עד סוף 2016, או למצוא מועמד ראוי אחר.

במכתב פירטה השופטת בלהה גילאור את המהלכים המתארכים למינוי וכתבה כי "הגיע הזמן לסיים את ההליך לכאן או לכאן". לדבריה, "אף שכל הגורמים הבודקים השאירו לשיקול דעתה של הוועדה את נושא התאמתו של שפיגלר לתפקיד, לא נמסרו לוועדה העובדות והפרטים של הגורמים שנדרשים להחלטה אם התנהלותו של שפיגלר כמנכ"ל קק"ל היתה תקינה".

לפי ההערכות, כץ דבק במינוי שפיגלר לתפקיד. הצגת מועמד אחר למשרה עלולה לעכב את המינוי בכשישה חודשים עד לביצוע ההליכים הנדרשים, ובהם הקמה של ועדת איתור ואישור על ידי ועדת גילאור. כוונתו של כץ להמשיך בהליכים לאישור המינוי של שפיגלר תביא לכך שהוועדה תדון בכך בנובמבר ותבקש לקבל את ממצאי דו"ח מבקר המדינה על התנהלות קק"ל בנוגע לפארק אריאל שרון.

כך או כך, ההחלטה על מינוי מנכ"ל חדש לביטוח הלאומי תיארך זמן רב. מתחילת 2017 ממלא את מקום המנכ"ל רמי גראור, סמנכ"ל משאבי אנוש, שמונה מבלי שהובא לפני ועדת גילאור. בשבוע שעבר מינויו הוארך על ידי ועדת גילאור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#