החברה להגנת הטבע: לא ייתכן שפורום סגור של ארבעה אנשים קובע את הנעשה בקק"ל

החברה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יוסיף נציגי ממשלה לצוות הקובע את מדיניות קק"ל ■ קק"ל: "הדרישה מופרכת לחלוטין"

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
החממות בחולות נתיב העשרה
החממות בחולות נתיב העשרהצילום: אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע

החברה להגנת הטבע פנתה היום (ג') ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה כי יוסיף נציגי ממשלה לצוות המצומצם הקובע את מדיניות קק"ל, וידאג לפרסום תמלילי הדיונים של הצוות.

בחברה להגנת הטבע מודאגים בעיקר ממדיניות קק"ל הנוגעת אליהם - החלטות קק"ל בנוגע למדיניות הייעור בישראל. עם זאת, הפנייה רלוונטית לגבי אופן ההתנהלות הכללי של קק"ל. בשנתיים האחרונות הפכה הקופה הכחולה של קק"ל לסוג של קופה צדדית, שגורל מיליארדי השקלים שבה נקבע על ידי ועדה בת ארבעה נציגים - שניים מטעם קק"ל ושניים מטעם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. מדובר אמנם במצב טוב יותר מזה שקדם לו, בו הקופה של הקרן שימשה כר פורה למגוון לחצים פוליטיים ופנים ארגוניים - ועדיין אין זאת הדרך הנכונה לניהול כספי ציבור.

כפי שמגדירה זאת החברה להגנת הטבע, "שנתיים חלפו מאז הוקם הצוות לבחינת האמנה בין מדינת ישראל לבין קק"ל. לא ייתכן כי ההכרעה באשר למדיניות יחסי המדינה וקק"ל - שלה השלכות כלכליות חברתיות וסביבתיות יוצאות דופן - תיוותר בדיונים סגורים בלתי שקופים ומצומצמים בין שני נציגי אוצר ושני נציגי קרן קיימת. לכל הפחות, בתחום ניהול מדיניות ניהול היער והייעור יצרפו לצוות נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים".

בחברה להגנת הטבע יוצאים נגד העובדה שהם לא מקבלים תשובות לשאלות סביבתיות שהציגו בפני קק"ל. בחברה חוששים מההשלכות לכך שקק"ל היא מצד אחד ארגון סביבתי שאחראי על חלק ניכר ממדיניות הייעור בישראל, ומצד שני היא "גוף פיתוח השואף להגביר את עסקיו הפרטיים בתחומי פיתוח המקרקעין למגורים". כדוגמא מביאים בחברה את העובדה שקק"ל הגישה באחרונה תוכנית להקמת חממות בשטח חולות נתיב העשרה - שטח בעל ערכיות אקולוגית גבוהה, המהווה את אחד משטחי החולות האחרונים בישראל.

קק"ל מסרה בתגובה כי "הדרישה היא מופרכת לחלוטין. אין ל-2 הגופים האלו שום נגיעה לפרויקטים שמובילה קק״ל לפיתוח הפריפריה וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל. לחברה להגנת הטבע ולרשות הטבע והגנים יש הרבה עבודה משלהן ואנו מציעים שכל גוף יתמקד בתחום עיסוקיו".

אתמול נערכה ישיבה סוערת של דירקטוריון קק"ל, בה מתחו חברי הדירקטוריון ביקורת על בקשתם של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד וראש לשכת רה"מ יואב הורביץ להעביר מיליארד שקל מקק"ל לאוצר המדינה. במהלך 2016-2015 העבירה קק"ל מקופתה 2.2 מיליארד שקל לתקציב מדינה, בהתאם לסיכום שהושג עם הממונה על התקציבים דאז, אמיר לוי. לפי האוצר, באותו מועד סוכם בין הצדדים כי לתקציב 2018-2017 תעביר קק"ל למדינה כמיליארד שקל. קק"ל מצדה טוענת כי אין סיכום שכזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker