ח"כ טרכטנברג הפורש: "הכישלון הגדול של נתניהו הוא הדיור" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ טרכטנברג הפורש: "הכישלון הגדול של נתניהו הוא הדיור"

טרכטנברג מפרגן לכחלון ("הפוליטיקאי הראשון זה זמן רב שלוקח אחריות ומתמודד עם מחירי הדיור"); מבקר את ראש הממשלה ("כשמישהו נמצא בשלטון יותר מדי זמן הוא פוגע בו"); ומתכוון להתמקד בגיבוש אג'נדה כלכלית־חברתית למדינה "שתתאים אותנו למאה ה–21"

21תגובות
פרופ' ח"כ מנואל טרכטנברג
אוליבייה פיטוסי

"אין ספק שהכישלון הגדול של ממשלות נתניהו מ–2009 הוא בתחום הדיור. ב–2011 פרצה המחאה החברתית, והכתובת היתה מרוחה על כל פינת רחוב. אם הממשלה היתה מיישמת את ההמלצות של ועדת טרכטנברג, במיוחד בתחום הדיור, היינו נמצאים במציאות אחרת" — כך מכריז ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני). טרכטנברג הגיש אתמול את הודעת התפטרותו מהכנסת, והחל ממחר כבר לא יכהן כחבר כנסת.

בראיון ל–TheMarker טוען טרכטנברג כי הממשלה הקודמת עשתה נזק בתחום הדיור עם ההצעה של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, להחיל את תוכנית מע"מ 0%. "ההצעה להנהגת מע"מ 0% ראויה לחקירה, מכיוון שזה לא רק שלפיד לא הצליח להעביר את החוק, הוא גם יצר ציפיות להורדת מחיר ועצר את המנגנון מלעסוק בפתרונות אמיתיים לבעיית מחירי הדיור".

מה דעתך על פעילותו של משה כחלון להורדת מחירי הדיור?

"ב–2015, כשמשה כחלון נכנס לתפקיד שר האוצר, הוא לקח אחריות, דרש וקיבל כלים כדי לטפל בעליית מחירי הדיור. אני מוריד את הכובע בפני כחלון, שהיה לו האומץ לקחת אחריות ולהחזיק את תפוח האדמה הלוהט הזה, דבר שכל ממשלות נתניהו לא עשו. כחלון התחיל לפעול כ'בולדוזר', ועל כך אני משבח אותו.

המחאה החברתית ב–2011 . "מאז היתה עצירה בעליית המחירים"
ניר כפרי

"ברור לגמרי שחלק ממה שהניע את עליית המחירים היה העובדה שהמדינה עסקה בספסרות קרקעות, ושיחררה לאורך זמן קרקעות במשורה למי שמרבה במחיר. הדבר נעשה בצורה מודעת. מצד אחד, הכספים שהתקבלו מכך שימשו להורדת היחס חוב תוצר. מצד שני, אם נסתכל על החוב של משקי הבית — הוא עלה, בין היתר, בגלל נטילת משכתנאות. כך, הורידו את החוב הציבורי והעלו את החוב של משקי הבית".

כחלון בעצם ניסה להוריד את מחיר הקרקעות, אבל הדבר נעשה בצורה מוגבלת ולציבור מסוים: הזוגות הצעירים.

"מחיר למשתכן היא בסופו של דבר פשרה, שאת התוצאות הלא טובות שלה נראה בעוד כמה שנים. התוכנית בעייתית כי היא גורמת לאי־שוויון, כשנותנים סבסוד למי שזכה בהגרלה, לעומת אלה שלא זכו. כדי להתמודד, הזוגות הצעירים צריכים להביא מהבית סכומי כסף, ויש כאלה שלא יכולים להביא את הכסף. בנוסף, הוטלו הגבלות כמו למשל, החובה להחזיק בדירה למשך חמש שנים. כמו כן, התמריצים שניתנו לקבלנים בהינתן המחיר בגינו זכו במכרז — בעייתיים".

הרשמה להגרלת מחיר למשתכן בעפולה. "התוכנית היא פשרה שאת תוצאותיה השליליות נראה בעוד כמה שנים"
רמי שלוש

מה דעתך על החוק למיסוי דירה שלישית?

"לא אשכח את הלילה הארוך שבו ועדת הכספים אישרה את החוק. אני הובלתי את היציאה של חברי האופוזיציה מהדיון, כי ראיתי במו עיני איך רומסים את הכנסת ברגל גסה. זה דבר בלתי־נסלח. הכוונה היא טובה, אבל החוק שנחקק גרוע (החוק בוטל על ידי בג"ץ; צ"ז) — מי שיש לו שתי דירות יוקרה במגדלי אקירוב לא ישלם פרוטה, ומי שיש לו שלוש דירות בערד וחסך כל חייו, צריך היה לפי החוק לשלם מס נוסף. זהו עיוות בלתי־נסבל מבחינה חברתית.

"אני בעד מס רכוש מעל לשווי מסוים של הדירות. כך נטיל מס על מי שיכול לשלם. מה שהפריע לי זה לא רק שהחוק גרוע, אלא גם העובדה שעשו מזה סמל. זהו חוק בעייתי, ומבחינה מקצועית שנוי במחלוקת. חוק שהוא מעין גימיק. אני מבין שהשעון הפוליטי לא מסונכרן עם השעון המקצועי, אבל זה היה גשר אחד רחוק מדי. ולמרות כל זאת, בהינתן כל האילוצים הפוליטיים והמציאות הכלכלית המורכבת — כחלון הוא הפוליטיקאי הראשון מזה זמן רב שלוקח אחריות, ומנסה להתמודד באמת עם מחירי הדיור".

היית בעבר חבר בוועדת ברודט לקביעת תקציב הביטחון, ובשנתיים וחצי האחרונות כיהנת כחבר בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. מה עמדתך לנוכח דרישתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לפתוח את הסכם כחלון־יעלון?

"הדבר חמור ביותר. אנשים לא מבינים שהעימות השנתי בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנושא גובה התקציב פגע גם בביטחון ישראל וגם באוצר. בוועדת ברודט ניסינו להתוות מתווה תקציבי, שעבד שלוש שנים והתמוטט. בהסכם בין כחלון ליעלון הושג סוף סוף הסכם בין השרים, המנכ"לים והמשרדים. הוא נועד לייצר אמון בין שתי המערכות האלה, ממש חזון אחרית הימים. בוועדה לתקציב לתקציב הביטחון היו גורמים שלא ראו בעין יפה את ההסכם, כי ברגע שיש הסכם בין שני הגורמים יש פחות על מה לצעוק. לעומת זאת, אני תמכתי בהסכם. אני מציע לכולם לחזור להסכם. פתיחת ההסכם תהיה בכייה לדורות, כי אי־אפשר להחזיר את האמון".

חתימת הסכם כחלון־יעלון ב–2015. "פתיחה מחדש של ההסכם תהיה בכייה לדורות"
אוליבייה פיטוסי

"רמת המחירים במשק עדיין גבוהה מדי"

להערכתך, חל שינוי ברמת יוקר המחיה מאז המחאה החברתית?

"חייבים לומר שהיתה התקדמות שהתבטאה בעצירה בעליית המחירים ובפתיחה של השוק ליבוא מתחרה. אנחנו במשטר של אינפלציה אפסית. אם היתה אינפלציה שנתית של 3%, אזי בחמש השנים האחרונות היא היתה עולה ב–12%–15% במצטבר, אבל זה לא קרה. אין ספק שמניעת עליות מחירים במשק היא חלק מההישגים של המדיניות הכלכלית. ואולם רמת המחירים עדיין גבוהה מדי, ללא הצדקה.

"אחת הרעות החולות היא הבלעדיות ביבוא. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, שנלחם בכך, נכנס לתפקידו השנה — שש שנים לאחר המחאה. למה הדבר לא התרחש עוד קודם? בגלל חוסר נחישות של הממשלה. משרד הכלכלה היה יתום זמן רב (כלומר בלי שר במשרה מלאה, שכן התיק הוחזק על ידי ראש הממשלה; צ"ז) והאשמה על כך מוטלת על נתניהו.

"זאת ועוד, בתחום המחירים הקשורים לממשלה, כמו חינוך, מתברר כי הוצאות החינוך והתחבורה של משפחה בישראל הן גבוהות מאוד. אלו מרכיבים משמעותיים בסל ההוצאה המשפחתי. משפחה צעירה צריכה לשלם 1,000 שקל בחודש על חינוך לילד, ומשלמת גם הרבה מאוד על תחבורה, מיסוי רכב, דלק ועוד. חלק ניכר מתקבולי הממשלה ממסים הם עודפי גבייה ממסים. ב–2016 הציבור קנה מכוניות כמו משוגע, העשיר את קופת המדינה וגרם לפקקים. הממשלה לא השקיעה מספיק בתחבורה ציבורית.

"כמו לואי ה–14: 'המדינה זה אני'"

מה אתה חושב על ראש הממשלה בנימין נתניהו?

"תמיד כשמישהו נמצא בשלטון יותר מדי זמן, בסופו של דבר הוא פוגע בשלטון עצמו, במדינה ובאג'נדה שלו. תחלופה של שלטון במשטר דמוקרטי צריכה להיות גדולה. צר לי שאדם כה מוכשר, ובאמת בעל יכולות מדהימות, התעקש וממשיך להתעקש לאחוז בקרנות המזבח ולגרום בכך נזק. הלוגיקה שלו היא כמו של לואי ה–14: 'המדינה זה אני'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
BERNADETT SZABO/רויטרס

למה התפטרת בעצם?

"כל פעם אני שואל את עצמי איפה אני יכול לעשות שינוי ולתרום למדינה לכלכלה ולחברה. את זה אני עושה 11 שנה מאז שב–2006 קרא לי לדגל אהוד אלמרט, והקמתי את המועצה הלאומית לכלכלה — ולא עצרתי מאז. בכל פעם השאלה היתה זו. לא אם להמשיך ולחמם כיסא, אלא איפה אני יכול לחולל שינוי על פי היכולות שלי. כשגררו אותי לדיונים במליאה שהפכו לקרקס. הרגשתי לא נוכח".

"בכל השנים בער בי הרצון לכתוב אג'נדה כלכלית־חברתית לישראל, כזו שתתאים למאה ה–21. הייתי בחופשה ללא תשלום מאוניברסיטת תל אביב ואני חוזר לשנת שבתון בארץ. אתמקד בגיבוש האג'נדה הכלכלית־חברתית שדרושה למדינה".

מה ההישג החשוב ביותר שלך בכנסת?

"חקיקת החוק להקמת מועצה לגיל הרך, שהתקבלה ביום האחרון של כנס הקיץ של הכנסת, בסוף יולי. החוק עבר למרות היותי באופוזיציה, בסיועו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף. משמעות החוק היא לקחת סמכויות ממשרדי ממשלה אחרים, בנושאי חינוך ורווחה של ילדים בגיל הרך, ולרכזן תחת קורת גג אחת במשרד החינוך. ועדת השרים לגיל הרך תחליט על מתווה רב־שנתי. חיפשנו את טובת הילד, והצטרפו אלינו גם ארגוני הורים וזה יצר מאסה של תמיכה מקצועית ותמיכה של ההורים, שהכריעה את הכף עבורה".

גן ילדים. "ההישג הכי גדול שלי בכנסת הוא חקיקת החוק להקמת מועצה לגיל הרך"
תומר אפלבאום

"אחד מרגעי השפל שלי בכנסת"

מה הדבר העיקרי שלמדת בכהונתך כחבר כנסת?

"יש ערך עצום לדברים שלמדתי על כלכלה פוליטית. זה דבר שלא ניתן ללמוד מהספרים או משמיעה ממישהו אחר. למדתי שמה שאנחנו מלמדים בכלכלה טוב ויפה לעולם תיאורטי — אבל שיווי המשקל הפוליטי הוא כל כך דומיננטי, שאם אתה לא מתחשב בו, ההצעות שלך לא ייושמו, לא משנה כמה הן טובות על הנייר. לכן, החוכמה הכלכלית צריכה להיות עטופה בחוכמה הפוליטית".

לאחר שנתיים וחצי בכנסת, מהי מסקנתך לגבי השירות הציבורי?

"יש בעיני צורך דחוף להמציא מחדש את הממשלה, מבחינת תפקוד המשרדים. חלוקת המשרדים נעשתה לפני יותר מ–50 שנה — למעט משרדים שהומצאו בשל צורך קואליציוני, כמו המשרד לשוויון חברתי. כיום הסוגיות החשובות שעל הפרק הן חוצות משרדים, ויש להתייחס לגיל השלישי, למשל, לא לפי חלוקה למשרדים, אלא להפקיד את הנושא בידי גורם אחד שיטפל בו. החלוקה ההיסטורית של המשרדים לא מתכתבת עם המציאות המודרנית".

בדיעבד, אתה מצטער על הורדת החולצה בכנסת לנוכח ההחמרות שהוצעו בלבוש היועצות הפרלמנטריות?

"זה היה אחד מרגעי השפל שלי בכנסת, כי איבדתי את העשתונות מול חוסר היגיון, חוסר צדק ופגיעה בוטה בנשים צעירות שעושות את עבודתן. צר לי על התוצאה, אבל לפעמים כשהדברים מגיעים לקצה, צריך אקט קיצוני. הפעולה לא כיבדה אותי ולא את הכנסת — כי לא כך הכנסת היתה צריכה לנהוג. לא ייתכן שבמאה ה–21 נשים יהיו אובייקט שמודדים להן את גובה החצאית. צריך להתייחס אלין בכבוד ובשוויון כמו לכל אחד אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#