כשזה מגיע למינויים פוליטיים - יש לממשלה הרבה כסף - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשזה מגיע למינויים פוליטיים - יש לממשלה הרבה כסף

ההצעה להצנחת משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון נולדה לדרישת הליכוד, בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני שנתיים וחצי ■ אישור ההצעה על ידי ועדת השירות של נציבות שירות המדינה הוא יישור קו עם הרוח הנושבת ממסדרונות השלטון

7תגובות
שרת המשפטים, איילת שקד, יו"ר ועדת הכנסת, יואב קיש, ושר התיירות, יריב לוין
אמיל סלמן

ועדת השירות של נציבות שירות המדינה אישרה אתמול תוספת משרות פטורות ממכרז של משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה שבהם יותר מ–150 עובדים.

מדובר במשרות פוליטיות מיותרות של משנים למנכ"לים, שימונו על ידי המנכ"לים ויעמיקו את הפוליטיזציה בשירות המדינה. בהחלט ניתן להסתדר בלי המשנים הללו, אלא שההצעה נולדה מדרישה שהציבה מפלגת הליכוד בהסכם הקואליציוני שנחתם לפני שנתיים וחצי.

סעיף 13 בהסכם הקואליציוני קובע כי "במסגרת הניסיון להגברת המשילות, תיבחן ההצעה להגדלת משרות האמון במשרדי הממשלה, לשם טיוב עבודתם של משרדי הממשלה. במסגרת זו יוגדרו כמשרות אמון גם משרות כמו משנים למנכ"ל ומקביליהם, וסמנכ"לים כמקביליהם". כעת יישרה ועדת השירות של נציבות שירות המדינה קו עם הרוח הפוליטית המנשבת במסדרונות השלטון: במקום להגביר את המקצועיות והמומחיות, מרחיבים משרות פוליטיות של מקורבים לשרים ולמנכ"לים.

אהוד פראוור, ממלא מקום נציב שירות המדינה, הצביע נגד ההצעה ומתח ביקורת על אישורה. מנגד, תמכו בהצעה שישה חברי הוועדה האחרים: שני נציגי הממשלה — אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים; יוסי שרעבי, מנכ"ל משרד התרבות; וארבעה נציגי ציבור — רו"ח איריס שטרק; דורון כהן, לשעבר מנכ"ל האוצר; ד"ר גיא רוטקופף, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים; ונוגה קינן, מנכ"לית חברת פורום מנהלי כספים ראשיים CFO. נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דני בן חורין, אמר כי אין מניעה משפטית לאשר את ההצעה.

מינוי של נטע זר במשרדי הממשלה

לפי החלטת הוועדה, המשנים למנכ"לים ימונו על ידי מנכ"לי המשרדים. נושא המשרה ותחום פעילותו יהיו כפופים בלעדית למנכ"ל. בהחלטה נכתב כי המשנה למנכ"ל "יופקד על הובלת תהליכים, תיאום בין המשרדים ומימוש מדיניות. המשנה לא יהיה מופקד באופן קבוע על יחידה או אגף במשרד, אך יוכל לקבל תיאום בין גופי המשרד השונים לצורך הובלה וקידום של פרויקטים שונים בהנחיית המנכ"ל, ובכלל זה לא יהיה ממונה על עובדי מדינה ובפרט על שומרי הסף במשרד כמו החשב, היועץ המשפטי והמבקר".

כלומר, המשנה למנכ"ל יהיה בבחינת נטע זר במשרד הממשלתי שאליו ימונה. הוא יעסוק בפרויקטים ייחודיים ובמשימות שיוטלו אליהם על ידי המנכ"ל, במקום שהדרג המקצועי יבחר אותם ואת משימותיהם. בנוסף, מאחר שמדובר במשרת אמון — עם סיום כהונת המנכ"ל, יוכל המשנה למנכ"ל להישאר בתפקיד רק אם המנכ"ל הבא יהיה מעוניין בכך.

לפי ההחלטה שאושרה, המשנים למנכ"לים ימונו רק במשרדי ממשלה שכיום אין בהם משנה מכהן. כמו כן, נקבעו תנאי סף נוקשים יותר מאלה שנדרשים למינוי מנכ"ל משרד ממשלתי, כמו ניסיון בתחום עיסוק המשרד או בתחום הפעילות העיקרי של המשרד — 7 שנות ניסיון לבעלי תואר ראשון ו–6 שנות ניסיון לבעלי תואר שני.מתוך שנות הניסיון, נדרשות 5 שנות ניסיון ניהולי בכיר או בתפקיד בכיר לבעלי תואר ראשון, ו–4 שנות ניסיון לבעלי תואר שני.

כך או כך, יש טעם לפגם באישור ההחלטה בנציבות שירות המדינה בעת שבה בראשה עומד ממלא מקום ולא מינוי קבוע. באחרונה אישרה הממשלה את הארכת כהונתו של ממלא מקום הנציב, אהוד פראוור. פראוור, המשמש יו"ר ועדת השירות, סירב באחרונה להעלות את ההצעה לדיון, בטענה שאין זה ראוי להצביע עליה בהיעדר נציב קבוע. ואולם הובהר לו שאין בידיו את הסמכות למנוע כינוס של ועדת השירות אם אחד השרים דורש את כינוסה. במקרה הנוכחי, שרת המשפטים, איילת שקד, היא שדרשה לכנס את הוועדה וקיבלה גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

בשבוע שעבר קיים פראוור שיחות עם שקד ועם שר התיירות, יריב לוין — העומדים בראש ועדת שרים מיוחדת למינויים בשירות הציבורי. פראוור העלה הצעה חלופית שלפיה מינוי המשנים למנכ"לים יתבצע באמצעות ועדת איתור שבה יהיו חברים מנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ונציג נוסף. הצעתו של פראוור לא התקבלה ושקד דרשה להעלות את הצעתה המקורית להצבעה בוועדת השירות של הנציבות, בצירוף כמה שינויים — וההצעה אושרה.

56 מיליון שקל בקדנציה מלאה

מלבד הבעיות המובנות שבהגדלת היקף המינויים הפוליטיים, מינוי משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון גם יעלה כסף רב. לפי הערכות, העלות של לשכת משנה למנכ"ל היא 14 מיליון שקל בשנה, שהם 56 מיליון שקל בקדנציה. מאחר שיש סיכוי גבוה שהמשנים למנכ"לים יפרשו עם חילופי המנכ"ל או השר הממונה, הם לא יוכלו להשלים משימות ושינויים במשרדי הממשלה. זאת, לאור ההערכות על הקדמת הבחירות לאמצע 2019.

שכרו של משנה למנכ"ל יהיה כ–32 אלף שקל והוא יוכל להעסיק גם עוזרת ומזכירה — הראשונה בשכר 15 אלף שקל בחודש והשנייה ב–8,000 שקל בחודש. כל אחד מהמשנים החדשים למנכ"לים יהיה זכאי גם לרכב צמוד. בנוסף, מוערך כי המשנים למנכ"ל יביאו עמם ללשכה אנשי צוות פוליטיים שאינם שייכים לשירות המדינה.

כשמדובר במינויים פוליטיים — מסתבר שיש לממשלה הרבה כסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#