זה מתפוצץ לכולם בפרצוף: כחלון, בטל את התוספת השערורייתית לפנסיה של גמלאי צה"ל - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

זה מתפוצץ לכולם בפרצוף: כחלון, בטל את התוספת השערורייתית לפנסיה של גמלאי צה"ל

הממשלה נקלעה למשבר בעקבות תוספת שכר ששולמה ללא הצדקה לגמלאים של צה"ל בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" ■ הפתרון הראוי הוא לדרוש את הכסף בחזרה - אבל זה דורש את התערבותו של כחלון, שלא שש להתעמת עם הצבא ועם משרד הביטחון

152תגובות
שר הביטחון, אביגדור ליברמן (מימין), ושר האוצר, משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

בשבוע שעבר נחגג הטקס המסורתי של פרסום דו"ח חריגות השכר בגופים הציבוריים עם כל הכללים הקבועים: הממונה על השכר במשרד האוצר מפרסם דו"ח, מצביע על שלל חריגות שכר — בכירים שקיבלו שכר שאינו מגיע להם — ומפרט כיצד הסכומים האלה הושבו לבעליהם האמיתיים, הקופה הציבורית.

הפעם, הגדילו לעשות באגף הממונה על השכר, כשאיתרו חריגות שכר שעלותן למשק היתה מסתכמת ב–1.3 מיליארד שקל אילולא היו נחשפות — והיינו נאלצים לשלם אותן במשך שנים. החריגות התגלו בשלל גופים, ובהם אוניברסיטאות, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות כמו התעשייה האווירית וחברת נמלי ישראל, רשות שדות התעופה וקופות החולים. גם אופי החריגות מגוון: שכר גבוה מהמותר, תשלומים עודפים לפנסיה, תוספות שכר אסורות וכדומה.

קריאה בדו"ח יכולה לספק לקורא המזדמן את התחושה שיש מי ששומר על הקופה הציבורית, ושהוא יודע לתת מענה מצוין למי שנוטל ממנה יותר ממה שמגיע לו. הקורא אף יכול להתרשם כי אלה סכומים קטנים המצטברים לכדי סכומים גדולים, וכי אין מדובר בזוטות. אלא שבדו"ח הזה חסר מידע על המערכת שבה בעיות השכר הן הקשות והיקרות בישראל — מערכת הביטחון. שם הכסף גדול באמת. זהו חור שחור שידו של הממונה על השכר אינה מצליחה להגיע אליו. גם כשהחשדות כבדים והעובדות ידועות, עדיין לא קם ממונה על השכר, שר אוצר או ראש ממשלה שיודע להשיב את הכסף הזה הביתה.

אבל עכשיו זה מתפוצץ לכולם בפרצוף. זה קורה על רקע המאבק שמנהלים השוטרים והסוהרים להשוואת תנאי שכרם לאלה של אנשי הקבע בצה"ל. מקור הדרישה הוא תוספת שכר שניתנת לאנשי הקבע ולגמלאי הצבא מ–2006 בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי". התוספת נועדה לתת מענה לדרישת אנשי הקבע לקבל פיצוי על כך שניתן לפטר אותם ללא הסכמתם בגיל צעיר יחסית. משרד האוצר נענה לדרישה, והעניק תוספת שכר מדורגת בהתאם לדרגה בשיעור של עד 7.3% מהשכר. אלא שהתוספת ניתנה משום מה גם לגמלאים, אף שכבר אינם סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי. זה כמו לשלם לגמלאים "תוספת הגעה לעבודה" — אף שאינם צריכים להגיע לעבודה.

משרד הביטחון טוען בתגובה שמסר ל–TheMarker בשבוע שעבר כי מתן התוספת לגמלאים נבע מכך שבאותה עת שכרם של הגמלאים היה צמוד לשכר אנשי הקבע הפעילים. בכיר במשרד האוצר לשעבר טוען כי לא היתה כוונה לשלם גם לגמלאים תוספת כזאת, וכי צה"ל עשה זאת על דעת עצמו.

עובדה זו גרמה לתסבוכת שהתפוצצה באחרונה בעקבות תביעה של כמה גמלאים של המשטרה, שדרשו לקבל גם את התוספת, בהסתמך על החלטת ממשלה מ–1979, שהצמידה את שכרם של אנשי המשטרה לזה של אנשי הקבע בצה"ל. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את הדרישה, וכעת במשרד האוצר שוברים את הראש בשאלה כיצד להתמודד עם הפסיקה. תג המחיר שלה עצום: 4–7 מיליארד שקל בתשלום רטרואקטיבי עבור 2006–2017, ועוד סכום שוטף בסך 600–800 מיליון שקל בשנה מעתה ואילך. הפער בסכומים מבטא הערכות שונות במשרד האוצר לגבי העלות. בכיר באוצר אמר על כך: "קשה להעריך את הסכום המדויק. כל מספר זוכה".

ההוצאה על הפנסיות בצה"ל מטפסת

הפתרון הראוי — והפתרון המצוי

מאחר שהסכומים עצומים, משרד האוצר נדרש לעשות הערכת מצב לטיפול בבעיה, או כפי שמצבים כאלה מכונים בעגה הממשלתית, ב"אירוע" הזה. זהו שם קוד לבעיה שיש לה תג מחיר עצום, המחייב מעורבות של הדרגים הפוליטיים הכי בכירים — עד ראש הממשלה.

הפתרון הכי ראוי למשבר הזה היה לבטל את אותה תוספת שכר שניתנה לפנסיונרים של צה"ל, משום שפשוט אין לה הצדקה. הם אינם סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי — להפך. הם נהנים מפנסיה תקציבית נדיבה שמשולמת להם בגיל צעיר, והם יכולים לפתח קריירה שנייה. זו גם היתה הכוונה המקורית של משרד האוצר.

אם התוספת תבוטל, ייאלצו עשרות אלפי גמלאים של הצבא להחזיר כספים בסך מיליארדי שקלים. זה יכול לקרות רק אם אנשי האוצר יוכיחו כי הצבא טעה ושילם את הסכומים האלה בניגוד לחוק וללא אישור. אבל הם בכל זאת יצטרכו להסביר מדוע הם נתנו לזה לקרות במשך כל כך הרבה שנים ולא תיקנו את ההחלטה השגויה והיקרה כל כך. סביר להניח שגם אם זה יקרה, עדיין תידרש כאן מעורבות פוליטית — וזה מפחית מסיכויי התרחיש. שר האוצר, משה כחלון, כמו קודמיו, אינו רוצה להתעמת עם הצבא ועם משרד הביטחון. כחלון מעדיף שקט בגזרה הזאת, מפני שיש לו מספיק זירות אחרות.

וזה מביא אותנו לפתרון המצוי — להפסיק את תשלום תוספת השכר הזאת לגמלאי הצבא מעתה ואילך; להכיר בכך שמה ששולם אבוד, אך לוודא שהטעות הזאת לא תונצח. מהלך כזה יאפשר למשרד האוצר להציג עמדה מנומקת יותר לסירובו לשלם לשוטרים ולסוהרים תוספת שכר כזאת. הרי אם זו אכן תוספת בגין היעדר ביטחון תעסוקתי, ראוי לתת אותה למי שבאמת סובל מכך, כלומר לאנשי קבע בלבד. לא לגמלאים שכבר אינם עובדים, ולא לשוטרים ולאנשי שירות בתי הסוהר (שב"ס), שהביטחון התעסוקתי שלהם גבוה יותר, והם פורשים בגילים מאוחרים יותר — ובטח לא לגמלאי המשטרה ושב"ס.

אם משרד האוצר לא יעשה פעולות לעצירת התשלום לגמלאי צה"ל, הוא יוכיח כי זו פשוט תוספת שכר רגילה שקיבלה שם פיקטיבי — עוד אחת מהדרכים היצירתיות של הצבא להגדיל את תשלומי הפנסיה של פורשי צה"ל. בשנים האחרונות נחשפנו לרעיון יצירתי אחר להגדלת הפנסיה, העונה לשם "הגדלת הרמטכ"ל" — החלטה חד־צדדית על העלאת הגמלה לאנשי קבע בשיעור של עד 19%, שעליה מחליט אגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א).

הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט
דובר צה"ל

הפטנט הזה ספג ביקורת קשה בדו"ח של מבקר המדינה שפורסם לפני כמה חודשים. הוא חשף כי הגדלת הרמטכ"ל מוסיפה לתשלומי הפנסיה בצה"ל כ–200 מיליון שקל בשנה, ולהתחייבות האקטוארית לפורשים כ–3 מיליארד שקל — והכל במחי החלטות המתקבלות על ידי אנשי קבע באכ"א, המסדרים את חבריהם ויסודרו בעצמם באותו אופן כשיפרשו. הרמטכ"ל גדי איזנקוט החליט לפני כמה חודשים להגביל את הגדלת הרמטכ"ל לשיעור מקסימלי של 10%. זו עדיין עלות גבוהה.

האם כחלון יעז?

המלכוד של משרד האוצר ושל השר כחלון מחייב אותם לקבל החלטות קשות: או לעצור את תשלום התוספת הזאת לגמלאי צה"ל במחיר עימות עם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והרמטכ"ל איזנקוט, או לשלם תוספת דומה לאנשי המשטרה ושב"ס, ולמצוא לכך מקורות מימון בסכום של מיליארדי שקלים — שיבואו על חשבון של צרכים אחרים.

האפשרות לא לשלם לשוטרים ולסוהרים כלל גם קיימת, אבל היא מחייבת ביטול פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, ואין ודאות שהמדינה תצליח לשכנע בערעור כי אינה צריכה לשלם את התוספת. היא תוכל לבוא בידיים נקיות לערעור ולטעון שזאת תוספת ייחודית לאנשי קבע רק אם היא תשלול את אותה תוספת מגמלאי צה"ל.

החשש הוא שהלחצים הפוליטיים יובילו לכך שכחלון לא יעז לעצור את תשלום התוספת לגמלאי צה"ל. כחלון עובד קשה בחודשים האחרונים על תדמיתו כשר נדיב ומיטיב עם הציבור, ויש לו קושי אמיתי להעלות מסים, כדי לממן תוספת גם לשוטרים ולסוהרים — ודאי אחרי שפסיקה של בג"ץ חיבלה בתוכניתו להטיל מס על בעלי שלוש דירות ויותר. המוטיבציה שלו להתעמת ולשלול תוספת שכר מגמלאי צה"ל בנסיבות האלה אינה גבוהה. אבל זו הדרך היחידה לסיים את ה"אירוע" הזה במינימום נזקים לקופת המדינה, וגם למצוא פתרון צודק המעניק מענה לכוונה המקורית של תשלום התוספת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם