לשחרר את המוסדות הציוניים מלפיתת הפוליטיקאים

במשך עשרות שנים עושות המפלגות כרצונן בסוכנות היהודית, קק"ל וקרן היסוד - החל במינויים וכלה בחלוקת תקציבי עתק ■ חקירתו של זנדברג מלמדת שיש לאסור על ראשי המוסדות הללו לנהל עסקים פרטיים במקביל לתפקידם הרשמי

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מודי זנדברג בבית המשפט, השבוע
מודי זנדברג בדיון בהארכת מעצרוצילום: דודו בכר

המוסדות הציוניים — הסוכנות היהודית העולמית, ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, המגבית היהודית והחטיבה להתיישבות — משמשים במשך שנים אכסניה לפוליטיקאים בדימוס. המפלגות בכנסת "הצניחו" אליהם שרים, חברי כנסת וראשי רשויות בדימוס שלא נבחרו לקדנציה נוספת, או כאלה שפרשו מיוזמתם.

כך למשל, יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, היה שר ויו"ר מפלגת ישראל בעלייה; יו"ר קרן היסוד, מודי זנדברג, היה שר וחבר כנסת שדילג בין שלוש מפלגות; יו"ר קק"ל, דני עטר, היה ח"כ מטעם העבודה ולפניו כיהן בראש קק"ל ראש עיריית גבעתיים לשעבר, אפי שטנצלר, גם הוא ממפלגת העבודה; יו"ר עמית בקק"ל, אלי אפללו, היה שר וח"כ ממפלגת קדימה שהתפטר מהכנסת לצורך התפקיד, ומחליפו לתקופה קצרה היה עוזי לנדאו, לשעבר ח"כ ושר מהליכוד ובהמשך מישראל ביתנו; והשר והח"כ לשעבר מאיר שטרית (הליכוד, קדימה, התנועה) שימש בזמנו גזבר הסוכנות.

משכורותיהם של יו"ר קק"ל ויו"ר קרן היסוד זהות למשכורתם של שרים (כ–42 אלף שקל בחודש), ושכרו של יו"ר הסוכנות גבוה יותר (כ–55 אלף שקל בחודש); תפקידים אלה כוללים נסיעות רבות לחו"ל במחלקה ראשונה או במחלקת עסקים, ובעיקר מזמנים עמם קשרים רבים והשפעה פוליטית.

המינויים האלה מאפשרים למפלגות לצ'פר פוליטיקאים, לסדר ג'וב לרבים מאנשי שלומן, ולשלוט בתקציבי העתק של המוסדות ולחלקם כראות עיניהן. כך, בכנסת יש קרבות קשים בין הקואליציה לאופוזיציה, אבל במוסדות הציוניים המפלגות דווקא יודעות לפעול במשותף ולהתחלק בג'ובים ובתקציבים באין מפריע. המוסדות אינם כפופים למבקר המדינה (שבודק סוגיות מסוימות בלבד בקק"ל ונאבק להגדלת הפיקוח על הארגון) ופועלים בהיעדר שקיפות.

בדרך זו סוגרים העסקנים דילים הרחק מעינו של הציבור: החלטת קרן היסוד ב–2010 להעסיק את זנדברג כיו"ר בהיקף של 70% משרה בלבד היא שערוריה: כתוצאה מאישור זה, זנדברג יכול לדלג —בישראל ובחו"ל — בין עסקיו הפרטיים לבין תפקידו הציבורית. 

עדיין לא ברור לאן תתפתח חקירתו של זנדברג בפרשת הצוללות. בסוף השבוע הוא שוחרר למעצר בית של עשרה ימים, נאסר עליו להגיע במשך חודש למשרדי קרן היסוד ולצאת מהארץ במשך שלושה חודשים. הגבלות אלה יפגעו בעבודתו בארגון, והחקירה מעוררת חשש מפגיעה בתדמית הארגון כולו בעיני התורמים.

גם אם זנדברג ייצא זך כשלג מהחקירה, הלקח הוא שיש לאסור על יו"ר ארגון ציוני לעסוק בעסקים פרטיים, והוא חייב להתרכז בפעילות הציבורית בלבד בתקופת הקדנציה. ראשי קרן היסוד חייבים להתכנס בדחיפות ולהחליט שיו"ר הארגון יועסק ב–100% משרה.

שמו של זנדברג הוזכר כמחליף אפשרי לנתן שרנסקי בתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. מחליף פוטנציאלי נוסף ששמו עלה הוא יובל שטייניץ, שר האנרגיה. בשבוע שעבר נחקרו בפרשת הצוללות ראש המטה לשעבר ויועץ בהווה, ואתמול נחקרו יועץ לשעבר וכן איש עסקים המקורב אליו.

שטייניץ צפוי להיקרא בקרוב למסירת עדות או לחקירה. אף שהוא אינו חשוד בפרשה, כדאי לו להודיע כי אינו מועמד לתפקיד יו"ר הסוכנות. למשרות יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר קרן היסוד יש למנות מועמדים בעלי שם בעשייה ציבורית, שיקדישו לתפקיד את מלוא זמנם ומרצם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker