הממשלה התעלמה מתמרורי האזהרה - וחטפה סטירת לחי שלישית בתוך חודש - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה התעלמה מתמרורי האזהרה - וחטפה סטירת לחי שלישית בתוך חודש

כבר ב-2016, לפני אישור התקציב הדו־שנתי האחרון, הזהיר היועץ המשפטי של הכנסת כי חקיקתו עלולה שלא לעמוד בביקורת של בית המשפט

4תגובות
ראש הממשלה והשרים מצביעים בעד תקציב דו־שנתי, ב–2016
אמיל סלמן

החלטתו של בג"ץ לאסור חקיקה נוספת של תקציב דו־שנתי באמצעות הוראת שעה היא סטירת לחי נוספת לממשלה ולכנסת — לאחר החלטתו מלפני חודש לפסול את חקיקת החוק למיסוי הדירה השלישית והביקורת שמתח בעתירתה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) על שיטת ההעברות התקציביות שמבצעת הממשלה במשך שנת התקציב.

נשיאת בית המשפט העליון הפורשת, מרים נאור, קבעה בחודש שעבר בפסק הדין בעתירה בנוגע לחוק מיסוי דירה שלישית, כי "ועדת הכספים אינה אמורה להיות חותמת גומי המאשרת את החלטות שר האוצר ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי".

בג"ץ התייצב אתמול פעם נוספת, שמר על כבודה של הכנסת והגן עליה מפני רמיסתה על ידי הממשלה, כפי שעשה בפסק דין מיסוי הדירה השלישית. הכנסת, כפי שהתברר בחקיקת החוק למיסוי ריבוי נכסים וחוק התקציב הדו־שנתי, שימשה למעשה חותמת גומי בידיה של הממשלה.

שופטי בג"ץ קבעו בעצם כי עם תום התקציב הדו־שנתי הנוכחי, לא יהיה אפשר עוד לחוקק תקציב דו־שנתי בהוראת שעה. הממשלה תוכל לנסות לשנות את חוק יסוד: משק המדינה ולהנהיג תקציב דו־שנתי באופן קבוע, אך לא ברור אם במשרד האוצר עצמו ירצו לכבול את ידיהם מראש לתקציב דו־שנתי. חלק מהפקידים עדיין בטראומה מהגירעון שנוצר בתקציב 2012.

למעשה, שופטי בג"ץ קיבלו אתמול את עמדתו של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, שהשתתף בדיון בוועדת הכספים ב–23 במאי 2016 על התקציב הדו־שנתי, ואמר כי "קיימת סתירה מובחנת בין חוק יסוד להוראת שעה". הוא הסביר כי בשנת בחירות ניתן לקבל את התקציב הדו־שנתי כפיילוט בהוראת שעה, אבל קשה להצדיק הוראת שעה בכל מקרה.

ינון הזהיר בדיון כי "אימוץ (תקציב דו־שנתי) בנקודת הזמן הנוכחית לא יכול להתבסס על תקופת בחירות ועל פיילוט. יהיה קשה להצדיק הוראת שעה שמשרתת ממשלה מסוימת, ללא עוגן חיצוני אובייקטיבי. הוראת שעה זו עלולה שלא תעמוד במבחן הביקורת החוקתית. יש חשש שהיא תיתפש, כלשונו של בית המשפט, כשימוש לרעה של חקיקת חוק יסוד".

חרף הדברים האלה, ב–18 ביולי 2016 אישרה הממשלה את התיקון בחוק יסוד: משק המדינה, המכשיר תקציב דו־שנתי ל–2017–2018. ינון חזר והדגיש כי דרושות הנמקות משמעותיות כדי להצדיק תקציב דו־שנתי. ינון ציין כי ניתן אמנם להצדיק הוראת שעה על רקע מנגנון ההתכנסות (כלומר התחייבות הממשלה לעדכן את התקציב בנובמבר 2017), אך זו תהיה הפעם האחרונה לכך.

חברי כנסת שמנהלים משא ומתן ומעלים דרישות תקציביות מהאוצר והממשלה, לא אוהבים להצביע בעד תקציב דו־שנתי, מאחר שלמעשה ב"מכה אחת" הם מאפשרים לממשלה לחוקק תקציב וחוק הסדרים לשנתיים. ואולם ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמו מפלגות הקואליציה מחייבים אותן לתמוך בתקציבים דו־שנתיים.

ההכרעה אינה מהותית לתקציבי השנים הבאות

במשרד האוצר לא מחו דמעה אתמול למשמע הפסיקה של בג"ץ. התקציב הדו־שנתי היה הרקע לעימות גדול בין שר האוצר, משה כחלון, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסוף 2016, כאשר נתניהו תמך בתקציב דו־שנתי, ואילו כחלון התנגד לכך. בסופו של דבר הסכים כחלון לחקיקת תקציב זה, בתנאי שתונהג רזרבה תקציבית שתושאר בצד לצורכי התאמות במידת הצורך, לקראת 2018. בין השניים סוכם גם כי הקואליציה תחויב לתמוך בהתאמות אלה.

הכרעת בג"ץ, למרות חשיבותה העקרונית, אינה מהותית בדבר אופן הכנת התקציבים לשנים הקרובות. הסיבה לכך היא שגם אם הממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף תקופתו של התקציב הדו־שנתי הנוכחי (סוף 2018), ניתן להעריך כי באוצר לא יעבדו על תקציב דו־שנתי ל–2019–2020, שכן המועד הקבוע לבחירות (אם לא יוקדמו) הוא נובמבר 2019 — כך שאת תקציב 2020 כבר תכין הממשלה הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#